אישה בחדר לידה (צילום: istockphoto)
9% מהלידות הראשונות יסתיימו בלידה מכשירנית|צילום: istockphoto

יותר מהכל, כנראה שהשם של הלידה המכשירנית עושה לה שירות רע. רע מאוד. האסוציאציות הלא נעימות של הוואקום והמלקחיים, ממש לא מתחברות לאווירה המיוחדת והאינטימית שאמורה לשרור בחדר הלידה.

אבל ידע זה כוח, ואתם צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש: קבלו מדריך מפורט ללידה המכשירנית – בתקווה שיישאר תיאורטי בלבד.

1. מה זו בעצם לידה מכשירנית? "לידה מכשירנית מתבצעת בשלב השני של הלידה, אחרי שהאישה הגיעה לפתיחה מלאה", אומר ד"ר ניר מלמד, רופא נשים בכיר במרכז הרפואי רבין, מקבוצת הכללית. "המכשירים שמשמשים בלידה כזו הם מלקחיים: שני להבים קהים ממתכת, שמולבשים על שני צדדיו של ראש העובר, או ואקום: צינור שמחובר למעין כוסית קטנה, אותה מצמידים לראשו של התינוק".

בדרך כלל הלידה המכשירנית מתבצעת בחדר לידה רגיל, מסביר ד"ר מלמד, אבל אם מדובר בלידה מסובכת, והרופא סבור שייתכן שיהיה צורך בניתוח קיסרי, הלידה המכשירנית מתבצעת בחדר ניתוח, כנסיון אחרון לפני הקיסרי.

 

2. איך קובעים מתי להשתמש בואקום ומתי במלקחיים? "יש הבדלים שונים בין מדינות שונות", מסביר ד"ר מלמד. "כיום הוואקום פופולרי יותר: הפעולה פשוטה יותר ודורשת פחות ניסיון – פשוט מניחים את הכוסית על ראש העובר ומושכים. עם מלקחיים צריך יותר ניסיון, צריך לדעת בדיוק באיזה תנוחה נמצא הראש. בנוסף, מלקחיים נחשבים טראומטיים יותר לתעלת הלידה, ושימוש בהם מעלה את הסיכון לפגיעה בעובר".

3. בדרך כלל, הסיבה לשימוש במכשירים היא עוברית. "אם המוניטור מראה לנו שהעובר במצוקה, וחייבים להוציא אותו מיד, זו סיבה טובה להיעזר במכשירים", מסביר ד"ר מלמד. "גם אם השלב השני של הלידה נמשך יותר מדי זמן – לפי קריטריונים שנקבעים לפי מספר הלידות הקודמות של האישה והאם היא עם אפידורל או לא – לפעמים ניעזר בואקום או במלקחיים כדי לסיים את הלידה לפני שייגרם נזק".   

4. אבל לפעמים נאלצים לבצע לידה מכשירנית בגלל האמא. "אם לאמא יש בעיה ידועה בלב או בריאות, או בעיות עצביות שונות, לפעמים נחליט על 'אינדיקציה של קיצור שלב שני', ונשתמש בלידה מכשירנית כדי לעזור לה", אומר ד"ר מלמד.

5. מה צריך לקרות כדי שהרופא יחליט על לידה מכשירנית? יש כמה תנאים שצריכים להתקיים כדי לאפשר לרופא להיעזר במכשירים: צוואר הרחם צריך להיות בפתיחה מלאה, והראש צריך להיות מבוסס באגן, בגובה נמוך מספיק, כדי להיות בטוחים שהחלק הכי רחב בראש עבר את הספינות (עצמות האגן).

בנוסף, מסביר ד"ר מלמד, "לא מבצעים לידה מכשירנית לפני שבוע 34, מפני שהגולגולת של התינוק רכה מדי בשלב זה, ועלולה להינזק מהלחץ של המלקחיים או מהמשיכה של הוואקום. יש גם רופאים שמעדיפים לא לבצע לידה מכשירנית לתינוקות שמשקלם מוערך ביותר מארבעה קילוגרם. כמו הרבה אלמנטים ברפואה, ב-20 השנים האחרונות המגמה הרבה יותר שמרנית, נמנעים מסיכונים מיותרים. פעם היו מבצעים גם כשהראש היה גבוה, אבל היום נזהרים הרבה יותר".

6. מה עושים בפועל? איך הפרוצדורה עובדת? "קודם כל, האישה צריכה לשכב בתנוחת לידה 'קלאסית', עם רגליים מורמות", מתאר ד"ר מלמד. "בינתיים קוראים לרופא ילדים ומוודאים ששלפוחית השתן ריקה, כדי שלא תתפוס מקום באגן ותפריע לתינוק לצאת. רופא בכיר בודק שכל התנאים ללידה המכשירנית מתקיימים: שהפתיחה אכן מלאה ושהראש נמוך מספיק. בודקים את הוואקום לראות שהוא תקין, ומניחים את המכשיר על ראש העובר. הרופא מוודא שהמיקום נכון ומפעיל את הוואקום. מחכים דקה, כדי לתת לו לפעול ובציר הבא בזמן שהאישה לוחצת מושכים. בדרך כלל זו פעולה מאוד קצרה, עם סיכונים מועטים".

אין תמונה
מחכים לציר והופ: הוא בחוץ

7. ומה בכל זאת הסיכונים? "חשוב להדגיש שלידות מכשירניות הן לא דבר נדיר", אומר ד"ר מלמד. "בלידות ראשונות עד 9% מהנשים יזדקקו לעזרה מכשירנית כדי לסיים את הלידה, והסיבוכים לא מאוד נפוצים. הסיכונים תלויים בסוג המכשיר: בוואקום יש מן בצקת בראש, שחולפת אחרי יומיים שלושה ולא משאירה נזק. בנוסף, יש סיכון מסויים לשריטות או פצעים בקרקפת. סיבוכים נדירים יותר הם דימומים בקרקפת, שברים בגולגולת ודימום תוך מוחי. אם הוואקום הונח בטעות קרוב מדי לעין, יש סיכון לדימום ברשתית. בשימוש במלקחיים קיים סיכון לפגיעה עצבית בפנים של העובר, והן ואקום והן מלקחיים מעלים את הסיכון לקרעים בתעלת הלידה, וקרעים חיצוניים בדרגה 3-4, שמערבים את פי הטבעת ועלולים לגרום לזק בלתי הפיך לשליטת האישה על הסוגרים".

8. אצל מי לידות מכשירניות נפוצות יותר? "קודם כל, נשים בלידה ראשונה", מציין ד"ר מלמד. "בנוסף, מי שנעזרת באפידורל, שמקהה את הצורך ללחוץ וגורם ללחיצות לא אפקטיביות, מי שנושאת עובר גדול, נשים שהעובר שלהן נמצא במצג עורף לאחור (כשפניו של העובר למעלה כאשר האישה על הגב). גם נשים שעברו ואקום בלידה הראשונה נמצאות בסיכון מוגבר לואקום בלידות הבאות".

9. אפשר להקטין את הסיכון להזדקק לוואקום או למלקחיים? "רוב גורמי הסיכון לא תלויים באישה", אומר ד"ר מלמד. "היא כמובן לא יכולה להיות בלידה שנייה אם היא בלידה ראשונה, ולא יכולה לשכנע את העובר להסתובב אם הוא במצג לא אידאלי.

הפרמטר היחיד שהיא שולטת עליו הוא האם לקחת אפידורל, אבל אם האלטרנטיבה היא לדרוש מאישה שלא רוצה ולא מוכנה ללידה טבעית לסבול במשך כמה שעות טובות, נראה לי שעדיף לקחת את הסיכון, שהוא לא גדול כל כך, וכן להיעזר באלחוש".

10. ולמה בכל זאת, אחרי הכל, לידה מכשירנית עדיפה על קיסרי? "כאשר הלידה מגיעה לשלב שבו אפשר לבצע ואקום, מאוד מסובך לשנות כיוון וללכת לקיסרי", מבאר ד"ר מלמד. "למעשה צריך 'לדחוף' את התינוק במעלה תעלת הלידה כדי להוציא אותו דרך הבטן, ואלו ניתוחים קיסריים מסוכנים הרבה יותר מהרגיל, עם סיבוכים שכוללים יותר קרישי דם, סיכון מוגבר לקרעים ברחם, זיהומים וסיבוכים נשימתיים. לעומת האופציה המאוד לא טובה הזו, יש את הלידה המכשירנית, עם סיכונים נמוכים וסיבוכים לא מאוד קשים בדרך כלל, עם כמעט אפס השלכות לטווח ארוך או השפעה על ההריונות הבאים".

הלידה הסתיימה בניתוח קיסרי לא מתוכנן? כך תתמודדי