זמר החתונות שמואשם בעוקץ סמארטפונים ענק

נתנאל חדד, זמר חתונות מובטל מחיפה, יושב בימים אלה במעצר בית אצל אחיו בקרית אתא, ואסור לו להשתמש בסמארטפון. חדד עדיין לא מאמין איך חוקרי מחוז חוף במשטרה הצליחו להתחקות אחר עקבותיו ולעצור אותו.

לפי כתב האישום נגד חדד, הוא עקץ עשרות תושבים מחיפה והקריות, כאשר רכש מהם סמארטפונים יקרי ערך ובתמורה שילם להם בשטרות מזויפים של 200 שקל. "לא ידעתי שמדובר בשטרות מזויפים. לא זייפתי שום שטרות", טען חדד בחקירתו, "אני מהמר כפייתי באתרי ספורט באינטרנט. זכיתי בכסף, וגם מכרתי לאיזה קבלן מקלקיליה שלוש וחצי טון נחושת. קיבלתי ממנו כסף במזומן בשטרות של 200. האמנתי לו בגלל שהשטרות היו מסודרים בגומיות. כנראה קיבלתי שטרות מזויפים".

הרגש קורא לו

מי הוא נתנאל חדד שמואשם שעקץ עשרות מתושבי חיפה והקריות בכ-70 אלף שקל, והשאיר אותם בלי סמארטפון ועם כסף מזויף חסר ערך?

חדד, 28, הוא בעל עבר פלילי עשיר למדי בתחום האלימות, הסמים ועבירות הרכוש, והספיק לרצות כמה עונשי מאסר בכלא. הוא עבד לפרנסתו כבדרן וזמר חתונות, כתב שירים לזמרים מקומיים, ובאחרונה עבד במאפייה אך פוטר ממנה. חדד אפילו הספיק לפרסם סינגל של אחד משיריו ביוטיוב: 'הרגש קורא לך'. 

בחקירתו ובעדויות של הקורבנות, שאנחנו מפרסמים לראשונה קטעים נבחרים מהן, נחשפות שיטות ההונאה שבהן חדד מואשם. לדבריו, הוא עובד מזה כשנה ברכישת טלפונים סלולריים מאנשים שמפרסמים באתרי יד שנייה ומכירה שלהם ברווח. "אני מרוויח על כל טלפון בין 200 ל-300 שקל. אני מוכר בחודש 4-5 מכשירים. אני עובד לבד בלי שותפים", סיפר חדד בחקירה.

חוקר: "איך התחלת להתעסק בזה?"
חדד: "אני קונה ומוכר. ראיתי שיש בזה כסף. יש לי כוח שכנוע, אז אני מצליח למכור ביותר כסף ממה שאני קונה. לרוב מה שהולך זה אייפונים".
חוקר: "אתה עובד בשחור או מוציא חשבונית?"
חדד (מחייך): "מה פתאום, מאיפה אביא חשבונית? בטח בשחור. תוסיף שאני גם אוסף נחושת בשעות הפנאי. כל העסקאות שאני עושה הן במזומן. אני לא נהנה מהכסף שאני מרוויח. אני מהמר כפייתי. מה שאני מרוויח אני שם בהימורים".

בשלב מסוים, החוקר מטיח בחדד שהוא מזייף שטרות כסף. חדד נבהל: "זה לא נכון. אני לא נתקלתי בדבר כזה. לא יודע מאיפה קיבלתי שטרות מזויפים".

אני לא מבדיל בין כסף אמיתי למזויף

את המפגשים עם המוכרים, על פי כתב האישום, ביצע חדד בבתיהם של המוכרים, בחניונים, במקומות שוממים וברחובות צדדיים, מחשש שמצלמות אבטחה יתעדו את מעשיו. לדבריו, יש לו חובות כספיים ורישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו עקב חוב להוצאה לפועל. לכן הוא ביקש מאחד החברים שלו לתת לו את האוטו או להסיעו כדי לפגוש מוכרים ולרכוש מהם את הסמארטפונים.

חדד: "החברים שלי לא יודעים שהם מסיעים אותי למקומות שאני קונה בהם טלפונים.
חוקר: "למה זה דיסקרטי, כל עניין מכירת הטלפונים שאתה עושה?"
חדד: "כי אני לא רוצה לספר לכולם על המחלה שלי של ההימורים".

לטענתו, בגלל שהוא מהמר באתרי אינטרנט כל הזמן, הוא מבצע את שיחות הטלפון ממספרים חסויים. חדד מספר שהוא משתמש במכשיר ישן של נוקיה שזרוק אצלו בבית. "את דף הפייסבוק שלי סגרתי כדי למנוע ריבים עם החברה שלי", גילה חדד.

חוקר: "אני אומר לך שבזמן האחרון אתה, יחד עם אחרים, זייפת שטרות של כסף ישראלי ואתה מפיץ אותו".
חדד: "אני לא מזייף כסף ישראלי. אני לא יודע להבדיל בין כסף אמיתי למזויף. לא ידוע לי שזה שטרות מזויפים. אם הם (המוכרים) קיבלו שטרות מזויפים אז גם אני קיבלתי".
חוקר: מה עשית עם הכסף שקיבלת ממכירת הטלפונים?
חדד: "קניתי טלפונים והשתמשתי בהימורים. כל הכסף נגמר לי בזמן האחרון. אני מהמר באתרים והרוב אני זוכה. לא יודע באיזה כסף משלמים לי".

חדד סירב למסור לחוקרים את שמות סוכני ההימורים שנתנו לו כסף בעקבות זכיות שהיו לו. לדבריו, הוא נקלע לחובות של מאות אלפי שקלים ולקח הלוואות מחברים.  "אין לי בכלל חשבון בנק", אמר חדד לחוקר, ואף ציין שאין לו מגורי קבע. "אני ישן פעם אצל החברה בקרית מוצקין או ביחידת דיור שהיא כמו מקלט ליד ההורים".

חוקר: "האם מישהו מהאנשים שקנית או מכרת להם טלפונים טען שרימית אותו, או שכולם היו מרוצים?"
חדד: "מרוצים יצאו, לא זכור לי שמישהו התלונן... אם מישהו היה מתלונן יכול להיות שהייתי זוכר. אני חוזר ואומר לך: לא ידעתי שאני משלם בכסף מזויף. זה היה בתום לב".

לא ברחתי

בהמשך החקירה סיפר חדד על העסקאות שרקם עם מוכרי הטלפונים, אך טען שאינו מכיר אותם או לא זוכר את שמותיהם, היכן נפגש איתם והסכומים שנתן להם. לחלקם אמר ששמו עופר או שאולי. "זה לא שקר. זה רק בשביל האינטרס שלי לא להיפגע מהאנשים של אתר ההימורים. אם הייתי חייב להם כסף", הסביר חדד.

את הטלפונים ש'רכש' מאותם קונים מיהר למכור לסוחרי טלפונים באמצעות פרסום באתר יד שנייה ולקבל מהם כסף אמיתי. אחד מבעלי הסמארטפונים שהעיד במשטרה סיפר כי כאשר מסר את המכשיר לחדד וזה נתן לו את הכסף, הוא מיהר לברוח מהמקום במכונית לאחר שהטיח בו שנתן לו שטרות מזויפים. חדד הכחיש את המקרה. "לא ברחתי משום בן אדם. לא היה ולא נברא. לא זכור לי מקרה כזה".

בכמה מקרים אנשים שמכרו לו סמארטפונים וקיבלו שטרות מזויפים דרשו ממנו להחזיר להם את כספם והגישו נגדו תלונות במשטרה, הוא הבטיח לתת להם שטרות אחרים, אבל זה לא קרה. כשאחד הקונים עלה על עקבותיו וזיהה אותו בחוף הים, הוא מיהר לברוח מהמקום מבלי להמתין לחברתו שבילתה עמו.

ע', חברתו של חדד, התעמתה אתו בחדר החקירות וסיפרה כי לא פעם הסיעה אותו למפגשים על הלקוחות מבלי שידעה על מעלליו. היא סיפרה לחוקרים שהוא חייב כסף לאנשים. "לא ברחתי. ממש לא. אני לא מבין איזה אינטרס יש לחברה שלי להגיד דבר כזה", טען חדד.

21 אישומים על זיוף ומרמה

בכתב האישום מפורטים 21 מקרים שבהם מואשם חדד שמסר לאנשים כסף מזויף ביודעין, תמורת הסמארטפונים שרצו למכור לו. י', אחד האנשים שמכר לחדד סמארטפון ונעקץ, סיפר במשטרה: "נפגשנו אני והחברה שלי עם חדד ליד הטכניון. הוא ישב באוטו עם אדם נוסף. הוא אמר שהוא ממהר. נתתי לו סמסונג S6. הוא שילם לי במזומן 1,850 שקל. התפלאתי שהוא בכלל לא בדק את המכשיר. כשהגענו לסופרמרקט הקופאית אמרה לנו שתשעת השטרות של 200 שקל מזויפים".

א', עד נוסף בפרשה, סיפר כיצד מכר לחדד מכשיר LG G4 וקיבל ממנו 1,200 שקל בשטרות מזויפים: "הוא בדק שהמכשיר תקין. היה איתו בחור אחר שתצפת עלינו. הוא היה לחוץ ואמר לחברו: 'משטרה תגיע'". א' היה משוכנע שמזהירים אותו מפני משטרה ואמר לשניים שאין להם מה לדאוג וכי הסמארטפון שהוא מוכר להם אינו גנוב. "בדרך חשדתי שהכסף מזויף. הגעתי לחנות שיבדקו ואמרו לי שכל השטרות מזויפים, אז התקשרתי למשטרה".

ק' מכרה לחדד טלפון LG V10 ב-1,800 שקל. "הוא נתן לי תשעה שטרות של 200 שקל. הוא בא ברגל לפגישה. אחר כך חשדתי שהשטרות מזויפים", סיפרה. ד' מכר לחדד מכשיר אייפון 6, ב-1,800 שקל מזויפים. "ברגע שהוא נתן לי את השטרות שחשדתי שמשהו לא תקין. כשחזרתי הביתה בדקתי את השטרות וראיתי שהם מזויפים. התקשרתי מיד למשטרה", שחזר ד'. חלק מהקורבנות של חדד סיפרו שראו אצלו בכיסים עוד שטרות רבים של 200 שקל. כך עוד עדים רבים שפנו למשטרה.

ש', למשל, שמכר לחדד אייפון 6s, גילה שהשטרות מזויפים לגמרי במקרה. "ספרתי את הכסף, ואז ראיתי שבאחד השטרות לא הייתה התמונה שתמיד מופיעה עליו. ראיתי שהשטר קטן. הבנתי שנעקצתי והזמנתי ניידת משטרה", העיד ש'.

באחד המקרים המוזרים, חדד רכש בכסף מזויף סמארטפון ואחר כך מכר אותו לנער בן 16. אותו נער פרסם את המכשיר אף הוא למכירה. אך לרוע מזלו של הנער, בעל המכשיר המקורי שמכר אותו קודם לכן לחדד, זיהה אותו במקרה במודעה. הבעלים המקורי  קבע פגישה עם הנער והיכה אותו - כי חשב שהנער שיתף פעולה עם חדד. הוריו של הנער איימו על חדד להחזיר לבנם את הכסף.

"בדקתי את הפנים שלו וראיתי בפייסבוק שזה הוא, נתנאל חדד. אחר כך הוא יצר קשר וביקש שאמחק את התלונות במשטרה ואקבל את הכסף. אמרתי שאני לא מעוניין לקחת את הכסף, כי זו עבירה על החוק", סיפר ב', אזרח נוסף שהתלונן. חלק מההמתלוננים אף זיהו את חדד במסדר תמונות שנערך להם בחדר החקירות במשטרה כמי שעקץ אותם.

זיהוי חדד, מתוך סרטון של המשטרה

טביעות האצבע והשטרות בנעליים

אחת המתלוננות סיפרה בחקירתה, כי זיהתה את חדד כחשוד שהונה אותה, בגלל קעקוע הצמיד שבידו הימנית. "לא ניסיתי להסתיר את הקעקוע או את הפנים שלי", ציין חדד.

חלק מהמוכרים ניגשו לתחנת המשטרה לאחר שגילו שמדובר בשטרות מזויפים, ומסרו אותם לידי החוקרים שייקחו מהם טביעות אצבע. חוקרי המז"פ מצאו את טביעות אצבעותיו של חדד ושל חברו. עשרה חשודים נחקרו בפרשה, רובם שמרו על זכות השתיקה ובסיום חקירתם שוחררו מחוסר ראיות.

בשלב זה החוקרים חשדו שחדד היה חבר ברשת של זייפני שטרות של 200 שקל, שחבריה הפיצו מאות אלפי שטרות כאלה ברחבי צפון הארץ. לאחרונה חשפנו כאן ב-NEXTER את סיפורם של עבריינים שפעלו באופן מאוד דומה בדרום הארץ: רכשו סמארטפונים יד שנייה בכסף מזומן מזויף. אולם נראה שאין קשר בין המקרים.

"אין לי מושג מאיפה טביעת האצבע שלו הגיע לכסף שלי", אמר חדד, "אתם טוענים שאני משקר, אתם מנסים להפיל עליי דברים - שזייפתי כסף, שהדפסתי כסף, שאני קיבלתי והעברתי אותו הלאה - וזה בסדר. זו טעות שלי שלא בדקתי, וזו האמת", הטיח חדד בחוקרים.

אחד האנשים שרכש מחדד את הטלפונים טען בפני המשטרה שהוא הפיץ שטרות מזויפים במודע ולמעשה הביא להפללתו: "בכיסים תמיד יש לו כסף אמיתי ובנעליים תמיד החזיק כסף מזויף. לא מזמן הוא הציע לי לקנות ולמכור שטרות מזויפים... אמרתי לו שאני לא בקטע הזה".

ההורים: הוא בן אדם עשר

בשלהי חקירתו, חדד הביע צער מסוים על הקורבנות. "אני מצטער על מי שקיבל את הכסף הזה שלא בידיעה שלי", אמר ביובש.

אלי, אביו של חדד שנחקר כי סייע לבנו - דבר שהתברר כלא נכון - סיפר קצת על בנו לחוקר המשטרה: "הוא בן אדם עשר. אוהב לעזור לאנשים. בבית עושה לנו שמח. ממש בחור עשר".

סימונה, אמו של חדד שנחקרה גם היא במשטרה, הכחישה שידעה על מעשיו וביקשה לשחררה את בנה בנימוק שאין לו כסף לשטרות מזויפים. "אני בטוחה במיליון אחוז שזה לא זייף שטרות. הוא ילד הכי פחדן... שישחררו אותו כמה שיותר מהר, הילד הזה יילך לי לאיבוד".

לפנ כחודשיים נעצר חדד על ידי חוקרי מחוז חוף. פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגדו כתב אישום לבית המשפט השלום בעיר בגין 21 מקרי הונאה של אזרחים תמימים שאותם הונה ב-70 אלף שקלים. במשטרה מעריכים שהמספרים גדולים בהרבה ולא כל הקורבנות הגיעו להתלונן נגד חדד.

חדד נאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והחזקת שטרות כסף מזויפים. הפרקליטות דרשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לאור העבר הפלילי העשיר שלו ומחשש שאם ישוחרר יחזור לסורו.

פרקליטיו של חדד, עורכי הדין מיכאל כרמל ודן אסלנוב, ביקשו מבית המשפט לשחרר אותו למעצר בית בבית אחיו, כשהוא יהיה תחת פיקוח הדוק של בני משפחתו ולא תהיה לו שום גישה לאינטרנט.

השופט זיו אריאלי קיבל את עמדת הסנגורים והדגיש בהחלטתו כי למרות הראיות נגד חדד, הרי הוא לא מהווה סכנה בעוצמה בגבוהה המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. הוא אסר על חדד לצאת מהארץ, הורה להפקיד את דרכונו ואסר עליו כל גישה למחשב, סמארטפון ופייסבוק. הוא קבע כי השוטרים יוכלו כל העת להיכנס לבית אחיו, לבדוק שחדד מיישם את התנאים לשחרורו ובמידה ויפר אותם - ייעצר.

"על אף קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, דעתי היא שניתן להסתפק בשחרורו של המשיב לחלופת המעצר המוצעת", נימק השופט.