אינה בלי (25) עובדת בתור סלקטורית בדרמה, ולמרות שהיא אוהבת לצאת ולבלות, היא מגדירה את עצמה גם כטיפוס של בוקר. היא גרה בתל אביב, איתה היא מפלרטטת עוד מגיל 18, ובעבר למדה עיצוב אופנה שנה וחצי בשנקר.
מה הכניס אותך לאופנה?
"מגיל קטן הייתי מציירת דמויות עם בגדים, ואז התחלתי לצייר רק בגדים. עברתי גם הרבה דירות בערים שונות, ובגדים זה הדבר היחידי שנשאר קבוע כשזזנו ממקום למקום, עד שהגעתי לתל אביב ונשארתי פה".
הסטייל שלך השתנה מהרגע שהתמקמת בתל אביב?
"האמת שלא, תמיד שמרתי על קשר עם העיר. גם כשגרתי בראשון, מגיל 18 אני יוצאת לפה. אח של חברה שלי מפעם היה טס כל הזמן ומשאיר את הדירה שלו שליד שינקין ריקה. אז היינו באות לעיר בסופ"ש ומכינות שיעורי בית – מה עושים, לאן הולכים. היינו הולכות לסלון ברלין, הפרוזדור, השסק והברקפסט, ואנשים היו בהלם שאני בכלל לא מפה".
נחשפת לדברים חדשים?
"כן. אני זוכרת שיצאתי לברקפסט, ומישהו דחף אותי לתא השירותים ואמר שיש לו מה להראות לי. ממש סירבתי ויצאתי, לא הבנתי מה קורה. היום אני הרבה יותר חכמה מזה – אני מבינה למה הוא מתכוון".
קרו לך עוד מקרים כאלה?
"לא ממש, אבל פעם הצלתי מסיבה של הבלוק, כשהייתי טיפה יותר מבוגרת ועבדתי באל על. הדיג'יי Prosumer הגיע לנגן שם, והוא טס באל על. באותו יום שהגיע, ראיתי בפייסבוק פוסט של הבלוק שכל הציוד של הדיג'יי אבד. הרמתי כמה טלפונים לחברים מהעבודה ואיתרנו את הציוד. אחר כך דיברתי עם הבוקר של הבלוק, והם השיגו את הציוד שלו בחזרה".
איפה האופנה פוגשת את חיי הלילה אצלך?
"בעיקר בדלת של הדרמה. הרבה אנשים מגיעים לשם ונעמדים בתור, אז חשוב לי לייצג את המקום בהתאם ולשדר איזשהו קלאס, ואפילו קצת קשיחות. אני מרגישה שאני 'מתחפשת' למקום הזה. ככל שאני לובשת בגדים שאני יותר אוהבת, אז עולה לי הבטחון ואני נכנסת לאיזו דמות שקל לי יותר לפעול ממנה".
מה הטרנד שהולך היום בחיי הלילה?
"קודם כל, לא יודעת אם זה בגלל הקיץ, אבל אני שמה לב שהחולצות השחורות מפנות מקום ללבנות. לאחרונה גם כולם מתלבשים נוח, טרנינגים בכל מקום. אבל מה שהכי מעניין בעיניי, זה הטרנד של ה'ניאו ערס' – הרבה אנשים היום מתלבשים כמו ערסים בכוונה, סטייל דודו פארוק. לפני 5 שנים לא היו מכניסים אותם לשום מקום כשהם לבושים ככה, אבל היום, כשהם שמים את הגורמט או הכובע של נייק, הם עושים את זה ממקום אופנתי שמודע לעצמו".