עם כל הכבוד, התינוק שלי לא מבקר חברים בגיל חודש וחצי
ובכן, מדובר בסדר קבוע של ההתנהלות לאורך היום מבחינת כל מה שתינוק כל כך קטן עושה: אוכל, ער, ישן. שגרה סדורה וקבועה של השלבים האלה לאורך היום. מתעורר, אוכל, משחק (או פשוט בוהה בשבועות הראשונים...), וברגע שמבחינים בסימני עייפות – משכיבים לישון. וחוזר חלילה לאורך כל היום. לכאורה, הדבר מאד פשוט. אך הורים טריים רבים מתקשים עם הדבר: אחרי הכול, תינוק שזה עתה נולד פעמים רבות הופך יום ולילה, ישן שעות מרובות במהלך היום וחוגג בלילות – איך בונים סדר יום בסיטואציה כזו? מאיפה מתחילים?; מה עושים אם רוצים לצאת מהבית – האם זה לא יפגע בסדר היום?; ומה בעצם לצפות מסדר היום של תינוק בן חודשיים לעומת סדר יום של תינוק בן שנה?
אתי שנמצאת בחודשים הראשונים להריונה השני, כותבת לי: "האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי מלכתחילה ליצור שיגרת יום תקינה ושינה מקסימלית כבר מהרגע הראשון?"
ובכן, אתי, הטור הזה והבא אחריו במיוחד בשבילך ולנשים שמתעניינות בשאלה הזאת בדיוק
סדר יום לתינוק – למה זה חשוב? או: "רפי, שגרה זה רע?"
אולם, תארו לעצמכם שאתם קמים בבוקר, מגלים שהמשרד שבו אתם עובדים נסגר לפתע פתאום, ולמעשה אתם עובדים במשמרות. לא הייתם מרגישים מבולבלים? מתוסכלים מחוסר הוודאות? מתקשים להירדם, לתפקד? עצבניים ואפילו בוכים? מרגישים שנקלעתם לסצנה מתוך "אזור הדמדומים"?
השגרה מיטיבה עם כולנו. היא מעניקה ביטחון, יציבות וכלים להתמודדות עם שינויים צפויים. אצל תינוקות, פעוטות וילדים השגרה חשובה פי כמה. הם לא אוהבים הפתעות, הן מכניסות אותן ברוב המקרים לחרדות ובלבול ובאופן טבעי מביאות לקשיי הירדמות. תינוק אוהב לדעת מה הדבר הצפוי הבא, אם עכשיו אוכלים או מטיילים. ברגע שיש לו סדר יום קבוע וידוע, הוא יגיב בקלות רבה יותר לכל מה שיקרה: יירדם בקלות רבה יותר, יצפה לשעת המשחק וכד'. זו למשל אחת הסיבות לכינון טקס שינה קבוע. אם עושים אותן הפעולות באופן קבוע, הדבר כבר הופך לאיתות קבוע המקושר לשינה, כך שהתינוק כבר מפנים שעכשיו הולכים לישון, נכנס לרגיעה ומפחית התנגדויות.
יתרון משמעותי נוסף לסדר יום קבוע, הוא היכולת להבין את התינוק ואת צרכיו. הרבה נשמות טובות מבטיחות לכל אמא צעירה ש"את כבר תביני את הבכי שלו. את תדעי אם זה בכי של רעב או של עייפות". אז זהו שלא. אמהות רבות (ואני מביניהן) לא מצליחות להבדיל בין סוגי הבכי השונים. הבכי היחיד שהיה לי מאד ברור היה בכי של כאב כתוצאה מהגזים. מלבדו, לא היה לי מושג. ברגע שבו מסדירים את השגרה, והסדר כולו ידוע: תחילה האכלה, אחריה פרק ערות, וברגע שמבחינים בסימני עייפות (פיהוק, שפשוף עיניים, משיכת אוזניים או שיער, הסטת המבט, עצבנות וכיו"ב) מגיבים מיד ומשכיבים. כשמתעוררים מחכים לסימן של רעב – והופ הסדר ממשיך בדיוק אותו הדבר: האכלה, פרק ערות, השכבה. כך, ניתן לדעת בקלות שאם בכתה לפני כחצי שעה למשל ואכלה, כנראה שהבכי הבא מעיד על עייפות. בזכות שהצלחתי להבין את בתי וכמויות הבכי שלה פחתו באופן משמעותי! סוף כל סוף הצלחתי לספק לה את צרכיה בזמן, בדיוק מה שהייתה זקוקה לו. כך שכשהיא רעבה – היא אוכלת, כשהיא עייפה – אני משכיבה במיטה. זאת במקום להניק שוב ושוב עם כל בכי, מה שעלול להביא לפליטות מרובות, יצירת קישור בין האכלה ושינה ובלבול סדר היום וצרכי התינוק.
רוצים שהוא יישן בלילה? תשמרו לו על הסדר ביום
אז איך מתחילים? פשוט מתחילים. בבוקר, קמים עם התינוק, ומתחילים לכתוב. אפשר להתחיל ברגע שחוזרים הביתה מבית היולדות, ואם מתקשים אפשר להתחיל בגיל 6 שבועות. בכל מקרה, מגיל שלושה חודשים ומעלה סדר היום כבר הופך לממש חיוני, במיוחד כאשר הגזים כבר עוברים ולא משבשים יותר את סדר היום ואז קל יותר להסדיר אותו. ברגע שהחלטתם, קחו נייר ועט (או מחשב או סמארטפון), ותעדו איך נראה סדר היום של התינוק שלכם: מתי קם, מתי אכל, כמה זמן היה ער ומתי התחיל להראות סימני עייפות, מתי נרדם ומתי התעורר. לאחר יומיים-שלושה כאלה, תתחילו לראות תבנית, ותוכלו להתחיל לחפש את הסימנים שמעידים על רעב / עייפות / גירוי יתר וכד' בערך על פי הזמנים שגילינו בסדר היום הכתוב. כך תדעו גם בלי השעון לזהות את הסימנים של התינוק ולהתחיל להבין אותו, לתקשר איתו ולספק את צרכיו.
כשמתחילים להסדיר את סדר היום, חשוב לא להסתכל על השעון (כמו שעשינו בשלב הכתיבה), אלא על הסימנים של התינוק. הסיבה לכך היא שהדבר הקבוע ביותר אצל תינוקות הוא שהכל משתנה כל הזמן! כל תינוק והקצב שלו. באופן ממוצע אחת לשבועיים התינוקות מגדילים את פרק הערות שלהם ברבע שעה בערך. אך כמובן שכל תינוק, הקצב שלו והזמנים שלו ויש לגלות גמישות, סבלנות והבנה.
בחודשים הראשונים ההאכלה היא כמובן שמכתיבה את הקצב והפערים בזמנים במהלך סדר היום. ההנקה / הבקבוק הם על-פי דרישת התינוק, והטווח ביניהם נע לרוב בין שעתיים לשלוש (מלבד פגים למשל שייתכן שיהיו רעבים במרווחים קצרים אף יותר).
אבל מה עושים כאשר התינוק ממשיך לישון במהלך היום וער בלילה? ואם הוא לא נרדם לפני חצות הלילה? האם אפשר להכניס תינוק לסדר יום גם אחרי גיל חצי שנה? ואיך מצליחים לגרום לו לישון כמו שצריך במהלך היום אם הוא מתעורר כל 40 דקות? על כל זאת ועוד – בשבוע הבא.
יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
>> בפעם הקודמת: תינוק לא צמא בלילה. אל תתנו לו מים
>> לכל הטורים של "חלומות פז"