כמה מהר מסתובב הגלגל, באיזו זריזות מתהפכת הסכין. אתמול המליכו אזרחי מדינת פייסבוק את יאיר לפיד. חודש וחצי עבר, תכף יערפו שם את ראשו. יאיר איש חכם, בטח ידע שזה יגיע. ברגע שהסכים להיות שר האוצר, הוא כבר ניסח לעצמו בראש את הפוסטים והסטטוסים המלגלגים. מי שסחף כמה מנדטים בתוך כמה ימים, צריך לדעת שיאבד אותם באותה הקלות.
אין אשראי פה לרגע. מאה ימי חסד? חבר, גם לא מאה שקלים. שקל אחד תוציא לנו מהכיס, ונצלוב אותך. תקשיב טוב יאיר, אם אתה לא יודע איך לכסות את המיתון – תעשה מה שאנחנו עושים: תעלה פוסט בפייסבוק שלך ותשאל. הנה, אני אעשה לך את זה פשוט, תעשה קופי פייסט: "מוחכוורת: איך לכסות את הגירעון?" בתוך חצי יום תקבל 209,731 תוכניות מסודרות. תראה אותן לראש הממשלה, הרי גם הוא מנסה להיות מיסטר לייק, ופשוט תעשו מה שיגידו לכם. ככה אף אחד לא יוכל להתלונן.
אפליקציה במקום פרלמנט
יאיר, כמו ביבי, אוהב להשוות אותנו ליוון. אז בואו נקפוץ לאתונה. לפני 2,500 שנים, כשהמציאו שם את הדמוקרטיה, צוקרברג עוד התלבט איך להתחיל עם בחורות. הדרך היחידה לאסוף את חוכמת ההמונים היתה לאסוף קולות ולבחור נציג שימלא הדרישות של כולם.
בשנים האחרונות ההנחה הזו מתערערת – מי צריך בכלל נציגים. בסקנדינביה כבר עורכים משאלי עם באופן תכוף, ובעצם מעבירים את הכוח מהנציגים בפרלמנט בחזרה לעם. אין סיבה שלא נתקין כולנו אפליקציית הצבעה, ובמקום הכנסת – אנחנו נצביע, על כל תקנה ועל כל הצעת חוק. זה לא פשוט, אבל גם לא בלתי אפשרי. חברי הכנסת שלנו יחזרו עם הכיסאות היפים שלהם הביתה. יש הרבה אנשים שהרעיון הזה גורם להם לחייך.
רק שבינתיים קרו עוד כמה דברים. העולם הסתבך. גם זה, לא מעט בזכות הטכנולוגיה והאינטרנט. הכלכלות של המדינות התחברו. מידע מדיני, צבאי, מודיעיני, מדעי, כלכלי נוסע בין מאות מיליוני אנשים במהירות מטורפת. מיליארדי החלקיקים שמרכיבים את המציאות משתנים בו זמנית בכל נקודה בגלובוס. העולם נהיה לאט לאט למדינה אחת, ולשום ממשלה כבר אין שליטה בלעדית בטריטוריה שלה. כך שהאתגר לאזן את הספינה הולך ונהיה מסובך מרגע לרגע. לא במקרה מתגאה הממשלה ביציבות הכלכלית של ישראל בשנים האחרונות. זה באמת אתגר קשה בהרבה מכפי שהיה לפני 10 ו-20 שנה.
עפים על עצמנו בטריפ
אבל אותנו זה לא מעניין. אנחנו רוצים לחלק לפוליטיקאים הוראות בפייסבוק, ואם הם לא מקשיבים, נפטר אותם באנלייק. רק מה, יחד עם הכוח, עוברת אלינו גם אחריות. וכדי לנהל מדינה מסובכת בתוך עולם כל כך מסובך, צריך להבין המון באינספור תחומים. לא פחות חשוב, צריך לדעת מה מכל הרעש הזה חשוב ומה לא. אבל אופס, אנחנו כרגע עפים על עצמנו בטריפ, כי פייסבוק שכנע אותנו שגם אנחנו יודעים איך לנהל מדינה.
אני לא אומר שיאיר לפיד צודק בדרך הטיפול שלו בגירעון. ויכול להיות שיש מנגנון אינטליגנטי שיאסוף 209,731 דעות מפייסבוק וייצר פתרון מדויק סטייל חוכמת ההמונים. ובטח שראוי להשתמש ברצינות בטכנולוגיה כדי לשלב אותנו הרבה יותר בשלטון - ובבקרה עליו. אבל לפני כמה עשרות שנים אמר בן גוריון בנחת, "אינני יודע מה רוצה העם, אבל אני יודע מה רצוי לעם". המנהיגים היום יודעים בדיוק מה כל אחד מאיתנו רוצה, ואין להם שום יכולת לעשות את מה שרצוי לנו.