בשבועות האחרונים להריון, אמור העובר כבר להתמקם במצג ראש - המצב בו ראשו מעל לתעלת הלידה. עם זאת, כ- 15 אחוז מהעוברים בשבועות ה-34 וה-35 להיריון ימצאו במצג עכוז, אך ברוב המקרים יתהפכו לבדם בשבועות האלו ויגיעו ללידה במנח ראש. לעומת זאת, כ-4 אחוזים מהם לא יתהפכו לבדם וישארו במנח זה גם לקראת הלידה.
"ברוב המוחלט של המקרים אנחנו לא יודעים מה הסיבה למצג העכוז", מסביר פרופסור שרון מסלוביץ, סגן מנהל בית חולים ליס ליולדות בתל אביב. "עם זאת, ישנן כמה סיבות שיחד מהוות חלק קטן מהמקרים כמו למשל מבנה רחם 'חד קרני', מחיצה בתוך הרחם או שרירן שעלולים להפריע לתינוק להתהפך. גם במצבים של ריבוי מי שפיר העובר מתקשה להתבסס במצג ראש ומתהפך בחזרה למצג עכוז, אך אלו באמת מהווים רק חלק קטן מהמקרים".
אז מה עושים כשהעובר פשוט לא מתהפך כמצופה ממנו לקראת הלידה? פרופסור מסלוביץ מספר כי עד שנות ה-2000 לידת העכוז הייתה מקובלת בתנאים מסוימים וחלק מהלידות היו לידות רגילות ופשוטות. "באופן כללי לידת עכוז וגינלית דורשת מיומנות וניסיון, משום שיש לנקוט בפעולות ותמרונים שונים כאשר הלידה נתקעת כדי שלא לגרום נזק לעובר. לצורך רכישת המיומנות הזו דרושות שנים רבות ולידות עכוז רבות. אך ב-19 השנים האחרונות כמעט ולא מתבצעות לידות וגינליות במצב של מצג עכוז", אומר פרופסור מסלוביץ ומוסיף: "ב-2001 פורסם מחקר שהשווה את בריאותם של ילודים במצג עכוז שנולדו בלידה וגינלית לאלו שנולדו בניתוח קיסרי ונמצא ששיעור גבוה מהם הסתבך והם סובלים מפגיעות ארוכות טווח. מאז יצאה הנחיה, שנויה במחלוקת אך גורפת, לפיה מומלץ כי לידה במצג עכוז תתבצע בניתוח קיסרי".
היפוך – הליך בטוח וסיכויים גבוהים להצלחה
מלבד לידת עכוז וגינלית שיכולה להתבצע רק על ידי רופאים מיומנים ומנוסים שמוכנים לקחת את האחריות לפעולה חרף הסיכון לסיבוכים, עומדות בפני היולדת שתי אפשרויות נוספות, האחת היא ללדת את התינוק בניתוח קיסרי והשנייה היא לנסות ולהפוך את העובר למצג ראש כדי שאפשר יהיה לילד אותו בלידה רגילה. "ההיפוך מתבצע בין שבועות 36 ל-38 משתי סיבות, האחת היא שכאמור רוב העוברים במצג עכוז מתהפכים לבדם בשבועות 34-35 וכן משום שעל פי הספרות קיים סיכון להתפתחות לידה במהלך ההיפוך, ועל כן מוטב שההליך יתבצע בשלב שבו העובר בשל. זו גם הסיבה שהאישה מתבקשת לצום במהלך הלילה, שכן יש מקרים נדירים מאוד שבהם מתקבלת החלטה לבצע ניתוח קיסרי במהלך ההיפוך", מסביר פרופסור מסלוביץ.
אומנם קיים חשש לא קטן סביב הסיבוכים שעלולים להתרחש במהלך ההיפוך כמו כריכת חבל טבור סביב העובר, היפרדות השליה, האטות בדופק וכאמור התפתחות לידה, אך לפי פרופסור מסלוביץ הליך ההיפוך כפי שהוא מתבצע באיכילוב בטוח לחלוטין, "אנו מבצעים מאות היפוכים בשנה ואנו עושים זאת דרך בחירה קפדנית של המועמדות, כך שאנחנו כמעט ולא רואים את הסיבוכים המוזכרים בספרות".
בתחילת התהליך הרופא בוחן את מצב העובר בבדיקת אולטרסאונד. "אנו בוחנים שהעובר אכן במצג עכוז, שהחלק התחתון של העכוז לא מבוסס מדי בתעלת הלידה ושכמות מי השפיר מספיקה לבצוע התהליך. כמו כן, האולטרסאונד מאפשר לנו לראות האם אין משהו שעלול להפריע לתהליך ההיפוך כמו עובר ששולח רגל לכיוון תעלת הלידה או חבל טבור הכרוך מספר פעמים סביב גופו", מסביר פרופסור מסלוביץ, "בתהליך עצמו אנו למעשה מרימים את העכוז מתעלת הלידה ובו בזמן מכוונים את הראש לרדת מטה. פעולה זו יכולה להמשך בין 20 שניות ל-5–6 דקות בלבד. הפעולה עצמה לא תמיד נעימה, ולעיתים אף כואבת ולכן אם האישה מבקשת להפסיק אנחנו מפסיקים. במהלך ההיפוך אנחנו עוקבים אחר העובר באולטרסאונד כדי לוודא שאין האטה בדופק ובתום הפעולה אנחנו מוודאים שהעובר אכן עבר למצג ראש. לפני שחרורה הביתה האישה עוברת מוניטור עוברי במשך 20 דקות כדי לוודא שהעובר חש בטוב".
קיסרי ידידותי
סיכויי ההצלחה של תהליך ההיפוך הידועים נעים בין 40 ל-50 אחוז אך על פי פרופסור מסלוביץ סיכויי הצלחה באיכילוב עומדים על כ-65 אחוז, וכאשר זוהי לידה חוזרת מדובר ב-80 אחוזי הצלחה. אם בכל זאת התהליך אינו מצליח או אם היולדת החליטה לוותר עליו, היא ככל הנראה תפנה לניתוח קיסרי. "ההעדפה היא שכל הנשים ילדו לידה וגינלית, שכן ניתוח קיסרי אינו דרך הלידה המועדפת, אך במקרים שבהם משתקפת סכנה לאם או לעובר בלידה וגינלית ההמלצה הא לבצע ניתוח קיסרי, שזהו הליך בטוח יחסית עם סיכוים קטנים לסיבוכים".
כדי להפוך את חווית הלידה בניתוח קיסרי לחוויה נעימה יותר החליטו בבית החולים איכילוב לאתר את אותן נקודות שמטרידות את היולדות ולמצוא להן מענה טוב. כך למשל נשים רבות שעברו ניתוח קיסרי דיווחו על תחושת ניתוק מתהליך הלידה "היולדות תיארו לנו כי הן לא הרגישו שהן חלק מתהליך הלידה, המסך שהפריד בינן לבין המנתחים מנע מהן להיות שותפות. בעוד שבלידה וגינלית האישה לא רק מרגישה את התהליך אלא למעשה מרכז התהליך, בניתוח קיסרי היא נדחקת הצידה", מסביר פרופסור מסלוביץ ומוסיף: "זו הסיבה שאנחנו משתמשים היום בניתוח קיסרי במסך שקוף כך שאם האישה מבקשת היא יכולה לראות את תהליך הלידה. הנשים שביקשו זאת דיווחו על חוויה יוצאת דופן שדומה אפילו לתחושה של לידה וגנילית".
עניין נוסף שהטריד את היולדות הוא ההפרדה הנהוגה בין הילוד לאם: "ההפרדה יוצרת לאחר מכן תסכול ותחושת פספוס אצל בני הזוג שמבקשים להיות מחוברים לילד אחרי הלידה. מתוך הקושי הזה יצרנו את הקיסרי הידידותי. קיסרי ידידותי הוא מצב שבו אם האישה מבקשת מראש והתנאים טובים לכך מבחינה רפואית, הילוד לא נלקח החוצה לעמדת הילודים או לתינוקייה אלא נשאר עם האם בחדר הניתוח בהשגחת המיילדת", מסביר פרופסור מסלוביץ.
ומה לגבי הצלקת שנותרת לאחר הניתוח? גם לכך נמצא באיכילוב מענה חדשני: "הצלקת שלאחר הניתוח מהווה מטרד אסתטי אך גם מלווה בכאב ודורשת התנהלות לא פשוטה", מסביר פרופסור מסלוביץ, "כדי לתת מענה לבעיה רכש בית החולים איכילוב פטנט מיוחד בשם 'סיכות נמסות', שהוא למעשה מכשיר הסוגר את העור מבפנים מבלי שנראה דבר חיצוני, לא תפר ולא סיכה. הקירוב של שולי הפצע הוא מושלם והעור נסגר בצורה אסטטית בלי צורך בטיפול בפצע או בהסרת הסיכות". על פי פרופסור מסלוביץ השימוש במכשיר מתאים למעל 90 אחוז מהניתוחים הקיסרים ורק במקרים מיוחדים נעשה שימוש בשיטות סגירה אחרות.
"בסופו של דבר יש לזכור כי ניתוח קיסרי במצג עכוז הוא ניתוח אלקטיבי שנעשה בתנאים סטריליים ברוגע ובנועם", מסכם פרופסור מסלוביץ, "ניתוחים אלו הם לרוב ניתוחים בטוחים שהתוצאות שלהם טובות מאוד".