מאז שאני זוכר את עצמי מאזין למוזיקה, הווליום תמיד היה על פול. זה התחיל עם הטלפונים של נוקיה והמשיך עם האייפוד, האייפון ואפילו המוניטורים שאצלי בבית. למען האמת, להעדפה שלי (ושל רבים אחרים) יש ביסוס מוצק - מחקרים שנעשו בנושא מוכיחים כי ווליום זה משהו שמשפר את רמת ההנאה שלנו ממוזיקה.
הכל השתנה כשהתגייסתי לצבא. מוניתי לתפקיד פקח טיסה ושירתתי במגדל הפיקוח בבסיס חצור - מקום בו מטוסי קרב היו ממריאים כ-50 מטרים מהמגורים שלנו. למי שלא יודע, רעש ההמראה של מטוס קרב יכול להגיע ל-150 דציבלים, בזמן שחשיפה למעל ל-85 דציבלים יכולה לגרום לנזק שמיעתי. לשם השוואה, לחישה בין שני אנשים יכולה להגיע ל-20 דציבלים, והסאונד מהטלוויזיה שלכם מגיע לאזור ה-70 דציבלים.
מצאתי את עצמי מוקף בהמראות אינטנסיביות, כשכל אחת מהן רועשת מהשניה. בהתחלה הייתי מתעלם מהעניין, אבל ככל שהתקדמתי בשירות שמתי לב שהאוזניים שלי הולכות ונהיות יותר יותר "שבריריות" (באמת, מדובר ברעשים מופרעים). לצערי, לא חילקו לנו ממש ציוד מגן. כן היו אטמי אוזניים, אבל הם לא ממש עוזרים, כי במקרים כאלה צריך הגנה כפולה - גם אטמים וגם אוזניות משתיקות. בזמנו, לא השכלתי לדרוש את האמצעים כדי לשמור על השמיעה שלי.
אחרי שעזבתי את מגדל הפיקוח, התחלתי לקחת את השמיעה שלי ברצינות. הורדתי משמעותית את הווליום באוזניות, הפסקתי לשמוע מוזיקה בקולי קולות גם בבית, והתחלתי להסתובב במקומות רועשים עם אטמי אוזניים עשויות ספוג. עם הזמן, ככל שהלכתי ליותר מסיבות והופעות, הבנתי שיש לי צורך באטמים יותר איכותיים - כאלו שימזערו את חסימת הסאונד אבל עדיין ישמרו על האוזניים שלי. אחרי מחקר קצר הבנתי שיש המון סוגים של אטמים, כשהבולטים שבהם הם אלו שנוצרים באופן אישי, אבל הם גם הכי יקרים ויכולים להגיע לאלפי שקלים עבור זוג אטמים אחד.
במהלך שיטוטים ברחבי האינטרנט, נתקלתי בסוג אחר של אטמים, כאלו שנועדו מצד אחד לשמור על חווית האזנה נאמנה למקור ככל שניתן, אך מצד שני יכולים לסנן את התדרים והווליומים שפוגעים באוזניים שלנו. הם עלו משהו כמו 20 יורו לזוג אטמים, מחיר נגיש יחסית. בהמשך, במהלך מסיבה במועדון ה-״Corsica Studios״ שבלונדון, נתקלתי בדוכן של חברה בשם ״Watch The Hype", הנמצאים כחלק מחברת אטמי אוזניים גדולה - "Alpine Earplugs". בדוכנים, הם מציעים למכירה אטמי אוזניים במועדונים עצמם. לאחר מספר בירורים, ביקשתי את הפרטים של מי שעומד מאחורי המיזם המסקרן. מהר מאוד הגעתי לאולי, אחד ממייסדי המיזם.
"התחלנו ב-2012 כשסיקרנו מוזיקה אלקטרונית", מספר אולי. "היינו מארחים כל מיני אמנים שיגישו מבחר שירים לפי מוטיבים מסוימים, בעיקר של שינויים חברתיים כמו גאווה לונדונית, מוזיקה שחורה, ובריאות נפשית. משם התחלנו להריץ קמפיין שעסק בהגנה על השמיעה, עניין שהיה אמור להיות זמני, ואז החלטנו שאנחנו רוצים להמשיך ולדאוג לשנות את התפיסה סביב הנושא. מבחינתנו זה אלמנטרי כמו ללבוש קסדה כשנוסעים באופניים".
איזה תגובות קיבלתם מאז שהקמתם את החברה?
"כל המועדונים שאנחנו משתפים איתם פעולה חושבים מאוד קדימה. חשוב להם שלבליינים שמגיעים למועדון תהיה חוויה טובה, אבל שישמרו על האוזניים שלהם ויימנעו מנזק שמיעתי. מבחינת הבליינים עצמם, זה די מתחלק לשניים: היו לילות שבהם האנשים היו מאוד פתוחים לזה, והיו לילות שבהם אנשים צחקו וקראו לזה רעיון מטופש. אנחנו מאמינים שהתפיסה סביב הגנה על השמיעה באנגליה משתנה".
איך ייראה העתיד של ההגנה על השמיעה?
"כיום, התפיסה לגבי הסוגיה הזו היא די שלילית, החינוך עדיין לא מתקדם מספיק מבחינת הבנה לגבי הנזקים שנגרמים לאוזניים. אני חושב שבעוד 5 עד 10 שנים זה יהפוך לקונצנזוס, ואנחנו לא נצטרך לעמוד ולהסביר בדוכן במועדונים, אלא אנשים ילכו על דעת עצמם לקנות אטמים. לפני שבאנו, אף אחד לא הציע אטמי אוזניים באיכות גבוהה במועדונים, רק את אטמי הספוג, שדי הורסים את חווית ההאזנה".
מלבד המועדונים, הדיג׳ייז משתפים פעולה?
"לגמרי, יש מספר שהולך וגדל של דיג׳ייז שתומכים בקמפיין. שיתפנו פעולה עם מספר דיג׳ייז גדולים כמו רוברט הוד, Bicep ו-Forest Swords. לרוב, לכולם הייתה חוויה בשלב כזה או אחר שבה הם חוו טנטון או סבלו מנזקי שמיעה. בגלל ההשלכות האלה הגנה על השמיעה היא חיונית ביותר. כשאתה מתקלט במועדונים 3-4 פעמים בשבוע, השמיעה שלך תיהרס אם לא תגן עליה. למעשה, כל מוזיקאי צריך להגן על השמיעה שלו".
מה עם אנשים שכבר חוו נזק שמיעתי?
"הרבה אנשים אומרים שהשמיעה שלהם כבר ניזוקה, או שיש להם טנטון וזה ׳מאוחר מדי׳, אבל זה אף פעם לא מאוחר מדי. זה תמיד יכול להחמיר, אז אפילו אם האוזניים שלכם כל הזמן מצלצלות, חשוב שהדבר הראשון שתעשו זה להגן עליהן באופן מיידי ותשימו אטמים. בנוסף, יש הרבה מקומות שאפשר להיוועץ איתם על מה שאתם חווים, ויש הרבה דרכים להמעיט את הנזק. זה עניין מאוד מנטלי".
מה זה טנטון בעצם?
מכירים את ההרגשה שהאוזניים שלכם לא מפסיקות לצפצף אחרי שכבר יצאתם למועדון? בשלב מסוים זה נהיה סוג של שגרה, מחיר שאנחנו צריכים לשלם על מנת ליהנות באמת מהחוויה שהמסיבה מציעה לנו. אנחנו יוצאים, מבלים ושותים באירוע רועש, חוזרים הביתה עם כאבי אוזניים, ואז כשאנחנו מתעוררים, על פניו, איכשהו הכל בסדר. אבל מה אם אני אגיד לכם שאותם צפצופים יכולים להמשיך ימים, חודשים ואפילו שנים אחרי שהמסיבה כבר הפסיקה?
הרעש הטורדני הזה נקרא טנטון. זה יכול להתבטא במגוון צורות כמו צפצוף, זמזום, ולעיתים צליל מסוים שנמשך במשך הרבה זמן, ויכול ללוות את האדם במשך כל שעות היום, בעיקר בסביבה שקטה. מלבד פגיעה שמיעתית, חלק נרחב מאלו שסובלים מטנטון סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה ומתח בגלל שעבורם הצליל הזה מהווה עינוי, עד כדי כך שרעשים יומיומיים יכולים ליצור אצלם תחושה לא נעימה.
צלילים רועשים יכולים לזעזע את המערכת המכנית העדינה של האוזן, ויכולים לפגוע בשערות הקטנטנות הנמצאות באוזן הפנימית, שבעצם אחראיות על העברת הצלילים לפירושן על ידי המוח. לכן, כפי שאולי ציין, למרות שנדמה שהבעיה היא עם האוזניים שלכם, היא למעשה נובעת מהמוח.
חבר ששירת איתי במגדל הפיקוח (והעדיף להישאר בעילום שם), עבר לאחרונה לסין, שם הוא החל לסבול מטנטון עקב בילוי במסיבה רועשת: ״בהתחלה, לא חשתי ברע אחרי המסיבה, אבל שבוע עבר ואז החלו צפצופים פתאומיים. לא ייחסתי להם חשיבות, אך ככל שהזמן חלף הם גברו, עד שהחלטתי ללכת לאבחון. הבנתי שכנראה נחשפתי לרעש חזק מדי באותו הערב במשך זמן רב", הוא מספר.
מה האבחון קבע?
"ביצעתי בארץ בדיקת שמיעה ואמרו לי שהכל תקין. אמרו לי שלא ניתן לטפל בטנטון, ושעדיין אין לזה פתרון. הלכתי לרופאים שונים ושמעתי תמיד את אותה התשובה".
איך אתה חי עם זה היום?
"עברו כבר כמה חודשים מאז אותו לילה, אני משתדל להימנע ככל הניתן ממסיבות ורעשים. אם אני הולך למסיבה אני לוקח איתי את האטמים שלי שמפחיתים את הדציבלים של הרעשים משמעותית. חשוב גם לתת לזמן לעשות את שלו ולקוות שהמצב ישתפר ויחלים. כיום המצב שלי יותר טוב ואני יכול לנהל את השגרה היום יומית שלי".
אילו טיפים תוכל לתת לבליינים במסיבות?
"תשמרו על עצמכם ועל האוזניים שלכם, הנוער של היום לא מודע לסכנות ולנזקים שחשיפה לרעש יכולה לגרום. בחו"ל יותר ויותר נערים מתחילים לשים אטמי אוזניים במסיבות - יש יותר מודעות, ואני מקווה שזה יתחיל להיכנס גם בארץ. נסו לא לעמוד קרוב מדי לרמקולים, ומי שמתבייש לשים אטמים, אין מה לדאוג, יש דגמים שקופים שכמעט ולא ניתן להבחין בהם. ככה תוכלו למנוע טנטון".
דרכי התמודדות
על פי התאחדות הטנטון האמריקאית (American Tinnitus Association) כרגע אין תרופה שמוכחת מדעית עבור רוב המקרים של טנטון כרוני. החיפוש אחר תרופה עם אחוזי ריפוי משמעותיים עדיין נמשך, ובעוד שנעשית במחקר בתחום התקדמות אמיתית, עדיין אין דרך אמינה שתחסל באופן סופי את תחושת הטנטון. למרות זאת, ישנם כלים מצוינים שעוזרים למטופלים להתמודד עם מצבם הרפואי. טיפולים אלו ממעיטים את האינטנסיביות והמועקה של הטנטון, למרות שהם לא מהווים "תרופה"; הן לא מתקנות את הגורמים שהובילו לטנטון, ולא מחסלות את הסיגנל של הטנטון במוח. במקום זאת, הן פונות להשפעה הקוגניטיבית והרגשית של התופעה.
אחת מדרכי הטיפול שההתאחדות מציעה היא תרפיות צלילים, או מה שנקרא: "מסיכות סאונד". במקרים כאלה המטופלים יכולים להשתמש ברעש חיצוני כדי לטשטש ולהסיח את התגובה והתפיסה שלהם לטנטון. לעיתים טיפולים אלו יכולים להשפיע על המוח ולעזור לו לסווג מחדש את הצליל של הטנטון כסיגנל לא חשוב וכזה שאפשר להתעלם ממנו באופן מודע.
בנוסף למסיכות סאונד, ישנן גם דרכי טיפול התנהגותיות. אם המטופלים מצליחים לשלוט בתגובותיהם הרגשיות כלפי הטנטון שלהם - הם כנראה גם יכולים לנתק את תופעות הלוואי שמתלוות אליו כמועקה מנטלית. אחת השיטות המובילות בתחום היא MBSR - Mindfulness-Based Stress Reduction, הדוגלת בלקבל ולאמץ בחווית הטנטון של המטופלים מאשר לנסות ולהתעלם ממנה. כשהם עושים זאת, הם יכולים לנהל ולשלוט בתחושה שלהם יותר בקלות. כמובן שבנוסף לאלו ישנן גם דרכי טיפול תרופתיות, אך הכרחי שתראו רופא כדי ליישמן.
השמיעה שלנו היא מתנה שאנחנו מקבלים באופן חד פעמי, ועלינו להתייחס אליה כך. ככל שאנחנו מתבגרים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על שמיעתנו ולמנוע נזקים - בייחוד לאלו שדוגלים במוזיקה כדרך חיים. אז לפני שאתם יוצאים למועדון בפעם הבאה, תצטיידו באטמי אוזניים, כדי שתוכלו לשמור על החוויה הזו לאורך כל שנות חייכם. אולי עכשיו זה ייראה לכם כמועקה, אבל בטווח הרחוק אתם תודו לעצמכם על כך.