עם כל הכבוד לאפידורל, יש נשים שמעדיפות ללדת ללא משככי כאבים. החששות מפני לידה טבעית הם מובנים, אבל אפשר להתכונן לקראתה ועל ידי כך להגדיל את הסיכויים ללידה מעצימה ומהנה.
להשתתף בקורס הכנה ללידה מקיף
רצוי לבחור בקורס הכנה ללידה בגישה הוליסטית, שם ישנה הכנה גם ללידה טבעית וגם ללידה רגילה.
יש לוודא שבקורס נלמדים נושאים חשובים כמו: עיסוי פרינאום, תרגילים לחיזוק רצפת האגן, נשימות, הרפיה, עיסויים, אנטומיה ופיזיולוגיה של שלבי הלידה ועוד. חשוב להמשיך ולתרגל בבית את כל מה שתלמדו בקורס, ולבקש מבן הזוג לסייע בעיסוי הפרינאום.
עבדו יחד על נשימות, הרפיה ועיסויים בכל הגוף כדי שבזמן הלידה יהיה למלווה קל יותר להדריך את היולדת ביעילות. חשוב שילמד גם לעודד במילים.
לבחור בקפדנות את מקום הלידה
כיום יש שלוש אפשרויות ללדת: חדר לידה בבית חולים, מרכז לידה בבית חולים (בבתי החולים לניאדו ושיבא) ולידת בית עם מיילדת מוסמכת מארגון אמה"י.
מדריכת ההכנה ללידה אמורה לעזור לכם לבחור את מקום הלידה בהתאם לדרישות ולציפיות שלכם. התייעצו איתה לגבי מה חשוב לשאול במהלך סיורי הלידה. קחו בחשבון שסיור לידה הוא אמצעי שיווקי שבעזרתו בית החולים מחזר אחריכם. ודאו שהמוסד יעמוד בהבטחותיו.
לבחור מלווה תומך
מומלץ להגיע ללידה עם מלווה אחד לפחות שיהיה צמוד ליולדת כבר משלב הצירים בבית, דרך כל שלבי הלידה ועד יציאת התינוק וההנקה הראשונה בחדר הלידה. זה לא חייב להיות בן הזוג, אפשר להסתייע גם בחברה, אחות, דודה או תומכת לידה מקצועית (דולה). אגב, רוב הנשים מעדיפות את אימותיהן מחוץ לחדר הלידה.
לנסוע לבית החולים רק כשהלידה מתקדמת
מומלץ להישאר בבית עד שהצירים מתגברים ונעשים תכופים וארוכים. הציר אמור להיות באורך של לפחות 60 שניות או יותר. תדירות הצירים אמורה להיות כל שלוש עד חמש דקות, וכמובן שיש לקחת בחשבון את המרחק מבית החולים. צירים שיטיסו את היולדת לבית החולים הם כאלה שייאלצו אותה להפסיק כל פעולה ולהתרכז בתרגולי נשימות. לכן, כאשר היולדת עדיין צוחקת ומדברת באופן רגיל – זה עדיין לא הזמן לצאת לכיוון בית החולים, אלא אם כן ישנה ירידת מים (כאמור, התחשבו בזמן הדרוש לנסיעה לבית החולים).
להישאר בתנועה
חשוב להישאר בתנועה ולשנות תנוחה כל עשר עד 20 דקות במהלך הלידה. לך יהיה קל יותר להתמודד עם הצירים ולנשום נכון, לתינוק שלך יהיה קל יותר לעבור בתעלת הלידה אם את בתנוחות עמידה והלידה תתקדם מהר יותר. נסי תנוחות שונות כמו ישיבה על כדור לידה עם סיבובי אגן, או קפיצות על כדור לידה, הליכה, ישיבה על האסלה, ריקוד סלואו עם המלווה שלך, הישענות על קיר עם תנועות אגן או עמידת חתול.
להימנע מזירוז לידה ללא הצדקה רפואית
אל תבקשי ואל תסכימי לזירוז רפואי של הלידה אם אין לכך הצדקה רפואית. מי שאמור לנהל את הלידה ולהחליט על מועד הלידה הוא התינוק ולא הרופאים. ככל שתהיי לחוצה יותר ללדת, כך תעלי את הסיכוי ללידה בשבועות מתקדמים יותר, מכיוון שגופך יחשוב שאת עוד לא מוכנה ללידה בגלל רמות האדרנלין הגבוהות בגופך. גם כשהתהליך יחל, אפשרי ללידה להתקדם בקצב ובמהירות שהגוף שלך קובע יחד עם תינוקך. הורידי את השעון מידך, הסתירו את שעון הקיר. ככל שתהיה רגועה יותר, כך הלידה תתקדם בצורה טובה יותר.
להעדיף ניטור על פני מוניטור
במקום להיות כבולה למוניטור העוברי באופן קבוע, תבקשי ניטור לסירוגין, כל עוד הלידה מתקדמת יפה ואין סיבה רפואית לניטור רציף. אם את בכל זאת מחוברת לניטור רציף, השתדלי לקום ולהתהלך, להשתמש בכדור לידה, לשנות תנוחה ולהישאר בתנועה, בתוך המרחב המוגבל שהכבל מאפשר.
לשתות הרבה מים
חשוב לשתות המון במהלך הלידה; מי שאינה סובלת מסוכרת הריונית או רגילה, יכולה ללגום מדי פעם משקה מתוק כמו מיץ ענבים טבעי או מיץ תפוחים. כדאי להימנע מאוכל כבד, ולבקש מהמלווה לדאוג להשקות אותך בהרבה מים במהלך הלידה כדי למנוע התייבשות.
לשקול שימוש במשככים טבעיים
במקום אפידורל או טשטוש, אפשר לנסות לשהות במקלחת, בג'קוזי, באמבטיה או בבריכת לידה, מה שמסייע לרוב הנשים להתמודד עם הצירים. מומלץ לא לטבול במים (מלבד שימוש במקלחת) לפני פתיחה של לפחות 5 עד 6 סנטימטר, על מנת לא להשפיע לרעה על תכיפות הצירים ועוצמתם. צירים כואבים זה אומר התקדמות יפה בלידה, אבל אין הכוונה שאת צריכה להרגיש את הכאב, ומומלץ בהחלט להשתמש באמצעים לשיכוך כאב כמו: נשימות בטן, הרפיה, דמיון מודרך, כדור לידה, עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה, קומפרסים חמים או קרים, ארומתרפיה, הומאופתיה ועוד שיטות טיפול שלמדתם במהלך קורס ההכנה ללידה.
להשתמש בקול כאמצעי מרגיע
עבודה קולית מתאימה מאוד בשלבים המתקדמים של הלידה. אל תתביישי להפיק קולות נמוכים מגרונך. הם מאוד משחררים, מסייעים לתינוק להתקדם בתעלת הלידה, ומסייעים לך להתמודד עם הצירים.
לא לשכב
לידה בשכיבה היא הדבר הכי לא טבעי עבור גוף האישה. מומלץ לעבור את הצירים ואת שלב הלחיצות בתנוחות אנכיות כמו עמידה, ישיבה, כריעה, עמידה על הברכיים, עמידת שש ועוד. יש לאפשר לכוח הכבידה לעשות חלק מהעבודה הלא קלה של הלידה, וללחוץ רק כשמרגישים צורך עז בכך – מה שנקרא "רפלקס הלחץ". רפלקס זה גורם לך להרגיש צורך כל כך חזק ללחוץ שאת בקושי יכולה לעצור את עצמך ברגע שהרפלקס מופעל. לחצי אך ורק אחרי שהמיילדת תאשר שהגעת לפתיחה מלאה. תבקשי מראש עידוד רגוע, מרגיע ושקט לזמן הלחיצות. מחקרים הוכיחו שהאישה עצמה יודעת הכי טוב כיצד ומתי ללחוץ אם היא קשובה לגופה. חשוב להרפות את רצפת האגן בזמן הלחיצות, כך ייגרמו פחות נזקים. נשים רבות משתמשות בשיטת ה-Exhale Pushing. שיטה זו מאפשרת לך ללחוץ תוך כדי נשיפה ארוכה, במקום לעצור את הנשימה כפי שהיה נהוג בעבר, דבר העלול לגרום נזקים רבים לרצפת האגן.
לבקש שיניחו את תינוקך על גופך מיד לאחר הלידה
אם הלידה לא מתקדמת היטב למרות הכל, חשוב להבין שמדובר בתהליך מלא בהפתעות לכאן ולכאן. לא תמיד דברים מתקדמים כמצופה. לפני כל התערבות רפואית (מלבד מצב חירום) חשוב לשאול את הצוות הרפואי על הסיכונים ועל היתרונות של ההתערבות אותה הם מציעים. תנסו להבין אם יש חלופות לשיטה אותה הציע לכם ומה יותר מתאים למצב הספציפי שלכם. מותר גם לבקש דעה נוספת של רופא בכיר במחלקה. גם לידה שאינה בהגדרה לידה טבעית יכולה להיות חוויה נפלאה ומעצימה.
הכותבת היא מדריכת הכנה ללידה, תומכת לידה, מנחת קבוצות לנשים אחרי לידה ועורכת פורטל דוּלה
