לרגל תחרות Are You Next, תחרות הקריאייטיב של אבסולוט, המזמינה מעצבים מכל העולם לעצב את הכרזה החדשה שלה, יצאנו לגלות את הקשר בין חיי הלילה לעיצוב. רוצים לקחת חלק בתחרות הקריאייטיב? לפרטים ולהרשמה לחצו כאן.

דרינקים טובים, מוזיקה מעיפה ומנות בר אלגנטיות, כולם חלק בלתי נפרד מחווית היציאה של הבליין הממוצע. הבעיה? את חלקם הגדול תמצאו בוריאציות כאלה ואחרות בלא מעט מקומות בילוי, אלמנט שקשה לשחזר הוא העיצוב והתכנון של מקום הבילוי. בין אם מדובר בבר השכונתי שלכם או במועדון בו תערכו את האירוע הגדול בחייכם, כשאלוהים הוא דיג׳יי - אז מעצב הפנים הוא לפחות סגנו.

מעצב הפנים שחר וייס פועל כבר שנים בתחום העיצוב המסחרי, יחד עם צוות המעצבים שבמשרדו שבתל אביב. כדי להבין מה כרוך בהפיכת חלל שגרתי למקום שיוציא את המבלים עם תחושת וואו, תפסתי אותו ואת המעצבת בר מור לשיחה קצרה.

״בשונה ממה שאולי נהוג לחשוב, סצנת המועדונים, הברים והמסעדות המעוצבות חזקה מאוד גם מחוץ ל׳בועה׳ התל אביבית״, אומר לי שחר. ״המשרד שלנו מתעסק בפרויקטים מסחריים לא רק בתל אביב, אנחנו עובדים המון בפריפריה. לאחרונה סיימנו לעבוד על חלל של מסעדת שף בבאר שבע שהושקעו בה שלושה וחצי מיליוני שקלים״.

פורום (צילום: אדי גוריאנסקית)
פורום|צילום: אדי גוריאנסקית

מיליוני שקלים בעיצוב? לא מדובר בסיכון גדול מדי ליזמים?

״להיפך. יזמים מבינים היום שהעיצוב הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה של העסק. אתה יודע, זה לא רק הקהל התל אביבי שדורש סטנדרט מסוים. ישראלים נוסעים המון לחו״ל, רואים מועדונים, רואים ברים ומבינים מה הסטנדרט בחו״ל ולזה הם מצפים. סף הגירוי עולה כל הזמן. קח למשל את מסעדת 'המוציא' בירושלים, מסעדה מושקעת בטירוף של אבי לוי שהעברנו שיפוץ משמעותי. אולי היית מצפה שמקום כשר בירושלים ילך על קו יותר שמרני אבל ממש לא, הבר קיבל מקום מאוד חשוב שהיה קריטי ליזמים בתכנון והעיצוב של המקום״.

ומה לגבי טרנדים? יש אלמנטים מסוימים שחוזרים בבקשות של הלקוחות?

״במשרד שלנו אנחנו מנסים להימנע ממרדף אחרי טרנדים. הייתי אומר שרק 15% ממה שאנחנו עושים הולך לפי טרנד מסוים, והאחוזים הנותרים נוצרים ממחשבה על עיצוב נכון ופונקציונלי שיגרום ללקוחות לחזור פעם נוספת. חשוב לזכור שמי שפותח עסק מקווה שהוא ימשוך 10-15 שנים, זאת השאיפה של כל יזם. אם אתה מתעקש, חומר שחוזר בשנים האחרונות בבקשות של לקוחות הוא הפליז, מתכת שמשתלבת מדהים בהרבה עיצובים - החל מגופי תאורה ועד לכיורים״.

בר: ״משהו נוסף שהוא לא טרנד אבל חשוב מאוד בעיני ואנחנו נותנים עליו דגש הוא מקומות שיש בהם וייב של לראות ולהיראות. יש מחשבה עמוקה על האינטרקציה בין הלקוחות ובין הברמנים, בין הברמנים לבין צורת ההגשה של המשקאות, וכן הלאה. ברגע שאני מצליחה לראות את האנשים שיושבים איתי על הבר נוצרת אווירה נעימה יותר, כימיה בין מבלים שונים שיכולה להעלות את ההצלחה של המקום״.

איך אתם ניגשים לעיצוב של מועדון ענק? נניח, הפורום בבאר שבע שעיצבתם.

שחר: ״זה לא רק הפורום, יש גם את מועדון ה-'Lobby' בחיפה וה'דזרט' בראשון לציון, מועדונים זה אתגר בפני עצמו. מה שחוזר המון בתכנון של מועדון הוא המחשבה על איזורי ישיבה. אם פעם היינו מעצבים חללים פרטיים שרחוקים ושקטים יותר ממרכז המסיבה היום הכיוון הוא הפוך לגמרי, אנשים רוצים לשבת כמה שיותר קרוב לדיג׳יי ולמרכז המסיבה״.

בר: ״אלמנט נוסף שחוזר על עצמו הוא עניין הגבהים. מאוד חשוב לתת תחושה של תלת מימדיות למקום. אנשים רוצים לנוע ולזוז בין חללים בתוך המסיבה, ולא להישאר כל הזמן רק על הרחבה״.

דזרט בראשון לציון (צילום: יוסי מאמיה)
דזרט בראשון לציון|צילום: יוסי מאמיה

אני יודע שאתם עובדים גם מחוץ לגבולות ישראל.

שחר: ״נכון, וזה גם מתחבר לתלת מימדיות שבר דיברה עליה. עיצבנו לאחרונה את המועדון הכי גדול בקמפלה - בירת אוגנדה. אתה יודע, מקום שיש בו המון עוני, אבל לצד זה גם סצנה חזקה מאוד של בילוי שלא נופלת מערים גדולות אחרות שביקרנו בהם״.

בר: ״המועדון הזה, שנקרא 'Illusion, בא לתת תחושה של בריחה מהמציאות, ויש בו שימוש באלמנטים של חלל כמו כוכבים וצבעוניות חללית ומרגשת. גם במועדון הזה שילבנו שני חללים שונים לגמרי. חלל אחד של סנוקר, שנמצא בפינה אחת של המועדון והוא שקט יותר ומאפשר שיחה, והחלל השני הוא חדר עישון שקיבל תאורה סקסית יותר. שני החדרים מדברים כמובן עם החלל המרכזי, אבל יש להם גם אופי משל עצמם״.

אחרי כל כך הרבה פרויקטים, מה החלום הבא?

שחר: ״האמת? וגאס. אנחנו עובדים עכשיו על מסעדת סושי בלאס ווגאס והחלום שלי הוא שבעתיד יבוא איזה משקיע, יראה את המסעדה ויציע לנו לעצב איזה קזינו או לאונג׳ נחמד בעיר. אני לגמרי מאמין שזה יכול לקרות. פרויקט מעניין נוסף שעתיד לצאת לפועל בישראל הוא מה שמכונה ׳פארטי הוטלז׳ - מלונות שבנויים סביב רחבת ריקודים ויש בהם חללים פתוחים גדולים״.

בר: ״אני מצטערת אם זאת נשמעת קלישאה אבל אני עושה כאן כל יום כל כך הרבה פרויקטים מגוונים, שאני מרגישה שזה מבחינתי כבר סוג של הגשמת חלום״.