צלצול אזהרה

מאז המקרה, יואב חושש לצאת מהבית. במשך כמה ימים סירב ללכת לבית הספר. "אני פוחד שהם יחזרו וידקרו אותי", הוא מודה, "אני יוצא מהבית עם גז פלפל, אני לא יכול לישון בלילה. הפרצופים שלהם חוזרים אליי. עכשיו אני נפגש עם פסיכולוג ונראה מה יהיה. בינתיים אני לא מחזיק עליי אייפון יותר". אמו של יואב נשמעת יותר נחרצת: "אני מצטערת על היום שקניתי לו את האייפון הזה", היא אומרת, "מזל שלא רצחו לי אותו. אני מרגישה רגשות אשמה. אמרתי לו שיותר הוא לא הולך לבית ספר עם סלולרי".

המקרה של יואב נגמר טוב יחסית: חוקרי משטרת שדרות, בסיוע חוקרי משטרת נתיבות, הצליחו לעצור את שני הנערים שתקפו אותו – תלמידי תיכון בני 17.5, תושבי שדרות, ללא עבר פלילי. ברשותם נתפסו עשרות מכשירי סלולרי אותם שדדו מבני נוער אחרים במהלך שבוע אחד בלבד ביישובי הדרום – נתיבות, באר שבע, אשקלון, שדרות ואשדוד. חלק מהמכשירים, אותם התכוונו הגנבים למכור, הוחזרו לבעליהם, ונגד השודדים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

עבור יואב והנערים האחרים מדובר אולי בטראומה, אך במשטרה כבר לא יכולים להרשות לעצמם להתרגש מכל מקרה שכזה, פשוט כי יש יותר מדי. שם יודעים כי מדי יום מתרחשים ברחבי הארץ בין חמישה לעשרה מקרי שוד סמארטפונים מילדים ומבני נוער – וכי אחוז ניכר מהם מתבצעים על ידי בני נוער אחרים: חברים לספסל הלימודים, מכרים מהתנועה, בני שכבה משכונות אחרות בעיר. זה קורה במקומות שגרתיים יחסית: מתוך תיקים בבית הספר, בדרך חזרה הביתה מהלימודים, במהלך ההפסקה או בזמן בילוי במועדון. בשנתיים האחרונות נגנבו ונשדדו מבני נוער ישראלים כ-5,000 מכשירים – נתון שקשה להתעלם ממנו. לפני כחמש שנים, לצורך השוואה, עמד המספר על פחות מ-500 מקרים בשנה. פלא שבמשטרה הגדירו את גניבות הסמארטפונים מבני נוער כמכת מדינה חדשה, שדחקה את מקומן של גניבות כלי הרכב בסדר העדיפויות המשטרתי?

"זו תופעה מסוכנת וחמורה שעלתה מדרגה בשנה האחרונה והולכת ומתגברת מדי יום", אומר רפ"ק משה קליין, קצין החקירות במשטרת שדרות, שטיפל בעשרות מקרי גניבות מכשירים ניידים שאירעו באחרונה. "אין יום שאנחנו לא נתקלים בגניבות או במעשי שוד נועזים של סמארטפונים בקרב ילדים ונערים. ואם תשאל אותי - זה יכול גם להסתיים ברצח. אני מעריך שיש מקרים לא מעטים שלא מדווחים למשטרה כי בני נוער מפחדים להתלונן, או בגלל שהמכשירים ישנים. ייתכן שגם ההורים לא רוצים לחשוף את ילדיהם לחקירות, או שהם חוששים שאותם נערים שודדים ירצו לנקום ויפגעו בילדיהם. הנזק, בכל מקרה, מורגש בכל מקום".

"יעשו הכל כדי לגנוב"

כולנו יודעים איך זה עובד: הנער או נערה לוחצים על ההורים לרכוש עבורם טלפון סלולרי חדיש, ההורים נכנעים ומסכימים, ופתאום כל הילדים בכיתה מסתובבים בכיס עם אוצר ששווה כמה אלפי שקלים. "לפני כמה שנים, ההורים היו נותנים לילדים מכשירים די פשוטים, אפילו ישנים, רק כדי שיוכלו להיות איתם בקשר בסיסי ולהעביר להם מסרים", מסבירה מורה וותיקה בבית ספר יסודי במרכז הארץ, "ככל שהגיעו יותר ויותר מכשירים חדשים לשוק, נוצרה תחרות בקרב התלמידים, למי יש מכשיר חדש ומשוכלל יותר, והם פשוט גררו את ההורים לתוך הטירוף הזה. היום אין אחד שאין לו, גם כאלה שבאים מבתים קשי יום".

העובדה שמכשירי הסמארטפון הפכו נפוצים הרבה יותר, היא גם זו שהניעה את גלגל השיניים של הגניבות - והפכה את הנערים והנערות  למטרות נעות עבור בני נוער אחרים, שרואים בגניבת סמארטפון דרך קלה, מהירה ומשתלמת במיוחד להעשרת דמי הכיס. מיהם אותם נערים שעושים זאת? לפי נתוני המשטרה, מדובר בטווח רחב למדי של טיפוסים. בקצה אחד נמצאים "בני הטובים" – תלמידי תיכון נטולי עבר פלילי, שמחפשים דרך להרוויח כסף קל, ואינם תופסים לעומק את השלכות מעשיהם. הם מסתובבים לרוב בצמד או בחבורה, מצטיידים מראש באולרים, בסכיני מטבח או במברגים, ורוכבים על אופנועים או על אופניים, המסייעים להם להימלט מהר מאוד מזירת האירוע. אלה בדרך כלל מתייצבים בחנות למכירת סלולאריים, טוענים כי המכשיר שייך להם ומוכרים אותו במחיר נמוך מאוד. מן העבר השני נמצאים בני נוער בסיכון, חלקם חברים בכנופיות המקושרות לארגוני פשיעה ברחבי הארץ, העוסקים בין היתר במכירת טלפונים ניידים גנובים ובניהול מעבדות לתיקון מכשירים סלולאריים. למעשה, מדובר בצעירים אשר ממלאים את תפקידם ב"משחטות סלולריות" –  בתי עסק המבוססים כולם על ציוד סלולרי גנוב. לפי הערכות המשטרה, הענף הזה מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"חלק מבני הנוער נמצאים בקשר רציף עם חיילים של ארגוני הפשיעה ומקבלים מהם 'הזמנות' - אילו מכשירים הם צריכים ואיזה מכשירים מבוקשים במיוחד", מספר קצין בכיר במשטרה, "העבריינים דואגים לתגמל את בני הנוער בכמה מאות שקלים לכל מכשיר. כשיש נערים שהולכים לחנויות ומשקרים לגבי המכשיר שהם מוכרים בזול, רוב בעלי החנויות בכלל לא בודקים, כי הם רוצים לגזור רווח גדול. בכסף שהנערים מקבלים הם מממנים את הבילויים שלהם, קונים בגדים. הם לא תופסים שהם פוגעים קשות בנשדדים ועלולים להישלח לכלא לשנים ארוכות. הם פשוט יעשו היום הכל כדי לגנוב סמארטפונים".

בני הנוער הרכיבו לעצמם מחירון בלתי-רשמי, הכולל את המחירים הנדרשים עבור מכשירי הסלולארי הגנובים. לפי המחירון הזה, אייפון 4 נמכר ב-400 שקלים; אייפון 4S ב-600 שקלים; גלקסי 3 ב-350 שקלים; גלקסי 4 ב-500 שקלים וגלקסי S4 בכ-700 שקלים. מחיריהם של מכשירי LG נעים בין 300 ל-600 שקלים, תלוי במצבם. מחיריהם של מכשירים ישנים יותר, מתוצרת סמסונג ונוקיה, ינועו בין 100 ל-200 שקלים. הביקוש לאחרונים, אגב, גבוה במיוחד.

"לא רציתי לקחת מההורים כסף, רציתי להרשים את הבנות"

רוב בני הנוער מותקפים מהגב, במהירות רבה, ולפיכך מתקשים מאוד לזהות את השודדים. בחלק מהמקרים משתמשים התוקפים בשוקר חשמלי או בגז מדמיע, ותמיד הם דואגים לברוח בתוך רגעים ספורים. כך למשל י', נער בן 12, הלומד בבית ספר יסודי באחת מערי השרון, נשדד לפני מספר חודשים על ידי שני נערים.  "הייתי בדרך הביתה, ודיברתי בטלפון עם חבר שלי", שיחזר בעדותו במשטרה. "פתאום קפצו עליי מאחור שני נערים גדולים, נראו בני 16 ככה, ואיימו להרוג אותי אם לא אתן להם את הטלפון. בכיתי, ומהפחד מסרתי להם את הטלפון".

כמה ימים לאחר מכן, נשדד גם ד', ילד בן עשר, על ידי קבוצת נערים שהבחינו בו מחזיק סמארטפון חדש. "לא ראיתי שהם עקבו אחריי", סיפר בחקירתו, "פתאום הם הגיעו מאחוריי, חבורה של כמה נערים, דחפו אותי, נתנו לי שני אגרופים בבטן, וברחו עם הטלפון שלי. זה קרה תוך שניות, אפילו  לא הספקתי לראות את הפנים שלהם, רק את הגב".

בשני המקרים הוגשו תלונות במשטרה, אבל בגלל שהנערים לא הצליחו למסור תיאור מדוייק של בני הנוער השודדים, השוטרים התקשו לאתר אותם. במקרים אחרים, כמו זה של גל (שם בדוי) בת ה-15 מבת ים,  מצליח הנתקף להתעשת במהירות ולאסוף די פרטים שיביאו להפללת התוקפים: "צעדתי ברחוב ודיברתי באייפון כשפתאום בא אליי מאחור נער, ונתן לי מכה חזקה ביד", סיפרה לחוקרי משטרת מרחב איילון, "המכה שחררה מהיד את האייפון והוא פשוט לקח אותו. הייתי בהלם. לא האמנתי". שוטרי הסיור של התחנה קיבלו מגל תיאור חלקי של הגנב, והצליחו לעצור אותו כעבור זמן קצר. השודד המאיים התגלה כנער בן 14, שהיה מעורב שבוע קודם לכן בגניבת כספי תרומות מתלמידים. גל, אגב, קיבלה בחזרה את האייפון שלה.

בדרך כלל, כאמור, לא מסתפקים הגנבים במקרה פרטי אלא הופכים את השוד לשיטה: לפני כשבועיים, הצליחה המשטרה לעצור כנופיה של שלושה נערים בני 17, שפעלה באשדוד ובאשקלון ושדדה במשך יום אחד בלבד לא פחות מעשרה מכשירי סמארטפון – כולם מבני נוער. באחד המקרים, נפצעה באורח קל ר', תלמידה בת 17 תושבת אשדוד, שניסתה למנוע את שוד הסמארטפון שלה. "הלכתי באחד הרחובות בעיר כשאני מחזיקה ביד ביד את התיק ואת הגלקסי 4 שההורים שלי קנו לי, כשפתאום שמעתי רעש של קטנוע מגיע מאחור", סיפרה. "אחד הנערים שרכבו עליו משך לי בכוח את היד, העיף אותי לרצפה ולקח לי את התיק עם הגלקסי. נפלתי וחטפתי מכה ביד ובראש. לא האמנתי בחיים שדבר כזה יקרה במקום הכי בטוח, באמצע רחוב ראשי, באמצע היום". 

ר' נלקחה לקופת החולים לקבלת טיפול רפואי. היא מסרה לחוקרים שהגיעו למקום תיאור של הקטנוע ושל הנערים. חוקרי משטרת אשדוד פרסו מחסומים וערכו סריקות ברחבי העיר. לבסוף הצליחו, על סמך תיאור האופנוע, לעצור שניים מהשודדים. על גופו של אחד מהם נמצאו שני סמארטפונים גנובים. הנער הדהים את השוטרים בחקירתו: הוא חשף בפניהם כי לפני כמה שעות התקוטט עם חברו, וזה שדד אותו וגנב ממנו את הסמארטפונים, ששניהם שדדו יחדיו. מה שנקרא, הגונב מגנב פטור. מאוחר יותר נעצר גם הנער השלישי, והודה בכל מעשי השוד שיוחסו לו. שלושת הנערים ממתינים כעת להגשת כתב אישום. "תמיד חיפשנו ילדים או ילדות שהסתובבו במקומות לא המוניים, כדי לעשות את ה'מכה' ולגנוב את האייפונים שלהם", הסביר אחד מהם לחוקרים, "היינו נוסעים על האופנוע ומחפשים את הנערים או הילדות החלשות, מחכים שייצאו מבית הספר ובודקים מי מדבר בטלפון. אחרי שהתמקדנו באחד היינו מחכים שיגיע למקום שאין בו הרבה אנשים, באים לו בהפתעה מאחורה וחוטפים את המכשיר מהיד. היה מקרה שעצרנו ליד נער בן 14 שלא רצה לתת לנו את המכשיר, אז פשוט חנקנו אותו, נתנו לנו קצת אגרופים, בעיטות וגנבנו לו את הגלקסי. מי שמתנגד יותר מדי אנחנו מוציאים אולר ומפחידים אותו. אחר כך אנחנו מגיעים לחנות או למעבדה שאנחנו מכירים ומוכרים אותם. זה סבבה של עסק. בחודש אחד עשיתי כמעט 5,000 שקל".

חשוב להבהיר שלא מדובר בנער שמגיע מרקע של מצוקה כלכלית. כשנשאל על ידי החוקרים מה עשה עם הכסף, סיפר ש"אני והחברים קונים בגדים של כל מיני מותגים, נעליים, מבזבזים על מועדונים, מסעדות. לא חסר להורים שלי כלום, אבל לא רציתי לקחת מהם כסף. חיפשתי לעשות רושם על בנות, לקנות להן מתנות יקרות, וכסף עוזר בקטע הזה. זה נראה לי יותר בקטע של מעשה קונדס, צחוקים. היום אני מבין שעשיתי משהו חמור, שהסתבכתי".

ט', נער אחר שנתפס ונאשם בשוד של עשרות סמארטפונים מבני נוער, רכש באמצעות הכסף שהרוויח קטנוע משוכלל, והשתמש בו כדי להימלט במהירות מזירות השוד. "לא הרגשתי נעים לקחת כסף מאמא שלי לקנות אופנוע, אז הלכנו אני והחברים לגנוב טלפונים מילדים. זה הכי קל בעולם", הסביר לחוקרים. "אחרי שבוע כבר קניתי אופנוע. כשאמא שלי שאלה מאיפה הכסף, אמרתי לה שאחרי הלימודים אני עובד במסעדות. היא לא חשדה בכלום. כשהיא שמעה על מה נעצרתי, היא בכתה, הייתה בהיסטריה. היא רגילה לזה שאני והחברים שלי תלמידים טובים בבית הספר. חיפשנו ריגושים".

"שופטי הנוער החלו להחמיר בענישה"

עם הזמן, התפתחה מודעות בקרב בני הנוער למעשי הגניבה – והיום הם שומרים על המכשירים שלהם יותר מבעבר. אלא שחבריהם לספסל הלימודים לא מתכוונים לוותר על השלל, והופכים אלימים יותר ויותר. לפני מספר חודשים נעצר נער בן 15 מדימונה בחשד ששדד טלפון סלולארי מידיו של נער אחר, גם הוא בן 15, כשהוא נעזר בשוקר חשמלי. לאחר מעצרו הודה בפני החוקרים בחשדות ושיחזר את המעשה. לדבריו, עשה זאת כדי לחסוך לעצמו את העלות של רכישת סמארטפון.

"הנערים שמעורבים בשוד סמארטפונים נהיים אכזריים ואלימים מיום ליום", אומר קצין נוער וותיק במשטרה, "אני מציע לבני נוער לא להתנגד כשהם שולפים מולם סכינים, לגלות כמה שיותר קור רוח ולא לגרום לשודדים להכות או לדקור אותם. אני מכיר נערים שמסוגלים לרצוח בשביל סמארטפון וזה הכי מפחיד שיש. אני לא שולל מצב שבו זה יקרה בארץ. רק ענישה מרתיעה יכולה למגר את התופעה המטורפת הזו".

אחת הבעיות החמורות בדרך להרתעה אפקטיבית היא רמת הענישה. במרבית המקרים, שופטי בתי המשפט לנוער נוטים להתחשב בחשודים בשוד סמארטפונים, מחשש שאם יישלחו לכלא, יהפכו לעבריינים לכל דבר ויתקשו לחזור לחיים נורמטיביים. לפיכך, עד לאחרונה רוב השופטים הסתפקו בעונשים שנעו בין מאסר על תנאי לעבודות שירות ופיצוי כספי ובמקרים רבים אף ביטלו את ההרשעה, מחשש שתפגע בעתידם ובגיוסם ליחידות מובחרות בצה"ל.

רק בשנה האחרונה, עקב החמרת התופעה, החלו שופטי הנוער להחמיר בענישה. בית מהשפט המחוזי בחיפה גזר לפני מספר חודשים עונש של שנתיים מאסר בפועל על שני צעירים בני 17, אשר שדדו באכזריות רבה טלפון סלולרי מנער בן 16. השודדים בעטו בבטנו ובראשו של הנער, עד שהתמוטט ונפל מחוסר הכרה. פרט למאסר, על כל אחד מהשודדים הוטל לשלם לנער פיצוי בסך 3,000 שקל. במקרה אחר, נידון נער בן 17 וחצי מצפון הארץ  לשמונה חודשי מאסר בפועל בגין שוד של טלפון סלולארי מנער בן 15.

לדברי עו"ד מוטי יוסף, המייצג נערים בבתי משפט לנוער, השופטים מתחשבים במכלול של נתונים: עברו הפלילי של הנער, חומרת העבירה שביצע, הסיכויים לשיקומו והשאלה האם הביע חרטה על מעשיו. "בדרך כלל שופטי הנוער גוזרים עונשים, שמטרתם לשקם את הנערים ולא להחזירם לחברה כעבריינים", אומר עו"ד יוסף, "הם מתחשבים בגילו של הנער, באישום שבגינו הועמד לדין, בהמלצת שירות המבחן ובסיכויים לשיקום. רק במקרים ממש קיצוניים ימהרו לשלוח נערים לכלא, אבל גם את זה הם לא יעשו בלב קל. נותנים להם כמעט תמיד עוד הזדמנות".

>> לכל כתבות המגזין