שנת 2020 הייתה ציון דרך משמעותי בהשקעות ובהשקות של חברות חדשות בטכנולוגיות של מזון מתורבת, ובשוק תחליפי החלבון. כיום קיימות בישראל מעל למאה חברות שעוסקות בתחום, יותר מ-40% מתוכן נחשבות לחברות סטארט-אפ. תחום החלבון האלטרנטיבי נמצא בצמיחה אדירה עם ממוצע גידול השקעות שנתי של כמעט 200%, נתון מאוד מרשים גם בהשוואה לענפים אחרים בהייטק, וכמו בכל תחום מתפתח, יש פה צורך בהרבה מאוד מימון ומשקיעים.
רוני ברק, מנכ"ל חממת הפודטק FRESH START, סיפר לדרור גלוברמן וריטה גולדשטיין ב"וועידת הפודטק של ישראל", על האינטרס הלאומי וגלובלי בהשקעה בפודטק: "יש משבר אקלים, האוכלוסייה הולכת וצומחת, תוך 20 שנה מתווספים עוד שני מיליארד איש לשמונה מיליארד שכבר קיימים, והשיטות שבהן מספקים היום את המזון אינן ברות קיימא", פתח ברק את דבריו. "לכן אין לנו באמת ברירה, זו בעצם חובה, ואנחנו רוצים לפתח טכנולוגיות ולהביא שיטות חדשות כדי להבטיח איכות תזונה, ביטחון תזונתי וכמובן להוריד את כל האלמנטים המזהמים. כי האלמנט המזהם בתעשיית המזון, אותה טביעת הרגל של הפחם, היא מאוד משמעותית".
לוקח לתעשייה הזאת זמן, זה מירוץ. האם נספיק להציל את הכוכב?
"התשובה היא כן, כי יש מספר סדרות שאנחנו מבצעים. יש טכנולוגיות עמוקות שרצות ארוכות טווח, בהן למשל הבשר המתורבת, אנחנו מגדלים תאים, זה לוקח זמן, צריכה להיות התייעלות; אבל ישנם גם תחליפים שהם מהצומח, וישנם מוצרים היברידיים, מוצרי אמצע, שאנחנו יכולים להנגיש בצורה הרבה יותר מהירה".
ג'ון מדבד, מייסד OurCrowd, בחר את ההשקעות שלו לפי הטעם. הוא רצה לטעום תחליף בשר, ביונד מיט – אהב את הטעם, השקיע בו והרוויח אפילו יותר. החברה שלו גם מושקעת יחד עם תנובה ואחרים בחברת REMILK, שמייצרת חלב מתורבת. "אני מאוד מסתכל על הנתונים והגידול, אבל הטעם קובע", אמר מדבד.
דב מורן, שותף מנהל בקרן גרוב ונצ'רס, משקיע בעיקר ב"דיפ טק" (עננים, מעבדים, בינה מלאכותית), אבל הוא דווקא נמשך גם לתחום הפודטק. "זה דבר מדהים כי זו השקעה שיוצרת ערך אמיתי", אמר מורן. "אנחנו מחפשים דברים שהופכים את העולם הזה ליותר טוב. בפודטק יש תרומה אמיתית לזה שהעולם הזה יהיה יותר טוב כי יהיה פחות זיהום, פחות חיות מתות ויותר תובנה או תודעה לאן העולם מתקדם. אנחנו רוצים להיות שם, בדברים האלה שמשפיעים".
מוסרית זה יותר מושך?
"בקרן יש לנו שני עקרונות – קודם אנשים, והדבר השני ליצור ערך – לעולם, למייסדים שלנו, למשקיעים שלנו. פודטק זה דבר אמיתי שיוצר ערך לעולם, ואני מאמין שגם למשקיעים. והלוואי וירבו בארץ יותר חברות פודטק מחברות הימורים".
קבוצת תנובה פעילה מאוד בעולם הפודטק, והיא צריכה לייצר איזון בין הטווח הארוך לקצר. יעקב חן, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים בחברה, מסביר שההשקעות של תנובה מחולקות לארבעה חלקים:
"החלק הראשון הוא הקלאסי, כאשר היה בו שינוי משמעותי לכיוון האלטרנטיב – בזכות ניצול הזדמנות בתקופת הקורונה. בתחילת המגפה כולם היו בהיסטריה, היו דיבורים על לעצור את ההשקעות. אך מאחר שאי אפשר באמת לעצור את ההשקעות ראינו איפה יש לנו הזדמנויות לצמיחה, ובתוך החברה שמנו יותר כסף באלטרנטיב שלנו.
החלק השני הוא השקעות בחממה, ושם אנחנו מבינים שצריך להשקיע כדי שתהיה לנו נגישות לסטארט-אפים הבאים. זה מודל מצוין שגם המדינה, בחוכמה, משקיעה שם, כי כולם מפחדים בשלבים אלה להשקיע הרבה כסף, ובצורה הזאת אנחנו מאזנים.
החלק השלישי הוא השקעה ישירה, והראשונה בהם היא בחברת Remilk. ראינו שיש פה קייס וחשוב מאוד להשקיע, גם אם זה לא יהיה במספרים שאנחנו אוהבים – למרות שבדיעבד כולם אומרים חבל שלא השקענו יותר. דווקא בתעשייה הזאת, בניגוד לתעשיית ההייטק הקלאסית, יש הרבה יותר משמעות לחיבור עם התעשייה, זה לא משהו שאתה יכול לבנות בגראז'.
החלק הרביעי הוא שותפויות, כמו ההחלטה להשקיע יחד עם פלוריסטם, כשהיא החלטה טרייה מלפני כמה שבועות. באמצעות השותפות הזו אנחנו רוצים להיות רלוונטיים ולא לפספס את הרכבת שלמעשה כבר יצאה. בשביל להיכנס היום לעולם הבשר המתורבת, אתה צריך טיקט של עשרות מיליוני דולרים, וזה לכאורה כבר מאוחר. אבל דווקא לחיבור עם פלוריסטם יש פוטנציאל, זו תובנה שהגעתי אליה וימים יגידו אם היא נכונה, כאשר יש המון ידע באזור של הביו פארמה, ואנחנו יכולים לקצר את הטווחים בחיבור הזה".
ברק מצידו טוען כי בחממה יש תשתיות יותר גדולות, אבל הכל מתחיל ביזמות של קבוצה קטנה שנסמכת על עזרה של האקדמיה. "היתרון הענק שלנו הוא שאנחנו משתפים פעולה גם עם האקדמיה וגם עם התעשייה, יכולים מהר מאוד לבדוק ולהשתמש במתקנים של החברות הממוסדות כבר, גם של האקדמיה וגם של החברות, ובכך אנחנו מקצרים קצת את הדרכים. יש לנו שיתופי פעולה עם מיגל, מכון המחקר הכי גדול בארץ בתחום האגרוטק והפודטק שנמצא בקריית שמונה, יש לנו חברות שאנחנו מייסדים ביחד עם מיגל, יש את האקדמיה שהיא תל חי, שלימים אנחנו מקווים שהיא תהפוך להיות אוניברסיטה רשמית, אבל גם יש שם חוקרים מהשורה הראשונה בתחום שלנו, ושיתופי הפעולה האלה הם במרחק של 2 ק"מ הליכה".
ועם כל ההתפוצצות הזו של תחום הפודטק בישראל וחברות הסטארט-אפ הרבות בתחום – בכל זאת יהיו חברות כאלה שבסוף ייעלמו. איך יודעים במה להשקיע?
"כשמסתכלים קדימה על חלבון אלטרנטיבי, זה לא יהיה רק חלב או בשר, זה הולך להיות עוף, דגים, ביצים, מאכלי ים", אומר מדבד. "בטוח שהדבר הזה של חלבון מתורבת הולך להיות גדול. אני לא יודע אם זה יישקף את האחוז של כל מגזר ומגזר בטבע. התקווה בחלבון מתורבת זה לא רק להחליף את הזיהום האדיר. 25% מהפליטות של הפחמן הוא מאגטק ופודטק, זה מספר אדיר ששומעים על חלב, אנחנו חייבים לטפל בזה. יכול להיות שזה ייקח כמה שנים, אבל האלטרנטיבות יתפסו מקום, וכבר אומרים שהתחליפים מן הצומח כבר צמחו במאות אחוזים. תראו את תנובה, החלב האלטרנטיבי שכבש את השוק ויוצר מאפס. אנחנו בוחרים בכל משבצת עוד הימור, ויש כל מיני דברים אחרים כמו למשל הורדת סוכר. אנחנו חיים בעולם של סוכר יתר, ויש לנו בחממה חברה שכבר התבגרה - שמורידה את הסוכר. העיקר זה ללכת על כל התחום, לעשות את הניתוח ולמלא את המפה".
דב, מה מרתיע או מה גורם למשקיע מן השורה לחשוב על השקעה בתחום הפודטק?
"אנחנו קרן מאוד בררנית, ולא מצאנו. ההסתכלות היא ברמת הבחינה של האנשים, הייחודיות במוצר – כמה מתחרים יש לו, האם הפטנט אמיתי, האם השוק הוא גדול – ומתוך זה קשה למצוא את הדברים הנכונים. אנחנו פתוחים לזה ונשמח להשקיע. פודטק זה לא רק מזון, זה עולם שלם מורכב, יש בו הרבה מאוד מעבר לייצור המזון, אני חושב שנפלא שזה קורה".