כבר בפרוץ המלחמה ישראל נמצאה בסיטואציה כלכלית לא פשוטה. מגזר ההייטק, שמוביל את כלכלת המדינה, נכווה קשות כתוצאה ממה שקורה בעולם וכמובן גם מהמצב הנוכחי בישראל. כרגע 10% ממגזר ההייטק מגויסים לצו 8, ביניהם לא מעט מנכ"לים ויזמים שעזבו הכול ונרתמו למאמץ הקולקטיבי, וההשפעה העצומה על הכלכלה לא מאחרת מלהגיע.
מעל 80 אחוזים מחברות ההייטק הישראליות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. הגיוסים נעצרו לחלוטין, והחברות שחייבות גיוס נמצאות במצוקה קשה מאוד, מכיוון שמשקיעים בארץ ובעולם חוששים לקחת את הסיכון ולהשקיע בחברה בזמן של חוסר ודאות. עם זאת, העובדה שהגיוס וההכנסות בהייטק הוא בדולרים, בעוד שהוצאות הפיתוח ומשכורות הוא בשקלים - עוזר לסטרטאפים. המפתח הוא ההייטק הישראלי, מכיוון שיותר ממחצית מהייצוא הוא ההייטק.
המלחמה מקדמת טכנולוגיות, בעיקר צבאיות, שיעזרו במכירה ותעסוקה לעובדים. כמה דוגמות לכך:
פצצת מרגמה חכמה - צה"ל הכריז על פצצה שקיים בה מכשיר GPS, בעזרתו אפשר לשלוט על הנקודה אליה רוצים להגיע, מבלי לחשוף את מיקומנו.
ברק - מרכבה שנכנסת למערכה עם טכנולוגיות גבוהות במיוחד, בה למפקדי הטנקים יש קסדת VR כמו של טייסי קרב, מדובר בטנק המתקדם בעולם.
מגן אור - מדובר בקרן לייזר בעוצמה חזקה מאוד, שתשמיד מטרות על ידי כיוון גל אור בעל חום רב שמשתחרר מקרן הלייזר.
דבר משמעותי נוסף הוא ה-AI. שבוע לפני המלחמה התפרסם מחקר שטען שהייטק הישראלי ממשיך להיחלש, וישנה המלצה להעמיק את הפעילות בהקשרי בינה מלאכותית. המלחמה הזו קידמה את ה-AI. היכולת להשתמש בדיפ-פייק במערכה הזו יכולה להיות משמעותית בהכרעה. יש התגייסות לבנות מערכות שיכולות לסייע לצבא לעזור למצוא חטופים באמצעות הצלבה של הרבה מאוד מידע.
גם במגזר הכללי המצב לא פשוט. מספר המגויסים בצו 8 הוא הגבוה ביותר בתולדות המדינה, ישנם יותר מגויסים מאשר במלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מכך, להערכתם של התאחדות התעשיינים 1.3 מיליון מועסקים לא יצאו לשוק העבודה. במקביל, הדרום מושבת כמעט לחלוטין, 85 אחוזים מהמועסקים ממרחב הדרום נעדרו מעבודתם. כל זאת מבלי להחשיב את שאר הארץ ואת ההורים שנעדרים ממקום העבודה כדי לשמור על ילדיהם. בישראל יש כרגע 4.35 מיליון עובדים ולפחות 10,000 מהם הוצאו לחל"ת ולא מקבלים שכר, סדר גודל מטורף של מספרים.
קיים גם משבר בנדל"ן, מקומות רבים הפסיקו לעבוד לחלוטין ולא מעט פרויקטים מושבתים באופן מלא. הריבית גבוהה מאוד, ולכן לפי נשיא התאחדות הקבלנים מדובר במשבר הכי חמור מאז הקמת המדינה, שפוגע גם בקידום התשתיות של מדינת ישראל. בזמן המלחמה ישובים רבים בצפון ודרום הארץ פונו, ישנם גם ישובים רבים שנהרסו כליל ויצטרכו לעבור שיקום. קיימת גם השאלה האם בכלל יבחרו לשקם את יישובי העוטף אחרי הטראומה. סביר להניח שכתוצאה מהמלחמה תושבים רבים יימנעו מלחזור להתגורר בישובים שהם הגדר של מדינת ישראל. במצב שבו רוב האוכלוסייה תפנה למרכז הארץ, עלולה ליצור בעיה.
כרגע קורים שני דברים: היזמים הישראלים מדברים יותר עם משקיעים ישראלים מתוך שותפות גורל אמיתית, ובמקביל המשקיעים הזרים המומים מזוועות המלחמה ולא יודעים מה העצה הנכונה לתת. ההתקדמות תלויה גם בהמשך המהלך המלחמתי - האם אנחנו ממשיכים לחיות במצב מלחמה או שנתקדם להפסקת אש. כרגע מוקדם מדי להגדיר מדיניות בעבור החברות, וכל מה שהמשקיעים עושים זה לעודד מורלית את היזמים לתת עצות.
אם משווים את המלחמה המתרחשת במזרח התיכון לזו שמתקיימת זמן רב בין אוקראינה לרוסיה, אפשר לראות איך בתקופה בה פרצה המלחמה, ההשקעות באוקראינה צנחו בצורה חדה. זאת מכיוון בתקופת מלחמה קשה להשקיע. בארץ מרבית ההשקעות מגיעות ממשקיעים מחוץ למדינה ומשקיעים נרתעים להשקיע במצב של חוסר יציבות.
חברות האשראי פיץ' ומוד'יס מציבות לנו תחזית עם אופק שלילי, המשמעות היא שאם הדברים לא ישתפרו בצורה מהירה, דירוג האשראי ירד. בנוסף לכך, השבוע הודיעה סוכנות S&P שהתחזית לדירוג האשראי הופכת להיות שלילית. במקביל הדולר ממשיך לזנק מול השקל ועלה ב-20 אגורות מתחילת המלחמה. הוא בשער הכי גבוה מאז 2012.
כשההייטק נפגע, גם מס ההכנסה של ישראל נפגע באופן משמעותי. מעל לשליש ממס ההכנסה מגיע מהסקטור הזה. הבנק הגדול בישראל, JPMorgan, נתן תחזית שהכלכלה תצטמק ב-11 אחוזים במשק הישראלי. כרגע אנחנו בעלות ביטוח גבוהה ביותר באג"ח ממשלתיות בעשור האחרון. בעקבות התחזיות שצופות הורדת דירוג, מסתמן שתהיה ריבית גבוהה יותר לאג"ח הממשלתיות. ברגע שהממשלה תצטרך להגדיל את התקציב שלה וללוות כסף מהציבור לצורך מימון מענקים והגנה, הירידה בדירוג האשראי תעלה את הריבית שהמדינה תשלם. הוצאות האלה יכולות להיות קריטיות, בטח בתקופת מלחמה. המדרג הראשי של ישראל ב- S&P אומר שההתאוששות תהיה איטית יותר מאשר ההתאוששות לאחר הקורונה, ממנה יש לציין שעדיין לא התאוששנו, בעיקר בתחומים כמו תיירות.
ועדיין, בנק ישראל דווקא חושב שהמצב לא יהיה כזה גרוע, והתחזית שלו ל-2023 עומדת על צמיחת התוצר ב-2.3 אחוזים, וב-2024 עומדת על 2.8 אחוזים. הסיבה לאופטימיות היא יתרות מט"ח שיש לישראל, 200 מיליארד דולר. זאת לצד יחסי חוב-תוצר יחסית טוב. הכלכלה נכנסה למשבר בצורה איתנה.
לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן
>> בזמן שעבדתם, פרק 148 - התהליך שהוביל לפרסום הכוזב והמקומם של ה-BBC
