לא מעט אנשים חיכו כל החיים לשירות כזה – איזה Dude חלקלק לשון שלוחש לך בזמן אמת את שורת הפתיחה המגניבה בלי להתאמץ פלוס טיפים של מאסטר. למה להתחסד: אחד הערבים הכי מעניינים שלי היה עם גבר כזה, עידו, אחד שמסדר עניינים עם בחורות. מסתכל בעיניים, נותן חיוך, זורק משפט, לוקח לה את היד ומסמן לך מאחורי הגב שזה הרגע ליפול על החברה שלה שרצית מקודם. רק שעידו כבר עבר את ה-30 מזמן ובכלל התחתן. אם הוא היה צעיר בחצי דור, יכול להיות שהוא היה חלק מהדור הזה שיודע לפלרטט רק דרך מסך.
יש אלף כמוך, וזה ייקח לי רק כמה דקות
מסתבר שלא מתחילים יותר. כלומר, הרבה פחות. כמה עלמות אטרקטיביות דיווחו לי שפשוט לא מקובל לגשת למישהי או מישהו באיזה פאב ולהתחיל שיחה. לא שהסיטואציה הזאת זכורה למישהו כאיזו חוויה נחשקת – יותר כמו רצף פליטות של הברות וכחכוחים שזכרונם ייסר אותך עד סוף חייך הבודדים – אבל אתה יכול לראות מישהי שווה מולך ולחשוב שאם רק היית יודע איך קוראים לה בפייס היית יכול אפילו לקשקש איתה קצת, או לעשות משהו כל כך יותר נורמלי כמו לדפדף אותה ארוזה היטב בחלון הראווה של טינדר.
שליש מהזוגות בארה"ב הכירו ברשת, אבל זה לא אומר שהרשת טובה להיכרויות. היא משנה את עולם ההיכרויות, היא משנה את האינטראקציה האנושית, וכפי שזה נראה עכשיו – ללא דרך חזרה. בני הנוער כבר לא יודעים ליצור שיחה אישית ואינטימית, בטח לא של יותר מכמה דקות. הם טובים פחות בקריאת שפת גוף, בהבנת מימיקה. לכולם יש קצת אספרגר, אם תרצו. אימוג'י מבהיר להם טוב יותר למה הצד השני מתכוון מאשר הפרצוף שלו עצמו.
אם אתם רואים מישהו נשען על תחנת אוטובוס חלודה ובוהה בבוהן שלו שחגה על המסך כמטוטלת משמאל לימין ובחזרה, הוא כנראה עסוק בספורט הבינלאומי על שם טינדר. זו בערך כמות המאמץ שמשקיעים היום בהיכרויות. אפשר לדפדף ככה 150 בחורות בחמש דקות (בגריינגר משהו כמו 150 גברים בעשר שניות). כמה שווה כל בחורה? את השתי שניות שהשקעת בה. כמה אתה מוכן להתעקש עליה? דייט וחצי. כשהקייטנה בחוץ לא נגמרת כל עוד לא נגמרה לך הבטריה, למה לטרוח להבין ממה בדיוק היא נפגעה. יאללה, תחפפי, יש עוד אלף כמוך, וייקח לי כמה דקות לעבור על כולן.
יותר דייטים, יותר בדידות
המסקנות כבר כאן: אפליקציות ההיכרויות מייצרות יותר דייטים ופחות מערכות יחסים. יותר הזדמנויות ופחות קשרים. זה לא רק הנכונות למאמץ – אלה גם ההגדרות שהכנסת. אני יודע שאת רוצה אותו יותר מ-1.80, עם שיער שחור ועיניים כחולות, אבל עם יד על הלב, הבנזונה האחרון ששבר לך את הלב היה יודה לוי? כנראה שיותר פיני טבגר – בחור חמוד עם עיניים יפות שעשה לך טוב בלב. אבל לזה אין רובריקה בטופס.
אני פספסתי לגמרי את הרכבת של הדייטים באונליין. ואחרי שראיתי את פרק ספיישל הכריסטמס של "מראה שחורה" (אם עוד לא ראיתם, עזבו הכל וכו'), הבנתי שאני כבר לא עצוב על זה. כשעוד הייתי רלוונטי, עדיף היה לשבת בבאר עם שמלה אדומה ולסובב אצבע על כוס קוסמו מאשר להירשם לג'ידייט, שכלל בעיקר נשים מעל 35 שרוצות ילד וגברים מעל 45 שרוצים ילדה. היום זה להיפך. אם אתה לא שם הסיכויים שלך להתחיל משהו הרבה יותר נמוכים, פשוט כי לעשות משהו מטורלל כמו פשוט אשכרה לפתוח את הפה ולדבר מעיד עליך שאתה סוטה מסוכן.
לטור הקודם של דרור גלוברמן: דואר זה עניין מסעיר