אחד הלילות באוגוסט 2013. השעה חצות. שקט שורר בגראנד קניון בבאר שבע. המאבטחים עורכים סיור וסורקים את המקום, כדי לברר שלא נשארו בטעות לקוחות או עובדים בחנויות. כמה בעלי חנויות בקומה השנייה היו עסוקים בסידור הסחורות, האחרונים שבהם נעלו את דלתות הפלדה ויצאו לכיוון החניון התחתון.
לפתע, משום מקום הגיעו שני צעירים בשנות העשרים לחייהם, כשהם לבושים בקפוצ'ונים ונושאים שני תיקים גדולים. הם נכנסו במהירות מתחת לדוכן למכירת סמארטפונים, ותוך דקות ספורות פרצו את הארונות והכניסו בזריזות רבה 150 טלפונים סלולריים חדשים בשווי של כחצי מיליון שקל לתוך התיקים. כעבור חמש דקות הם ירדו במדרגות היציאה של החניון התחתון ומשם יצאו החוצה עם השלל הגדול והיקר, מתחת לאפם של המאבטחים. לא הרחק מהקניון המתינה להם מכונית מילוט ותצפיתן שסייע להם להימלט מהמקום במהירות רבה.
שוטרי משטרת באר שבע פתחו בחקירה מעמיקה, עצרו שני חשודים, אבל כעבור כמה ימים הם שוחררו מחוסר ראיות. הסמארטפונים לא נמצאו עד היום.
עשו עבודה נקיה
המשטרה גם לא תמצא את הסחורה הגנובה. "הטלפונים נמכרו כמה שעות לאחר מכן בשטחי הרשות הפלשתינאית בדרום הר חברון ובפזורה הבדואית", חושף ל-Nexter ע', שהיה מעורב בתכנון הגניבה המתוחכמת, אבל לא נכנס לקניון בעצמו. "באותו הלילה העפנו אותם מהר מאוד בחצי מחיר. המשטרה חיפשה בכל מיני מקומות בשבט, אבל לא מצאו כלום. עשינו שם עבודה נקייה. חבל על הזמן. לא השארנו שום טביעות אצבע. עקבנו אחרי הדוכן הזה הרבה מאוד זמן. ראינו מאיפה העובדים מוציאים את הטלפונים והציוד שהיה בדוכן", הוא מספר.
"הבנו כשהקניון היה פתוח משהו כמו חודשיים שהאבטחה לא ברמה טובה, שאפשר לצאת ולהיכנס מבלי להיתפס. בדקנו את היציאות והכניסות, את החניון התחתון שדרכו אפשר להיכנס ברגל לקניון, את זמני הסיורים של המאבטחים. אחרי שהיה לנו את כל המידע יצאנו לפעולה. שניים מהאנשים שלנו נשארו אחרי הסגירה בלי שגילו אותם ועשו את המכה ככה, בקלות".
ארבע כנופיות פשע - 5,000 פריטים גנובים
גניבת הטלפונים בגראנד קניון בבאר שבע הייתה אחת הגדולות בישראל בשנים האחרונות, כאשר הגנבים פעלו בתוך קניון ובהחלט היה סיכוי שיתפסו. זה לא נגמר שם. חנויות הסלולר הגדולות בישראל נמצאות על הכוונות של ארבע כנופיות גדולות הפועלות בישראל בתחום הזה.
עשרות חנויות סלולר קטנות וגדולות ברחבי הארץ, שחלקן היו ממוגנות ומאובטחות ברמה גבוהה מאוד, נפרצו בשנים האחרונות, ונגנבו מהן למעלה מ-5,000 מכשירי סלולר ופריטים נוספים כגון אוזניות, מטענים, סוללות, טאבלטים ועוד, שהכניסו לכיסי הגנבים עשרות מיליוני שקלים. במרבית המקרים, המשטרה לא מצליחה לתפוס את הגנבים ואת הסמארטפונים היקרים.
על פי החשד חלק מהטלפונים הוברח למדינות ערב, לשטחי הרשות הפלשתינאית כולל עזה, מזרח ירושלים ונמכר גם כחלקי חילוף למעבדות שמנוהלות על ידי "קופים" שעובדים עם ארגוני פשיעה גדולים.
"ככל שחנות הסלולר יותר מאובטחת, ממוגנת ויש סביבה שמירה – יותר קל לפרוץ אליה ולגנוב את הסמארטפונים תוך דקות ספורות", טוען רב נגד בדימוס חיים דידי. "בעלי החנויות והעובדים באותן חנויות עם רמת אבטחה גבוהה לרוב שאננים, בטוחים בעצמם, לא שמים לב לפעמים לפרטים הקטנים, ואז כשמתרחשת פריצה הם בהלם. הגנבים חושבים על הכול, על כל האפשרויות, אוספים מידע מודיעיני מדויק ביותר, כולל התחקות אחר עובדים במהלך עבודתם בניסיון לאתר פרצות ונקודות תורפה שיסייעו להם לבצע את הפריצה מבלי להיתפס".
דידי, ששירת ביחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב כחוקר במשך כ-35 שנה ופענח פשעים חמורים ביותר, טוען שחברי הכנופיות מתוחכמים מאוד, בעיקר ברמת איסוף המודיעין. "זה הלב והנשמה שמפעיל כנופיות כאלה. בלעדיו לא ניתן לפרוץ לשום חנות סלולר. יש להם אנשים שתפקידם לערוך תצפיות בימים ובלילות על החנויות, לאסוף מודיעין חיצוני ופנימי, לדלות מידע מעובדים ושומרים על שעות פתיחה, סגירה, סיורי השומרים, אמצעי אבטחה, דרכי גישה, כמה מכשירים חדשים יש במקום וציוד משוכלל, כך שבעת הפריצה הם מוכנים וערוכים לכל תרחיש", הסביר דידי, "בחמש דקות לכל היותר הם מסוגלים לרוקן את החנות מאלפי מכשירים ולברוח מבלי להיתפס. הם מחושבים על כל שנייה ושנייה, כולל תצפיתנים ונהג מילוט שמסייעים להם".
בקורות חיים: פריצה לכספות בנקים
על פי הערכות של גורמי משטרה, חלק מהגנבים בכנופיות פועלים בשיתוף עבריינים בכירים, המשתייכים לארגוני פשיעה במרכז הארץ, במזרח ירושלים, בפזורה הבדואית בנגב ובמשולש. בכל כנופיה כזו חברים כ-30 עבריינים, בהם כאלה המתמחים בפריצת כספות ודלתות פלדה, כמה מהם היו מעורבים בעבר בפריצה לכספות בבנקים וחנויות תכשיטים, ואחרים אחראים על הברחת המכשירים לשטחי הרשות ומכירתם לצרכנים או למעבדות לצורך חלקי חילוף. חברי הכנופיות מחזיקים בעצמם עשרות מעבדות וחנויות סלולר ברחבי הארץ, שעליהן מפקידים מנהלים וטכנאים מטעמם (אותם "קופים"), והם מגלגלים מאות מיליוני שקלים כחלק מהלבנת הון להעלמת הכנסותיהם.
"בכל כנופיה כזו יש עבריינים עם מומחיות בפריצות לכספות, דלתות פלדה ונטרול מערכות אזעקה משוכללות ככל שיהיו", טוען אמיר גונן, בעל משרד החקירות 'אמגון', "אני מכיר היטב את העולם הזה. מרבית החנויות לא ממוגנות באמצעי אבטחה משוכללים. הם מסתפקים במערכות אזעקה לא מתוחכמות וחושבים שהן יעשו להם את העבודה – וזה אבסורד".
"יש מספיק אמצעי אבטחה זעירים, די משוכללים ולא יקרים, שהגנבים לא יכולים לזהות אותם וברגע האמת יכולים להתריע טרם חדירתם לחנות ולהביא למעצרם באופן מידי. אני מסכים שחלק גדול מבעלי החנויות שאננים למדי ולא מאמינים שלהם זה יקרה, אבל עובדה שזה קורה. אני מעריך שבקרוב חברות הביטוח יבקשו מהם להתקין מערכות אבטחה מתקדמות יותר ואמצעי מיגון משוכללים יותר כחלק מתנאי הפוליסה. כל גניבה מחנות סלולר גדולה יכולה להסתכם בנזק של מיליוני שקלים".
מחכים שייצאו מכשירים חדשים
"כשאנחנו מחליטים לאיזו חנות לפרוץ, לרוב מדובר בחנות גדולה מאוד שיש בה מאות ואלפי מכשירים", חושף א' ממרכז הארץ, חבר באחת הכנופיות ובעצמו בעל מעבדה לתיקון והחלפת חלקי סמארטפונים.
"קודם כל מחכים שמכשירים חדשים ייכנסו לשוק, כמו אייפון 7 וסמסונג גלקסי S7, שהם הכי מבוקשים. מבררים באמצעות מידע פנימי מעובדים שאנחנו משיגים מחברים שמכירים את בעלי החנות וממעקב אחר עמודי הפייסבוק שלה. עורכים תצפיות על בסיס יומי במשך חודש", מספר א', "השלב השני: שולחים את אחד החברים שלנו (עבריין) עם מצלמה קטנה על החולצה (לרוב עט מצלמה), כדי לתעד את החנות מכל הכיוונים ובעיקר לברר היכן הם מחביאים את המכשירים החדשים, כמה דלתות יש, כספות, שמירה, מערכת אבטחה. אותו חבר הוא כמו 'שחקן' – הוא מתעניין במכשירים, מטרטר את המוכרים בכל מיני שאלות כמו כל לקוח אחר, מבקש לראות את המכשירים החדשים עד שהוא משיג את כל הפרטים שאנחנו צריכים. הוא מצויד באוזנייה מיוחדת באוזן, שבה אנחנו מעבירים לו עוד שאלות שהוא שכח לשאול. עניין נוסף, בודקים את זמני סיורי ניידות המשטרה באזור, אם יש נוכחות משטרתית או לא".
בשלב השלישי, חבר הכנופיה יוצא מהחנות ומגיע לביתו של אחד מבכירי ארגון הפשע. שם יושבים כמה מהעבריינים שאחראים על הפריצה לחנות ופיצוח הכספות, צופים בסרטון המתעד את החנות ומנתחים אותו לעומק.
"בשלב הזה אנחנו מבררים איזה ציוד אנחנו צריכים כדי לפרוץ לחנות, כמה אנשים ישתתפו במבצע הפריצה, שעות הסיורים של השומרים בחנות (אם זה בקניון או מחוצה לו), איפה מותקנות מצלמות האבטחה, באיזה לבוש להגיע (כובעי גרב, כיסויי פנים, כפפות) – לרוב כהה, בלי טלפונים, שלא יעשו לנו איכונים במשטרה. זה מבצע ברמה של סיירת מטכ"ל, ואני ממש לא מגזים", הסביר א', "אסור לנו לעשות שום טעויות, אפילו לא הכי קטנה. טעות כזו ואפשר להיתפס ולשבת ארבע-חמש שנים בכלא. היה לנו מקרה, ואני לא אציין בכוונה איפה, שלא ידענו שבחנות הזו מותקנים מחוללי עשן או גז. פדיחה גדולה. שלושה חבר'ה שלנו כמעט נתפסו. הם נחנקו ולקח להם זמן לברוח החוצה. היה להם יותר מזל משכל. עשינו תחקיר ואנחנו מגיעים כבר היום לחנויות עם מסיכות מיוחדות נגד עשן ופנסים חודרי עשן".
לדבריו, בכל פריצה גדולה לחנות סלולר, הרווח של הכנופיה שלו מסתכם במאות אלפי שקלים. "בחמש דקות אתה עושה מכה מהסרטים, שגם בעשר שנים של עבודה אתה לא מרוויח", ציין א', "יש סיכונים. פעם אחת לא הצלחנו לפרוץ לכספת שהיו בה הרבה טלפונים. ראינו שאנחנו מתעכבים יותר מדי והאזעקה כבר פעלה. ברחנו, אבל ברוך השם לא תפסו אותנו. הכי קשה זה בתוך הקניונים, אבל גם שם הצלחנו. אנחנו מקושרים בכל המקומות. כסף קונה הכל: שומרים, מידע, תכניות של החנויות, מעברים סודיים ועוד".
מהחנות בקניון לסוחרים בעיראק
רשתות הסלולר בישראל ויצרניות הסמארטפונים יודעות לנטרל מכשירים גנובים. חברות הסלולר מקבלות נתונים מהמשטרה, מיבואניות בארץ ואחת מהשנייה, ובהם מספרים סידוריים של המכשירים. כלומר, ברגע שמכניסים אליהם סים ומנסים להתחבר לרשת סלולרית כדי להתחבר לרשת או לבצע שיחה – הם לא יעבדו. אם המכשירים נקנו באופן מפוקפק, הגנב כבר מזמן נעלם והלקוח תקוע עם מכשיר שלא עובד.
על פי החשד הם נמכרים בשטחי הרשות הפלשתינאית, במזרח ירושלים, לתושבי חו"ל ובאתרי אינטרנט. במקרה של חסימת מכשירים הם נמכרים למעבדות לחלקי חילוף וחנויות סלולר. העברת המכשירים, או לסירוגין מכירתם, מתבצעת תוך שעות ספורות, כדי להעלים ראיות ולא לאפשר למשטרה לתפוס אותם.
"חלק גדול מהמכשירים נמכרים בשטחי הרשות, בפזורה הבדואית בנגב ובמזרח ירושלים", טוען קצין מודיעין במשטרה, "המכשירים נחטפים כמו לחמניות. הביקוש אדיר והמחירים שהם 40-50 אחוז מהמחיר בחנות גורמים למכירה מהירה, כך שהסיכוי שלנו לאתר את המכשירים שואף לאפס". ל-Nexter נודע עוד כי חלק מהטלפונים הסלולריים הגיעו לעיראק, סוריה, לבנון וירדן באמצעות סוחרי סלולר מהשטחים.
"היו פה ושם מקרים בודדים שתפסנו מכשירים גנובים שנמכרו באתרי יד שנייה, אבל זה נדיר. הם מספיק מתוחכמים להעלים טביעות אצבע שלהם".
לדברי אותו קצין, בחלק מהפריצות לחנויות הסלולר נתפסו חשודים במעשים, אבל אחרי כמה ימי מעצר שוחררו. "כמעט בלתי אפשרי לשבור אותם בחקירות ולהפליל אותם. הם אגוז קשה לפיצוח. שותקים. לא משתפים פעולה. יודעים מתי מכניסים להם מדובבים. מה עוד שבסרטוני האבטחה יש קושי מאוד גדול לזהות אותם", הסביר. "הם באים בלי טלפונים לזירות. בתי המשפט משחררים אותם בגלל קשיים ראייתיים ואי אפשר להגיש נגדם כתבי אישום".
משלמים פרוטקשן
מתברר שבעקבות הפריצות לחנויות סלולר ברחבי הארץ, כמה בעלי חנויות בדרום ובצפון הארץ החליטו לשלם דמי חסות לעבריינים, כדי שידאגו שלא יפרצו להם וישמרו על העסק. חיילים בארגוני פשיעה מקבלים מבעל החנות תלוש משכורת עבור שמירה על המקום. אחרים התעניינו לגבי האפשרות להציב כלבי תקיפה בתוך החנויות שלהם כדי להפתיע את הגנבים, או לסירוגין התקינו דלתות פלדה כפולות כדי להקשות עליהם.
"בעל עסק עושה שיקול פשוט: הוא מעדיף לפעמים לשלם פרוטקשן של 15, 30 אלף שקל לשומר שמקושר לעולם העברייני עם תלוש שכר מאשר להסתכן בפריצה שתעלה לו בנזק של מאות אלפי שקלים ומיליונים", הסביר עובד בחנות סלולר בנגב, "לפורצים האלה אין אלוהים. הם באים בלילה עם אלות, מוטות ברזל, שומרים בורחים, לא יסכנו את חייהם בשביל שכר מינימום. אצלי בעל העסק התעניין לגבי רכישת כלבי זאב גרמני או פיטבול שישמרו לו על המקום".
"אני יודע על מקרים ששומרים העדיפו לעמוד בצד ולאפשר את הפריצות כדי לא לסכן את חייהם מול הפורצים האלימים. מהפחד על חייהם הם אפילו לא מעזים להתקשר למשטרה. מה שומר יכול לעשות כשפורץ רעול פנים מופיע מולו עם מוט ברזל או סכין? בורח להציל את החיים שלו", ציין גונן.
חורים בקיר
בחצי השנה האחרונה נפרצו שתי חנויות גדולות – אחת של רשת אייסטור בקניון הנגב בבאר שבע, והשנייה של איידיגיטל במתחם שרונה בתל אביב.
בסניף בקניון הנגב שלושה גנבים פערו חור גדול בקיר, דרך המעברים המובילים לחנות, וגנבו מכשירי אייפון 7 חדשים וציוד במאות אלפי שקלים. בעל החנות, חיים זגורי, היטיב לתאר את הפריצה. "זה מבצע שלא היה מבייש סרטים הוליוודיים", אמר אז.
זגורי הביע תמיהה כיצד החנות, שממוקמת בקניון עם מאבטחים שמסיירים במקום, נפרצה בכזו קלות מבלי שהגנבים או הציוד נתפסו. מתברר שחלק מהמאבטחים התעמתו עם הגנבים, אך אלה הצליחו למרות הכול לחמוק עם השלל ולברוח מהקניון.
באיידיגיטל פעלו שלושה פורצים שגנבו אייפונים, שעוני אפל ומחשבים בשווי של למעלה ממיליון שקל. הם פרצו את הכספת, התגברו בקלות על מערכות האבטחה ותוך שבע דקות כבר ברחו עם השלל מתחת לאפם של השומרים.
בכל הפריצות הגדולות הללו, ככל הידוע לנו, אין חשודים שעצורים או נחקרים. האם יש קשר בין הפריצות הללו? משטרת ישראל חוקרת את העניין, אך נכון לעכשיו המכשירים לא נמצאו.
והיה עוד מקרה אחד שנכשל
לפני כשנה הגיעו שני חברי אחת הכנופיות שפועלות בצפון לאזור התעשייה בחדרה. הם פרצו לחנות באמצעות מוט ברזל. כמה שניות לאחר מכן הפורצים הופתעו כאשר מערכת חסימה אקטיבית הופעלה. בדומה לסיפור של א', גם כאן המערכת שיגרה גז מדמיע ועשן כבד לעיני הפורצים והופעלו גם אורות מהבהבים. בסופו של דבר הם עזבו את המקום עם הזנב בין הרגליים, מבלי לקחת שום מכשיר סלולרי.
"מערכת אבטחה כזו עולה כמה עשרות אלפי שקלים, אבל היא משתלמת ביותר", טוען גונן, "בעלי עסקים חוסכים ומשלמים ביוקר. היא מהממת את הפורצים וזה גורם להם לבלבול, טשטוש, בהלה והם בורחים מהמקום כדי לא להיתפס. היא יעילה מאוד והוכיחה את עצמה. אמצעים נוספים שבעלי עסקים החלו להתקין זה מצלמות נסתרות המותקנות מתחת לאדמה, מתעדות את הפורצים ומפעילות את מערכת האזעקה. מחולל עשן שגורם לגנבים לערפול חושים. דברים שגנבים לא מכירים ודי מופתעים".
בעשור האחרון נגנבו בישראל מאזרחים ומחנויות מאות אלפי טלפונים סלולריים, רובם לא נמצאו. חלק גדול מבעלי המכשירים לא הגיש אפילו תלונות במשטרה, מתוך תפיסת עולם שהסיכוי שהשוטרים ישקיעו מאמץ באיתור מכשיריהם הוא אפסי. למרות זאת, במשטרה מתייחסים לגניבות טלפון סלולרי כאל מכת מדינה ומשקיעים מיליוני שקלים בשנה כדי לאתר מכשירים גנובים.
אז מה הטלפון הכי מבוקש בקרב הגנבים ומה מחירו בשוק?
מחירו של אייפון 7 גנוב חדש: 2,200 עד 2,800 שקל. אייפון 6S יימכר ב-1,000-1,500 שקל. סמסונג גלקסי S7 חדש וגנוב: 2,500 שקל. סמסונג S6 גנוב נמכר ב-1,800-2,200 שקל. LG G5 חדש: 1,700 שקל. LG G4 נמכר בכ-1,000 שקל.