זה כמה חודשים שפוקדת אותי תופעה מוזרה לעת לילה. מהפיד שלי בפייסבוק נעלמים הפוסטים והתמונות, והוא מתמלא בסרטוני וידיאו. תכל'ס זה בא לי טוב. במקום לזפזפ בממיר שאין לי, אני מתגלגל קצת בפיד, מריץ כמה סרטונים, לרוב על מיוט, ונרדם. חשבתי שאצל כולם זה ככה, שפייסבוק מציפה את הפידים בקליפי-ערש, משכיבה את כולנו יפה לישון. התחלתי לדבר עם אנשים סביבי, ומסתבר שאף אחד לא שם לב לזה. אז מה, הם עושים את זה רק בשבילי? פה התעצבנתי. ואז חשבתי על מה שאני לא עושה בזמן שאני צופה בשטויות חסרות הערך אך המהנות לפני השינה – אני לא קורא. הווידיאו של פייסבוק נלחם אצלי במילה הכתובה.
ולא רק אצלי. למעשה זו המדיניות מוצהרת של פייסבוק: זמנה של המילה הכתובה עבר. הווידיאו עומד להחליף אותה לגמרי. השימוש בטקסט יעבור מן העולם בשנים הקרובות, והווידיאו ישתלט לגמרי על הפיד. רק תסתכלו על הכותרות של החודשים האחרונים: פייסבוק לייב, פייסבוק לייב 24/7 ללא הפסקה, פייסבוק 360 מעלות, פייסבוק משדרת לייב את רצח השוטר מצרפת. אוקיי, פייסבוק לא עבדה על הפיצ'ר הזה ישירות. אבל המסרים שלה עובדים. הנה: פייסבוק לייב ודאע"ש חדרו ביחד למוח החולה של המחבל לרוסי עבאללה, כשזה החליט לשדר את עצמו בלייב בזמן שהוא רוצח את בני הזוג הצרפתים ומשאיר יתום אומלל בן שלוש.
טקסט עדיף על וידיאו?
כשאנחנו צופים בווידיאו אנחנו קולטים הרבה יותר מידע יחסית לקריאת טקסט, אמרה ניקולה מנדלסון, סגנית נשיא פייסבוק שאחראית על אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. לפעמים זה נכון ולפעמים זה לא. יש המון מקרים שבהם קל ומהיר יותר לקרוא טקסט כתוב. טקסט עשוי להיות קל יותר להבנה ולחיפוש, וגם לייצור. אם הייתי צריך להקריא לכם את הטור הזה בווידיאו, היה לוקח לי הרבה יותר זמן לייצר אותו, ואתם הייתם מבזבזים הרבה יותר זמן על הצריכה שלו. מצד שני, אם הייתי עושה את זה תוך כדי נפילה חופשית לתוך כלוב של טיגריסים, לא הייתם שוכחים את הטור הזה לעולם. אז כשמדובר באינפורמציות לא-מילוליות, כמו רגשות וחוויות, אין ספק שווידיאו לוקח.
הבעיה היא, איך לומר, שהחיים שלנו עדיין לא כאלה מעניינים. השבוע שידרתי מהביקור של אריק שמידט בישראל – אחד משלושת האנשים הכי חשובים בגוגל העולמית. תענוג גדול זה לא היה. אתה מתחיל לשדר ולא יודע מתי לעצור. כי זה לייב. אולי הוא יגיד משהו מעניין בדיוק שנייה אחרי שאעצור? אז שידרתי שעה ברצף. היד נשרפה לי מרוב להחזיק את הטלפון. או שזה היה מרוב קרינה של השידור. לא יודע. נראיתי כל כך מוזר, שאנשים כבר צילמו אותי מצלם. אם נראה לכם שאני אידיוט, תיכנסו למפה של השידורים החיים של פייסבוק וספרו כמה היה לכם מעניין. אביב מזרחי ניסה את זה וחזר נלהב, אך מנומנם.
המדד השטותי
"פייסבוק לייב זה בולשיט", התחממו עליו באתר גוקר. "פייסבוק המציאה מדד חדש – מספר הצופים המקסימלי בו-זמנית, שזה המדד השטותי הגדול ביותר בהיסטוריה של המדדים השטותיים. זה לא מודד שום דבר מועיל על הצופים ועל היכולת למכור אותם למפרסמים. הוא פועל רק אם הוא מצליח להערים עליהם ולגרום להם להאמין שהרבה יותר אנשים צופים בסרטון מכפי שבאמת צופים בו". בגוקר השוו את המדד הזה לרייטינג בטלוויזיה, שגם הוא נתון בעייתי, והגיעו למסקנה שכדי להציב אותם על אותה סקאלה, צריך לחתוך את הנתון של פייסבוק ב-93%.
ובכלל, איזה תוכן וידיאו מצליח עכשיו בפייסבוק לדעתכם? סרטונים אקראיים שאנשים פרטיים מצלמים בסלולרי? לא בדיוק. רוב התוכן שאנשים חולקים בפייסבוק הוכן על ידי המקצוענים: סרטים וכתבות מהאתרים הגדולים ומערוצי הטלוויזיה. במילים אחרות, כשפייסבוק מודיעה שהיא עוברת לווידיאו, היא בעצם מכריזה על תחרות מסחרית מול יצרני הווידיאו על ליבם של המפרסמים. מי ינצח? מי שמייצר את הוידיאו, או מי שיודע לנצל את הווידיאו הזה כדי לחבר את הקהל למפרסמים? פייסבוק כבר ניצחה את אתרי החדשות, בכל העולם. היא הביסה גם את יוטיוב של גוגל, כשהפכה לפני כשנתיים לאתר הווידיאו הגדול בעולם. האם הווידיאו יחליף את הטקסט כמו שפייסבוק צופה? התשובה כבר מונחת אצלי ליד המיטה, והיא נראית כמו ערימת ספרים בהמתנה שהולכת ומתגבהת.