גלקסי אס, אייפון, ג'י, זנפון, נקסוס, ועוד – מישהו פעם תהה למה דגם הטלפון או המחשב שלו נקרא כפי שהוא נקרא? על אף מה שאולי מקובל לחשוב, שמות של מכשירים ודגמים של מוצרים טכנולוגיים לא נקבעים לפי גחמה או נהגים רק ממוחו הקודח של סמנכ"ל שיווק או מנכ"ל כוחני אבל בעל חזון (עיין ערך סטיב ג'ובס). לרוב, בשביל לבחור שם של מוצר, במיוחד אם הוא מוצר דגל, עוברים הליך שמושקעים בו מחשבה רבה ולא פעם – גם כמות דומה של מזומנים. בכתבה הזו נביא לכם כמה מהסיפורים שמאחורי השמות של המכשירים שכבר מתגלגלים לכם שנים על הלשון, בלי שתדעו למה.
"מדובר בתהליכים עסקיים ואסטרגיים עמוקים", אומר לנו אבנר שדות, מנכ"ל ומייסד סטודיו העיצוב נקודה, שעבד ועובד עם חברות גדולות כמו סמסונג בעיצוב ופיתוח מוצרים, כמו גם עם סטארט אפים קטנים, ומעורב לא פעם בהליכים מההסוג הזה, שמושפעים מלא מעט גורמים.
"ראשית, מדובר בניסיון לספר סיפור. לקשור את המוצר לאל או למיתוס, או לנרטיב שהחברה רוצה להיות מזוהה איתו", אומר שדות. "שנית, יש את העניין של זכויות יוצרים. לוודא שהשם לא תפוס או מוגן משפטית". שלישית – חלק מההליך הוא לוודא ששמות מתחם (שמות של אתרים) המתאימים פנויים. זה הפך כיום להיות עניין משמעותי", הוא מציין.
ההליך שונה כשמדובר בחברות גדולות לעומת סטארט אפים קטנים, מסביר שדות. כשמדובר בחברות גדולות, הן שוכרות חברות שמתמחות בתהליכים מהסוג הזה, מה שמכונה באנגלית naming, ולרוב מדובר בפרוצדורה שעולה לחברה עשרות אלפי או מאות אלפי דולרים. בהליך העבודה, המומחים הללו יעבדו מול מחלקות השיווק, והמחקר והפיתוח כדי לתת שם למוצר, שכולל פרישה של הנרטיב הרצוי, ובדיקות שנוגעות לכל העניינים הטכניים והמשפטיים שכבר הזכרנו. חשוב גם לוודא שבהקשרים תרבותיים ומקומיים, אין לשם המוצע הקשרים שליליים (קללה, מילה גסה והקשרים לא מחמיאים אחרים). בעניין זה, רבים מכירים את הסיפור של פג'רו. בחברת המכוניות מיצובישי החליפו את שם רכב הכביש-שטח שלהם במדינות אמריקה הלטינית, מכיוון ש-Pajero בספרדית היא מילת סלנג ל-"מאונן".
בסטארט אפים, וכאן שדות מתייחס בעיקר להזנקים ישראליים מקומיים, בעיקר בשל חוסר כיס, ההליך הוא פחות פורמלי ומוסדר. אמנם יש כאן בארץ חברות מקומיות, שמה שבעמק הסיליקון גובים בדולרים הן גובות בשקלים, אבל לפעמים ההליך הזה פשוט נעשה בבית. דווקא בגלל היעדרו של הליך פורמלי, לפעמים נוצרים שמות מקוריים עם הקשרים לא שגרתיים.
אתה ראשון, יא אייפון
אחד מהמקרים שעליהם שדות מדבר, אירע דווקא לאפל עם האייפון, כשרק יצאה עם המוצר המהפכני לשוק. במקרה של אפל, השם iPhone היה מתבקש. כל מוצרי החברה הקודמים, ה-iMac וה-iPod, האות i (באנגלית – אני. כאשר הכוונה הייתה כנראה להדגיש את הייחודיות והאינדיבידואליות של המשתמשים במוצרי אפל, ואת הקשר הרגשי החזק שלהם כלפי המוצר), הייתה רכיב מרכזי.
אלא מה? שחברת הטכנולוגיה המהוללת, גילתה (ובצורה די כואבת), שהשם iPhone כבר תפוס בידי חברת טכנולוגיה אחרת, גדולה לא פחות – חברת ציוד התקשורת סיסקו. השם הרשום iPhone כבר היה בבעלותה אחרי שרכשה חברה אחרת, ששיווקה טלפונים (רגילים) תחת אותו השם מזה מספר שנים טרם הכרזת האייפון שכולנו מכירים.
קדם ההשקה בתערוכת Macworld, אפל אמנם ניהלה משא ומתן עם סיסקו בבקשת רשות להשתמש בשם למוצר שלה – אבל לא הגיעה איתה להסכמות טרום ההכרזה. וכך, ממש יום אחרי ההכרזה על המכשיר שיצר את המושג טלפון חכם, הודיעה סיסקו כי היא תובעת את אפל על השימוש בשם. ברם, סוף טוב הכל טוב, עורכי הדין של שתי החברות ניהלו משא ומתן והגיעו להסכמה הדדית שלשתיהן מותר להשתמש בשם – והשאר היסטוריה.
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?
מאחורי השמות אנדרואיד ונקסוס יש סיפור מרתק לא פחות, אבל בניגוד להליך המדוקדק והשיטתי שתיארנו למעלה, פה מקור השמות הוא דווקא כן שיגעון פרטי של המנהל העומד בראש הפרויקט.
לאנדי רובין, היוצר של אנדרואיד, הייתה, או ליתר דיוק, עדיין ישנה אובססיה רצינית לרובוטים. רובין, שהוא גם יזם סדרתי, הקים ב-2003, ביחד עם עוד שני חברים חברה שבהתחלה רצתה לפתח תוכנה חדשנית למצלמות דיגיטליות, אבל בסוף החליטה לפתח מערכת הפעלה חדשה וחכמה לטלפונים סלולריים. רובין, שהוא בעל חיבה עזה ורבת שנים לרובוטים, החליט לקרוא לחברה החדשה שלו אנדרואיד בע"מ. אגב, משמעות השם אנדרו-איד, היא מלטינית. כיון שמדובר במכונה, רובוט, שנראה כמו בן אדם, משמעות המילה היא "דמוי אדם" או "כמו אדם".
ב-2005, רכשה גוגל את אנדרואיד, ורובין עבר לפתח את מערכת ההפעלה פורצת הדרך תחת קורת הגג של ענקית החיפוש. ב-2008, הציגה גוגל את מערכת ההפעלה, ביחד עם טלפון ה-G1, שהיה טלפון האנדרואיד הראשון.
כשגוגל החליטה לייצר סדרה של מכשירי דגל לאנדרואיד, גם הבחירה בשם נקסוס לא הייתה מקרית. נקסוס היה שם הדגם של האנדרואידים המשוכללים שנראים בדיוק כמו בני אדם בספרו של סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק – "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?". אותו הספר שמאוחר יותר עובד לסרט המוכר בכיכובו של הריסון פורד, הלוא הוא בלייד ראנר.
גם כאן, כמו שהסביר לנו שדות, עלתה וצצה בעיה של זכויות יוצרים. כשגוגל יצאה ב-2010 עם מכשירי הנקסוס הראשונים, מנהלי העיזבון של סופר המדע הבדיוני ובתו, איימו לתבוע את גוגל על השימוש בשם ללא רשות. ככל הנראה גם התביעה הזועמת הזו הסתיימה בפשרה כלשהי, על אף שגוגל בתחילה טענו בתוקף שאין קשר בין הרובוטים הספרותיים של דיק ובין המוצר שלהם.
אגב, בניגוד להתנהלות השחצנית של גוגל או של אפל, מוטורולה באותה העת, דווקא הקפידה לקבל רישיון מג'ורג' לוקאס, יוצר מלחמת הכוכבים, להשתמש בשם "דרויד" לטובת הטלפון שלה, עוד בטרם צאתו לשוק.
רובין, אחרי שסיים תקופה ארוכה כמנהל הפיתוח של אנדרואיד ושל הטלפונים הסלולריים בגוגל, חזר לאהבה הישנה שלו: הוא עבר לנהל את מעבדת הרובוטיקה שלהם, ואחרי זמן מה התפטר מגוגל, והלך להקים חממה משלו להזנקים שקשורים לפיתוחים בתחום החומרה.
זן ואמנות בחירת השמות לסמרטפון
בניגוד לאנדי רובין, המקרה של אסוס הוא פחות או יותר ההיפך הגמור, כשזה מגיע לגישת האלתור לעומת תהליכים סדורים. בגלל האופי של הטאיוואנים, הם כמובן מעדיפים מתן שמות מוסדר, כאשר שם של כל מוצר משתלב בתפיסת העולם הכללית של חברת המחשבים הידועה.
השם זן, שמה של האסכולה באמונה הבודהיסטית, שמשלבת דרך חיים, אמונה ופילוסופיה שלמה, הוא גם המנחה את החברה הטאיוואנית ומעטר את סדרות הדגל של החברה: מחשבי ה-Zenbook האולטרה ניידים הדקיקים, ולאחרונה גם סדרות הטלפונים החכמיםZenfone , וסדרת הטאבלטים Zenpad. באסוס אמרו לנו כי שמות אלה מבקשים "להביע את ההשראה ששואבת החברה מהאיזון הקיים בטבע ולבטא את שאיפתה ליצירת הרמוניה בין טכנולוגיה עילית, מענה לצרכי המשתמשים בעידן הדיגיטלי ובין עיצוב אלגנטי שמאחוריו עומדת מחשבה".
למשתמש המערבי הלא מואר זה אולי יישמע פלצני, אבל פה באמת באים לידי ביטוי הבדלים תרבותיים: בתרבות הטאיוואנית שממנה מגיעים אנשי אסוס, כמו גם באותו חלק של העולם, גם בסין וביפן, לתרבות הזן יש תפוצה רחבה וכבוד מושרש, והם מתייחסים לעניין ברצינות רבה.
אי שם בגלקסיה רחוקה רחוקה...
לדגמים של מכשירי הגלקסי יש שמות מאוד לא סקסיים. הגלקסי S4, למשל, נקרא גם I9500. לחברת סמסונג יש מגוון של סדרות ומכשירים שלהם שמות שונים, אך סדרת הדגל הפופולרית היא הגלקסי.
השם גלקסי, אומרים בבלוג Samsung Village, נבחר משלוש סיבות. הסיבה הראשונה היא ההשראה משם מערכת ההפעלה אנדרואיד. החיבור בין אנדרואיד לגלקסי, לפי החברה, מייצג את האפשרות של בעל הסמארטפון לנווט ברחבי הגלקסיה, ממש כמו האנדרואיד במלחמת הכוכבים.
הסיבה השנייה קשורה לשם של החברה. הפירוש של סמסונג בקוריאנית הוא "שלושה כוכבים". הגלקסיה שלנו מורכבת מכוכבים, ומייסד סמסונג המנוח רצה שהשמות של החברה והמוצרים יציינו את השאיפות שלה להיות גדולה, חזקה ונצחית, ממש כמו הגלקסיה.
הסיבה השלישית, מסבירים בסמסונג, קשורה ללוגו. האליפסה של סמסונג מזכירה קצת בצורתה את גלקסיית אנדרומדה, וגם כאן נוצר חיבור לשם "גלקסיה".
בסמסונג ביקשו להוסיף לאחר פרסום הכתבה "סמסונג מאמינה שהיא צריכה לענות תמיד על מה שהלקוחות באמת רוצים – לא משנה היכן הם נמצאים, אילו תכונות הם צריכים ואוהבים במכשירים ואיך הם מבלים את היום והלילה עם הסמארטפונים. סמסונג גלקסי מתייחס לגלקסיה של האפשרויות שאנו מציעים והאפשרויות של הלקוחות לקבל ולחוות".