בשבועות האחרונים קרה משהו. כולם מדברים על ביטקוין ועל מטבעות דיגיטליים בכלל. כתבות, טורים, הרצאות וכנסים, הפודקאסט של של וולסטריט ז'ורנל. והעיקר, בחורה שעברה לידי ברחוב ואינפפה בנחישות לתוך הטלפון שלה "הביטקוין איז היר טו סטיי".
כשהוא הומצא, גם לי היה נוח להאמין שהביטקוין לא באמת ישנה את החיים שלי. נכון, יש כבר מסעדה שמקבלת תשלום בביטקוין, ובשוויץ יש עיירה שמשלמת ככה משכורות. אבל בגדול, רבים האמינו שהביטקוין יישאר שעשוע של גיקים וחובבי הימורים, בין היתר כי הוא יכול להיות רווחי באופן קיצוני, וגם הפסדי באופן מחריד (כוכבית: ב"ביטקוין" הכוונה למטבעות דיגיטליים בכלל, כולל אלה של אתריום והאחרים).
כמו המצאת החשמל
אבל דברים משתנים. "אתה מבין שזה דרמטי כמו המצאת האינטרנט מחדש?", סנט בי איתי אדם, יזם ואיש רוח. "ברוב המדינות בעולם הרבה יותר קל להמיר את הביטקוין למטבע המקומי מאשר את השקל. ברובן יותר אנשים יודעים מה זה ביטקוין יחסית לשקל. ובכלל, הכח של ביטקוין כבר גדול יותר מכוחם של רוב המטבעות בעולם". אמר לי יוני אסיה, מנכ"ל eToro בראיון ל"רבע לדיגיטל" בגלי צה"ל. הוא משוכנע שהמטבעות הדיגיטליים לא רק ישנו את עתיד הכסף, אלא את העתיד שלנו. שכל הכסף שלנו יהפוך לדיגיטלי בשנים הקרובות. "זה כמו לחיות בתקופה שבה המציאו את החשמל", אמר אסיה. "זו לא רק הנורה. זה משנה הכל, ובעשר השנים הקרובות זה יגיע כל בית ולכל אדם".
זה לא רק השינוי שביטקוין מביא איתו למערכת הכלכלית – מטבע מבוזר, ללא שליטה מרכזית, אנונימי וללא עלויות עיסקה. מתחתיו יש שינוי הרבה יותר גדול, שמביאה איתה הטכנולוגיה שעליה יושב הביטקוין – הבלוקצ'יין (Blockchain). בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שמאפשרת להעביר מידע מאומת בין מחשבים בלי גורם מפקח באמצע. אלגוריתמים עושים את הפיקוח. זה אומר שאחרי שסיכמנו מה אנחנו רוצים לעשות – מרכישה והשקעה ועד הזמנת בוררות סכסוכים או רישום מידע רפואי – אפשר להעלים את המתווכים באמצע. לא צריך בנקים וחברות אשראי שיבצעו את העסקאות, לא צריך בתי משפט. גם מתווכי אינטרנט קלאסיים כמו אובר או אייר בי.אנ.בי יכולים למצוא כאן את סופם. בספרו "השולטים בעתיד", מציע ד"ר רועי צזנה שהבלוקצ'יין יאפשר הקמה של מדינות חדשות לגמרי.
שכר לימוד
יותר מ-1,200 חברות הנפיקו בשנה האחרונה מטבעות משלהן, וגייסו ככה כספים מהציבור תוך הקמת כלכלה פנימית חדשה. אבל זה מילא. בנקים המרכזיים הגדולים בעולם, כמו בנק ישראל ואחרים, כבר מתעניינים ובודקים אפשרויות להשתמש במטבעות מבוססי הבלוקצ'יין, דמויי-ביטקוין, לצרכיי הכלכלה הלאומית. כך לדברי אסיה מ-eToro. בשבוע הבא יונפקו שטרות חדשים של 20 ו-100 שקל. איך הם ייראו בעוד 5-10 שנים? לא כניירות. יש סיכוי גדול שהשקל ימשיך את חייו בתוך בלוקצ'יין פרטי של בנק ישראל, וימשיך לתפקד כמטבע דיגיטלי. היתרונות גדולים מאוד, בעיקר מבחינת אבטחת מידע. אבל איך תיראה השליטה של המדינה בו? שאלה מצוינת, כרגע, ללא תשובות.
העלייה במחיר של הביטקוין מתדלקת היום הייפ שטחי שממוקד במחירי המטבע. אבל ההייפ שעליו צריך להסתכל הוא ההייפ העמוק. להבין שהבלוקצ'יין עומד לשנות אמיתות בסיסיות בתקשורת בינינו, ושהמטבעות הדיגיטליים עומדים לשנות את הכלכלה מהרמה הלאומית ועד הרמה הכי יומיומית ופרקטית. מחוץ לשינוי כזה כבר אי אפשר להישאר. זה לא רק שכל אחד צריך ללמוד ולהבין את הבלוקצ'יין (וזו נקודת התחלה מצוינת) - כל אחד צריך להתחיל לחיות אותו. והדרך הכי טובה היא להיכנס פנימה עם כסף. לא משנה כמה – העיקר שיעניין אתכם להבין את המערכת ששולטת בכסף שלכם. אולי תרוויחו, אולי תפסידו – כך או כך אלה עשויים להיות דמי הלימוד הכי משתלמים לעתיד.