רגע. למה הקלקתם על הלינק הזה עכשיו? זה שהוביל אתכם לכאן, לטור הזה. אתם בחרתם בזה? בטוח? האמת לא תחמיא לאף אחד מאיתנו, לא לכם ולא לי, אבל התשובה הכי נכונה היא שמישהו בחר בשבילכם.
יש בטח בקהל הקדוש הזה צדיקה או שתיים שאומרות לעצמן, וואו, חמישי בערב, אני חייבת לקרוא מה גלוברמן כתב. רק שהסיפור של גוגל אנאליטיקס קצת פחות מלטף-אגו בשבילי. יש שניים שבאמת אחראים לזה שתקליקו על הטור: האחד הוא העורך התורן של עמוד הבית של mako, שהציף שם את הטור הזה. לפעמים יש לי השגות על ההחלטות שלו, ואז אני יכול לנסות לדבר איתו. זה לא תמיד עוזר, תלוי אם ניר עכשיו במשמרת, זוהר או תאם.
האחראי השני לביצועים של הטור הזה הוא גרג מארה, מהנדס בן 26 שעובד בפייסבוק. הוא והצוות שלו תכנתו את הניוזפיד, והחליטו מה תראו שם ומה לא. הוא מחליט אם להעדיף עכשיו כלי תקשורת ועיתונים או עמודים של מותגים. אם לתת יותר מקום לתמונות, לינקים, לאתרי חדשות או לסרטוני וידיאו. והבעיה היא שגרג עושה מה שהוא רוצה. הוא לא שואל אותי ולי אין שום דרך לדבר איתו. הוא אפילו לא מעדכן על השינויים שהוא עושה, המאניאק, ואנחנו צריכים לגלות הכל בדיעבד.
העורך של העולם
גרג, העורך שאף אחד לא מינה, הפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר על הדרך שבה אנשים בכל העולם צורכים תכנים וחדשות. כל העיתונאים והעיתונים בעולם מתחנפים אליו ואל הפיד שלו, מנסים לנחש מה ירַצה אותו. 30% מהמבוגרים בארה"ב צורכים את החדשות שלהם דרך הניוזפיד של פייסבוק. בישראל המצב כנראה לא שונה מהותית. הניוזפיד של פייסבוק, תחת ניצוחו של גרג בן ה-26, חורץ את גורלם של כלי התקשורת בכל העולם, גדולים כקטנים. הם והצופים רק מריונטות במשחק הגדול של פייסבוק. אגב גרג, אם אתה קורא את זה, התספורת שלך זה משהו אש.
לפני שנה בערך העלתה פייסבוק אויב חדש על הכוונת: ארגון תקשורת קטן בשם יוטיוב. מאז היא מתאמצת לרשת את מקומה בתור פלטפורמת הוידיאו הגדולה בעולם. וזה הולך לה בענק. תראו איך נראית ההסתערות המטורפת של פייסבוק: לפני שנה יוטיוב עוד ספרה כ-15 מיליארד צפיות מדי יום – פי עשרה מפייסבוק. באוגוסט כבר עקפה פייסבוק את יוטיוב. הגרף זה הוא לא פחות מדרמה. יוטיוב הוא כבר לא אתר הוידיאו הגדול בעולם, לפחות לא במספר הצפיות היומי.
פייסבוק ניצחה גם אותי
זה לא במקרה. גם אתם שמתם לב שפיד הפייסבוק שלכם הוצף בסרטוני וידיאו? פייסבוק מנגנת את הסרטונים שלה אוטומטית – אבל על מיוט. הסתקרנתם? תלחצו על הרמקול ותקשיבו. ברור שזה מסייע לגרף הזה להאמיר במהירות. אבל זה לא רק זה. פייסבוק יצרה העדפה עצומה בפיד לסרטונים שהועלו אצלה יחסית לסרטוני יוטיוב, אפילו ברמת הממשק. ככה זה נראה:
נדמה לי שפייסבוק הבינה עוד כמה דברים על אופי הגלישה שלנו. בלילה, למשל, מופיעים לי הרבה יותר סרטונים חביבים ומטופשים מאשר ביום. פייסבוק הבינה שבמהלך היום אנחנו מתרעננים לרגע מהעבודה, ומתעניינים יותר במה שקורה בחדשות ועם החברים שלנו. אבל בשעות הקטנות של הלילה יש לנו קצת יותר פנאי ובא לנו לכבות את המוח. אז הקליפים הויראליים מתחילים לעבוד. ואולי זה רק אצלי ככה. עוד יותר מטריד.
כדי שהטור הזה ישמור על מעמדו כטור הנקרא במזרח התיכון, אני צריך קודם כל לחשוב מה יעניין אתכם, אבל לא רק. אני צריך למצוא חן בעיני העורכים של mako ושל מגזין סוף השבוע שלו, כדי שיקדמו אותו, אבל לא רק. אני צריך שגוגל יאהב אותו ויחשוב שהוא מעניין. ואני צריך למצוא חן גם בעיני גרג מפייסבוק. לך תוציא מכל זה טור מעניין.
האלגוריתמים של פייסבוק וגוגל בודקים על מה אני כותב כאן, וככה מחליטים אם לקדם או לא. זה כבר משפיע על הנושאים שאני אבחר. אבל מה לגבי העמדה עצמה? האם פייסבוק וגוגל יעדיפו לקדם טורים שמתאימים יותר לעמדות שלהן? בטור הזה, די ברור, פייסבוק יצאה מנצחת, וגוגל ויוטיוב הפסידו. מעניין מי תפנק את הטור הזה יותר בקידומים. הזדמנות טובה לבדוק את האנאליטיקס של הטור ולעדכן אתכם, בשבוע הבא.
לטור הקודם של דרור גלוברמן: "מי האנשים האלה שמוכנים לעמוד עשרות שעות בתור לאייפון?"