עד לפני שבוע, לא שמעתם את השם זאין אל-עבדין תאופיק. סביר להניח שבשבוע הבא כבר תשכחו מי הוא. אבל בשבועיים האחרונים סראחה - האפליקצייה שפיתח המתכנת מערב הסעודית - שטפה את פייסבוק בישראל וזינקה למקום הראשון בהורדות לאייפון.

מעבר לנתונים המרשימים האלה, סראחה בעיקר העסיקה את עיתונות הטכנולוגיה והתקשורת בעולם בכלל. זו עוד אפליקציית שיימינג, שצריך להיבהל ממנה ולעשות לה שיימינג, כי בני נוער מקללים בה אחד את השני.

אנחנו מייד חושבים על סיקרט ובליינדספוט - אלא שבניגוד לאפליקציות שיימינג אחרות, בסראחה צריך באופן יזום לפתוח חשבון ולפרסם אותו בשביל לקבל משוב, ורק מי שפותח חשבון רואה את הקללות שהוא מקבל בתיבה פרטית. הן לא מתפרסומת ברחבי הרשת. לא הורדתם? אתם לא חלק מהמשחק בכלל. בזה זה נגמר.

עובד חדש שרצה לתת ביקורת לבוס

תאופיק למד מדעי המחשב באוניברסיטת המלך פאהד לדלקים ומינרלים ומועסק כאנליסט ב-Aramco, חברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית. "פעם היה עובד חדש שמאוד אהב את הבוס שלו, והוא חיפש דרך לעזור לו להתפתח", מספר תאופיק על הלידה של סראחה, "העובד החדש היה מתכנת, אז הוא פיתח אתר שיאפשר לעשות את זה. אחר כך הוא חשב, למה לא להפוך את זה לפומבי? יותר מ-300 מיליון אנשים השתתפו במסע להתפתחות עצמית. לילה טוב!".

מבחינתו של תאופיק, סראחה קמה עם כוונות טובות, לא עבור שיימינג, בריונות רשת או איחולים מזעזעים לאונס. תאופיק רואה באפליקציה שלו תיבת משוב אנונימית עבור בוסים שרוצים לשמוע מהעובדים שלהם. אלא שבמקום תיבה פיזית ממתכת שתלויה מחוץ למשרד, יש אתר אינטרנט שאפשר לפתוח - וכל אחד יכול לכתוב לו. בראיון, בטוויטר שלו, ובתיאורים שונים של האפליקציה הוא מדגיש שוב ושוב שזו "אפליקציה לקבלת ביקורת בונה אנונימית".

"אנחנו (בערב הסעודית - א"ק) מאוד כנים", הוא אמר השבוע בראיון למאשאבל, "אבל יש מכשולים כמו פערי גיל. אתה לא יכול להגיד למישהו שהוא סבא כל מה שאתה חושב עליו. אנשים רוצים לשבור את המחסומים הללו".

סראחה אינה הברקה טכנולוגית או עיצובית. זהו בסך הכל טופס פנייה, ועמוד פרטי שבו רואים את מה שנשלח דרך הטופס. ממש לא אתגר, בלשון המעטה. עם מעט עד אפס ידע בתכנות, כל אחד מכם יכול להקים לעצמו סראחה משלו בדקה וחצי.

כמו סיפורי הצלחה רבים אחרים, גם סראחה הפכה לוויראלית למרות הפשטות שלה, ואף בגללה. היה לה גם מה שמכנים בעגה המקצועית "פוקס", או "מזל". אפשר לנתח ולנסות לפצח את הנוסחה עד מחרתיים. בסופו של דבר - זה לא משנה. יש פה אפליקצייה שמילאה צורך מסוים של סקרנות, השימוש בה קל וכל החברים שלכם משתמשים בה, אז לא תצטרפו? כשוואטסאפ יצאה לראשונה היא היתה די גרועה (בלי וי כחול למשל, איך חייתם בלי זה?), והצליחה פחות או יותר באותן נסיבות.

לפי הסיפור שתאופיק עצמו מתאר בריאיון, אחרי שהקים את סראחה (בהתחלה כאתר בלבד) בנובמבר האחרון, הוא שלח את הקישור למספר חברים. ואכן, רק אותם חברים השתמשו באתר ולא יותר מזה. רק אחרי ששלח את הקישור גם לאושיית רשת, שהוא לא בדיוק מפרט מי היא, מספר הכניסות האמיר לאלפים בקרב דוברי ערבית, ומשם זה התפשט בעולם.

בחודש יוני הוציא תאופיק את סראחה רשמית כאפליקציה, מה שהקפיץ את המספרים אף יותר. ביולי האחרון סנאפצ'ט הוסיפה אפשרות לשתף קישורים בסיפורים, ואחד השימושים הפופולאריים לפיצ'ר החדש היה קישורים לסראחה. כך, רצף של אירועים לא בהכרח מחושבים ומתוכננים הפך את סראחה ללהיט.

למרות שהיא מיועדת רק לטוב ולביקורת, בחנות האפליקציות של אפל היא מוגבלת לגיל 17 ומעלה - כי יתכן שיש בה "הומור גס ומעט קללות", לפי הקטגוריות של אפל. איש כנראה לא יודע שיש בכלל מגבלות כאלה ולאיש לא אכפת. בני נוער ישראלים עם פנאי רב בחופש הגדול, וגם לא מעט מבוגרים, הורידו אותה בטירוף בשבוע וחצי האחרונים והקפיצו אותה גם בישראל לראש מצעד ההורדות. רבים מהם פירסמו קישור לעמוד שלהם וביקשו: הכו אותנו.

על פי נתוני App Annie, האפליקצייה זינקה למקום הראשון בהורדות לאייפון בישראל ב-1.8. ארבעה ימים לפני כן היא הייתה בערך במקום 800.

 

תאופיק ממעט להתראיין, אך נהנה מאוד מתשומת הלב ומהפופולאריות בחודשיים האחרונים. הוא מפרסם בפייסבוק ובטוויטר שלו אזכורים לאפליקציה בתקשורת העולמית, וצילומי מסך שמראים כמה האפליקציה גבוהה בחנויות.

אוי לא! שיימינג! קללות!

יש סלידה מאפליקציות שיימינג כאלה כמו סיקרט ובליינדספוט. הן מוציאות מבני נוער, ומאנשים בכלל, את הרוע הדוחה ביותר תחת מסווה האנונימיות. יש שיטענו שהן גורמות למחשבות אובדניות אצל אלו שמקבלים את הקללות. גם הפעם העולם הזדעזע מבריונות הרשת שהאפליקציה הזאת מאפשרת, עם כינויים כמו "כר פורה לשנאה".

שלא תטעו: היא אכן כר פורה לשנאה. אבל בואו - כל האינטרנט הוא כר פורה לשנאה כבר מזמן. נתמקד רגע ספציפית בישראל: דוח השנאה של קרן ברל כצנסלון חשף בט' באב האחרון שהקללות והקריאות לאלימות, אונס ומוות עלו בשנה האחרונה מ-4 מיליון ל-5 מיליון. המספרים האלה מתייחסים לאנשים שמגיבים בשמם ובתמונתם ברשתות חברתיות שפתוחות לכולם, ולא באפליקציות אנונימיות אופנתיות שצצות ונעלמות כלא היו.

שלא תטעו שוב - זה לא נעים עד מזעזע ומחריד לקבל איחולי מוות, שנאה ואונס, במיוחד כשאתה צעיר. אבל זה קורה גם בוואטסאפ. צפו בכתבה על זה כבר מ-2014, או שאלו את בן הנוער הקרוב למקום מגוריכם. המצב לא השתפר.

אם אתם לא סומכים על כתב הטכנולוגיה שמתלהב מכל אפליקציה ותומך בחופש הביטוי באינטרנט ובלה בלה בלה, הקשיבו לאורנה היילינגר. היא מנהלת את המרכז לאינטרנט בטוח, שבו מסייעים מדי יום, כבר מספר שנים,  לבני נוער שסובלים מבריונות רשת. "לצערי, בני הנוער לא זקוקים לסראחה או לדומות לה ואם הם רוצים לפגוע. יש להם אלף דרכים אחרות", היא אומרת. "הדיון על האפליקציה הוא שגוי בעיני - הדיון צריך להיות על החינוך, אימוץ התנהגויות חברתיות, שיח מכבד, דוגמה אישית וכדומה".

סראחה, אם כך, היא סתם עוד כלי אופנתי לבריונות, אבל הפעם היא נוצרה על ידי מישהו מערב הסעודית, אז כמובן שצצו ברשת תאוריות שטופות שנאה, שלפיהן מדובר באויב שרוצה לפגוע בישראל. באמצעות מה? פיגועי שיימינג? קשקוש.

הוא עושה מזה כסף בכלל?

הסוד למקור הרווח באפליקציות נמצא לפעמים בתנאי השימוש של החברה. במקרה של סראחה, תאופיק מבטיח שתהיה שמירה די קנאית על כל הפרטים שלכם.

"לא עיצבנו את האתר כדי לאסוף מידע אישי", נכתב בראש תנאי השימוש, ובהמשך מצוין כי ייעשה שימוש רק במידע שניתן מרצון ובידיעה. כתוב גם ששום דבר לא יימכר לגורמי צד ג' בשום אופן. באתר גם מתחייבים לא לחשוף מידע אישי (נניח הודעות ששלחתם או קיבלתם), אלא אם החוק מחייב זאת.

עם זאת, האתר מרשה לעצמו לשים שירותי פרסום שאוספים עליכם מידע, כפי שמקובל באתרים אחרים. כמו כן, מצוין שייאסף מידע סטטיסטי שלא יכול לזהות אתכם, וכמו בכל תנאי שימוש, יש פתח מילוט לפיו מותר להם לשנות את התנאים מעת לעת.

נראה שלפחות כרגע, הכסף לא יגיע מהתאמת פרסומות אישיות או מסחר במידע עליכם ועל הדברים שאתם כותבים. יש כבר מודעות גוגל באתר, שהם דמי כיס יפים בהיקפי הכניסות שתאופיק טוען שיש לו - אבל הן לא יהפכו את המיזם לרווחי. אין עדיין דיווח משמעותי על גיוסי כספים או השקעות באפליקציה החדשה.

לא ברור איך ואם בכלל תאופיק מתכוון להרוויח כסף מהכנות של של כל הגולשים בעולם. לא ברור גם מה הוא יעשה כאשר לאנשים יימאס ממנה. הרי היינו שם – סיקרט, ייק-יאק, וויספר, בליינדספוט ועוד כאלה שאיש אפילו לא זוכר שהיו קיימות, כבר ניסו והתפוגגו.

sarahah (צילום: יחסי ציבור)
sarahah|צילום: יחסי ציבור

מצד שני, על האייפון נאמר "מי יקנה טלפון בלי מקלדת?". עשר שנים אחרי, נמכרו יותר ממיליארד ממנו והיד עוד נטויה. אז תאופיק, שבינתיים רואה את המספרים צומחים בטירוף, עוד יצחק בסוף על כולנו. על פי הדיווחים, הוא אפילו מתכוון לעזוב את חברת הנפט כדי להקדיש את עצמו למשרה מלאה בסראחה. אולי כדאי שתגידו לו, באנונימיות כמובן ובביקורתיות בונה, שזו טעות.