שנת תשפ״ד הייתה שנה אינטנסיבית ולא פשוטה, ובמהלכה לא מעט תינוקות שנולדו נקראו בשמות של יישובי העוטף, או שמות עם משמעות שמנסים לתת לכולנו קצת חוסן ותקווה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מאז ה-7.10.23 ועד ה-23.9.24, מבין כלל הנולדים, נקראו 797 בשמות המתקשרים ליישובים אלה, וכולנו מחכים ליום שבו ניתן שמות שמחים יותר.
אז מה השם הנפוץ ביותר לבנים ולבנות?
נובה - 4 בנות נקראו על שם אותו פסטיבל שלעולם לא נשכח, בתקווה שנוכל לחזור ולחגוג.
תקומה – ילדה אחת נקראה בשם הזה שבימים אלו מבטא כל כך הרבה – ומזכיר לנו שהמלחמה תסתיים ונקום שוב.
סעד - 10 בנים נקראו על שם הקיבוץ במועצה אזורית שדות נגב שממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. ב-7.10 צוות כיתת הכוננות התפרש על גדרות הקיבוץ בהבנה שקיים חשש לחדירות מחבלים במרחב. כשהגיח רכב ירוי שבתוכו נהג סגן אלוף פצוע כיתת הכוננות הכניסה את הקצין בשער האחורי. במקביל החלה הגעת עשרות כלי רכב מלאים במבלים ממסיבת "נובה". גם שם צוות כיתת הכוננות העניק טיפול רפואי ראשוני והכניס את מאות הניצולים לקיבוץ. כיתת הכוננות חסמה הגישה לכביש 232 מכיוון סעד לשדרות והפנתה את מאות הרכבים לכיוון נתיבות, מה שמנע הרוגים נוספים. לאורך כל השבת חברי הקיבוץ העניקו טיפולים רפואיים ראשונים לניצולי המסיבה וכיתת הכוננות הגנה בגופה מפני חדירות לקיבוץ. המחבלים לא הצליחו לפגוע בתושבי הקיבוץ.
סופה – שתי בנות נקראו על שם קיבוץ סופה. ב-7.10 הסתערו על הקיבוץ עשרות מחבלים. אליה לילינטל, הרבש"ץ של הקיבוץ קלט את המצב בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות של שישה אנשים, שבלמה חלק גדול מהמחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ-200 מתושבי המקום. 3 מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כ-6 שעות הצליחו כוחות הביטחון להגיע לקיבוץ. 10 מחבלים נלכדו ו-20 מהם חוסלו בקרבות.
דקל - 12 בנות ו-22 בנים נקראו על המושב דקל שנמצא במועצה אזורית אשכול. השם דקל מגיע אלינו מעולם הצומח והוא כינוי לעץ גבוה נפוץ בישראל, עץ התמר שנחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. הדקל הוא עץ בעל גזע ישר וענפים רחבים אשר מהם בונים את הסכך בחג הסוכות. בנוסף לכך, הדקל משמש מקור למזון, לחומרי בנייה, לשמן ואף ללולב שמשמש בחג הסוכות כאחד מארבעת המינים.
ארז - 11 בנות ו-88 בנים נקראים על שם קיבוץ ארז. ב-7.10 היה ניסיון פלישה לקיבוץ. חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ זיהו בשלב מוקדם את הגעתם של המחבלים וניהלו קרב שבמהלכו הצליחו לבלום את חדירתם. אחד מחברי כיתת הכוננות, אמיר נעים, נהרג בקרב. כמו כן, נפצעו בקרב ארבעה מחברי כיתת הכוננות בדרגות פציעה שונות.
ניר - 31 בנות ו-40 בנים נקראו בשם זה, כנראה על שם קיבוץ ניר עוז, שבו רצחו מחבלי חמאס 38 מחברי הקיבוץ וחטפו 72 חברים לרצועת עזה – וכולנו מחכים שהם יחזרו.
מגן - 2 בנות ו-7 בנים נקראו בשם זה, המסמל בעיקר את היכולת והרצון להגן על עצמנו. כמו כן קיבוץ מגן הותקף על ידי מחבלים. כיתת הכוננות של הקיבוץ בהנהגת הרבש"ץ ברוך כהן שנפצע מטיל RPG בתחילת הקרב הדפה את המתקפה. חבר הקיבוץ אבי פליישר נהרג בקרב, ושני אחרים נפצעו. חבר נוסף בקיבוץ, אופיר ירון, נהרג בקרבת הקיבוץ.
עוז - 6 בנות ו-38 בנים נקראים בשם שמבטא חוזק, וגם הוא מזכיר לכולנו את מה שקרא בקיבוץ ניר עוז. בנוסף השם עוז סמל גבורה, אומץ ונחישות. הורים הבוחרים בשם זה רוצים להעניק לילדים שלהם מסוגלויות אלה יחד עם כושר מנהיגות.
בארי - 42 בנות ו-140 בנים נקראו על שם קיבוץ בארי. ב-7.10 חדרו לקיבוץ יותר מ-100 מחבלים. הם התגברו על כיתת הכוננות, ורצחו יותר מ-100 מתושבי הקיבוץ, וכן 26 הרוגים מכוחות הביטחון. יותר מ-32 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה. כוחות צבא ומשטרה גדולים הגיעו לקיבוץ ולחמו בו בפיקודו של תא"ל ברק חירם. לאחר לחימה קשה בה נהרגו למעלה מ-30 לוחמי צה"ל, שוטרי משטרת ישראל וחברי כיתת הכוננות, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ.