בחסות האפשרות ההולכת וגדלה לעבודה מהבית שהקורונה הביאה איתה, נראה שהאיזון בין חיים פרטים לעבודה מתערער אפילו יותר. השינוי הפתאומי שנכפה עלינו משנה את הרגלי העבודה של כולם ובמיוחד של דור ה-Z (בני 25 ומטה), שבמקרה הטוב לא מוכנים להתפשר על העבודה שלהם, ובמקרה הקיצוני – לא מוכנים ממש לעבוד. היום נדבר על שלוש תופעות שמאפיינות את דור ה-Z ומאיימות לשנות את שוק העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו.
רצים לחפש עבודה
Great Reshuffle - מדובר במושג שהומצא ע"י מנכ"ל לינקדאין ריאן רוסלנסקי, הרשת החברתית למחפשי עבודה שמחזיקה במידע רב על משתמשים והרגלי העבודה שלהם. ע"פ רוסלנסקי, יש גידול עצום בהחלפה של מקומות העבודה, והוא אף מפלח זאת לפי גיל: אצל דור הבומרים גידול של 5%, אצל דור האיקס - 31% ואצל המילינאילס - 50%. ומה קורה אצל דור ה-Z? לא פחות מ-80% גידול. "אני חושד שהנתונים קצת מוטים. דור ה-Z יכנסו ללינקדאין רק כשהם יחפשו עבודה. הם לא יזדרזו לרוץ ללינקדאין אלא אם כן הם מחפשים משהו", טוען דרור גלוברמן.
"הם הרבה יותר מודעים", מסביר דני פלד. "הבומרים וגם במובן מסוים דור ה-X, באים בשביל להתפרנס ובזה מסתכם סט הערכים שלהם. ככל שהדור הולך ונהיה צעיר יותר – הוא רוצה הרבה דברים נוספים: חברה ערכית, מקום נעים ונוח לעובדים, שיהיו שקופים עם המודל ההיברידי (שבוע עבודה שמשלב בין עבודה מהמשרד והבית) ודברים וכאלה. לכן, הם בשאיפה מתמדת לשפר את מקום העבודה שלהם. הם חשובים שאולי במקום הבא הם ירגישו מחוברים יותר לאני הפנימי שלהם".
"אני שומע אנשים שמרוב שהם רוצים שכל יהיה מעולה ושהחברה שלהם תקדם את האנושות, הם יושבים ומתלוננים 24/7", אומר גלוברמן ופלד עונה: "אני חושב שהם הרבה יותר צודקים מהדורות הקודמים להם. אני חושב שככה הם מצליחים לחולל שינוי, מה שאנחנו לא הצלחנו".
השריפה הגדולה
בבנק גולדמן זקס טוענים שחלק מדור ה-Z לא רק מנסה לשפר את תנאיו, אלא ממש "זומם" פרישה מוקדמת. בעוד הדורות הקודמים חונכו לעבוד עד גיל הפרישה במטרה להגיע לפנסיה ולפרוש, לחלק מאנשי דור ה-Z יש תוכניות אחרות. הם הקימו את F.I.R.E - Financial Independence Retire Early (עצמאות כלכלית לפרישה מוקדמת).
התנועה מבוססת על הספר "Your Money Or Your Life" של ויקי רובין וג'ו דומיניגז שמדבר על כך שהשאיפה לא אמורה להיות עבודה עד גיל 70 ואז פרישה – אלא שאיפה להגיע לעצמאות כלכלית בכלל.
לפי הספר, יש 9 שלבים לעצמאות כלכלית:
- כמה כסף אתם מרוויחים/ות – הכינו גיליון אקסל של הכנסות.
- מה השכר השעתי האמיתי שלכם/ן? – כאן רצוי לחשב כמה שעות אתם באמת עובדים. קחו את השכר וחלקו אותו למספר השעות שאתם עובדים באמת. למה זה חשוב? "אנשים עובדים כל כך הרבה שעות, חוזרים הביתה ועוד ממשיכים ובעצם לא מבינים שככה הם מקטינים את השכר שלהם", אומר פלד וגלוברמן מוסיף: "משלמים לך נגיד 40 שקל לשעה על 8 שעות, אבל אתה מגיע הביתה וממשיכים לעבוד ובפועל זה יוצא 11 – מה שמקטין את השכר השעתי האמיתי".
- מה דפוס השימוש בכסף שלכם/ן? מה השורה התחתונה בסוף החודש? – "לבנקים, לחברות ההשקעה ולכל הגופים הפיננסים משתלם לטשטש את זה, ולכן זו המשימה שלך כאדם פרטי לדעת את זה טוב", אומר פלד.
- שאלו שלוש שאלות – איך אתם מוציאים/ות כסף בהתבסס על סיפוק/ערכים/מטרות - "השלב הזה אומר לך להסתכל ביושר על ההוצאות", מסביר גלוברמן. "הלכת לבר או קנית משהו – הכל טוב, אבל מזה שירת? ערכים, סיפוק או מטרות?".
- הפכו את גיליון וההוצאות למשהו ויזואלי ותלו על הקיר - כך תייצרו מוטיבציה לחסוך. "כשיש לך משהו מול העיניים אתה מאוד מודע למה שאתה עושה", מסביר פלד.
- כבדו את האנרגיה הפנימית שלכם, נסו היכן שניתן לחסוך.
- כבדו את האנרגיה הפנימית שלכם – נסו להרוויח ככל שניתן - "אתה יכול לעבוד מספר מוגבל של שעות, גם כשאתה חוסך וגם שאתה מוציא", מסביר פלד. "קנית כובע? פגעת בחיסכון. קודם כל נסו לחסוך, כי תמיד אפשר לחסוך יותר, אבל להרוויח יותר זה קשה כי זה אומר למשל להחליף עבודה". גלוברמן מנגד מעלה תהייה: "יש אנשים בשלב הזה יגידו החיים שלי הפכו להיות עצובים ועגמומיים ואני לא רוצה את זה".
- הגדירו יעד - "מספיק כסף נחסך, ועוד טיפה".
- הבטיחו את העצמאות הכלכלית שלכם - כאן הכוונה לדאוג להשקיע את החסכונות שלכם באופן חכם, כשהחוק המרכזי הוא חוק ה-4%. "תחשב כמה כסף אתה צריך כדי לחיות בשנה. אם נגיד אתה צריך 40 אלף דולר – אתה צריך לחסוך מיליון דולר בחשבון שיניבו לך ריבית מספקת", אומר פלד וגלוברמן מסביר: "ההנחה היא שאתה צריך שיהיה לך הר מספיק כסף כדי שתחיה מהריבית שלו ואז לא תיגע בהר הזה. אם אני כותב לעצמי שאני רוצה לחיות ברווחה ממש – אני רוצה 40,000 לבזבז בחודש אז זה אומר שאני צריך בשנה חצי מיליון שקל שצריכים להיות 4 אחוזים מההר הקטן שלי. זה אומר שאני צריך 12 מיליון שקל כדי להפסיק לעבוד".
לפרוש מוקדם? יש כאלה שמעדיפים לא לעבוד בכלל
אם אתם חושבים שהגישה של אנשי F.I.R.E קיצונית, חכו שתכירו את אנשי אנטי-וורק. אותם אנשים פחות מתחברים לחלום האמריקאי ומאמינים במודל אחר לגמרי. הם חוסכים טיפה כסף, מריצים אותו במניות או בהשקעות אחרות בסיכון גבוה - וחיים מהרווח. ברדיט יש סאב נושא שלם שמוקדש לתנועה הזו. עד אוקטובר האחרון, נוספו 100 אלף איש לסאב רדיט הזה פחות או יותר בכל חודש ובאוקטובר זה פשוט טס למעלה עם עוד חצי מיליון אנשים שרוצים. "יותר ויותר אנשים מדור ה-Z מנסים להבין איך לא לעבוד. הם מבינים שהסידור של לעבוד עד הפנסיה הוא לא סידור משהו", אומר פלד ומסכים. "הם נהיים חכמים ואנחנו פשוט מקבלים את עולם באוטומט".
"אבל אם תבוא מישהי לראיון עבודה ותראה חור של כמה שנים בקורות חיים ותשאל אותה למה לא עבדת והיא תענה 'לא רציתי', אתה תגיד 'אחלה, כל הכבוד' או שזה ישים לך סימן שאלה על האישיות של הבן אדם?", שואל גלוברמן את פלד שעונה: "זו שאלה טובה ואני חושב שמנהלי ומנהלות ה-HR יצטרכו ללמוד להתמודד עם דברים שהם לא ממש מכירים".
התופעה הזו אגב, לא בלעדית לארה"ב. בסין קוראים לזה "Lying Flat". בסין כזכור המודל הוא 9-9-6 שאומר עובדים מ-9:00 ועד 21:00 שש פעמים בשבוע או בקיצור - 72 שעות עבודה שבועיות. ולדור ה-Z שם נמאס מזה. בסין מתייחסים לזה כתופעה חולפת ואיזשהו מרד נעורים. "זה מדהים שגם בסין כבר מכירים בזה וזה הכול בגלל הקורונה", טוען פלד. "החיים שלנו השתנו בצורה כפויה והעולם לא קרס. היום אנחנו מבינים שמשהו באיזון הזה של בין חיים לעבודה חייב להשתנות".
>> בזמן שעבדתם, פרק 72: "העבודה מהבית תישאר איתנו לכל החיים"