2021 הייתה אמורה להיות השנה שכולנו האמנו שתוציא אותנו מהסיוט שנקרא: הקורונה. כשזה לא קרה, ובכל כמה חודשים הגיע לחיינו וריאנט חדש, השתמשנו ברשת כדי לצרוך את החדשות, הסברים לא ברורים על תו ירוק, תו סגול, כן סגר, לא סגר, מקדם הדבקה, גל חמישי. אבל מה חושב הציבור - איזו פלטפורמה באמת סיפקה לו את האמת? איפה יודעים עלינו קצת יותר ממה שהיינו רוצים? ירדנו לעומק העניין על ידי סקר מקיף.
הסקר נערך בסמוך למחקר דומה בארה"ב, על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel, ובחן את ההשפעות של הרשת עלינו. התוצאות, לפחות עבור 120 חברי הכנסת שיושבים ומקבלים החלטות, צריכות להיות מדאיגות.
76% לא סומכים על פייסבוק, החברה ששינתה את שמה באוקטובר השנה ל"מטא". בכל מקרה זה לא מפתיע שכל כך הרבה ישראלים לא מאמינים שהרשת החברתית הגדולה תטפל באופן אחראי במידע הפרטי שלהם, כשבואו נהיה כנים, אין הרבה ממנו. היא יודעת מה אנחנו אוהבים, איפה אנחנו גרים ואפילו הודתה שהיא מאזינה לנו. אגב, בתוצאה הזאת אנחנו די דומים לאמריקאים, שם 72% לא סומכים על הרשת שהתחילה הכול.
63% מרגישים שגוגל ופייסבוק יודעות עליהם יותר ממה שהיו רוצים. ומפתיע שהאחוז הזה לא גבוה יותר. אין ספק שבחיפוש פשוט אצל ד"ר גוגל או ברשת החברתית, אפשר לדעת את רוב הנתונים על הבן אדם שמולנו. אם זה תמונות שלו, מקום עבודה ואפילו פסקי דין בהם היה מעורב. מצד שני - נכון, הן יודעות עלינו יותר ממה שהיינו רוצים, אבל אנחנו גם מכורים לדעת על אחרים יותר ממה שהיו רוצים שנדע. בין אם אנחנו צריכים לראיין אותם בקרוב או אפילו לקראת דייט רומנטי, בדרך כלל, אנחנו נבקש מהאינטרנט שיוציא לנו כל מה שהוא יודע.
31% נזהרים מלספק מידע. הגיוני. אותם 31% נמנעים מלתת מידע לגוגל מתוך תחושה שעוקבים אחריהם, אוספים עליהם מידע וחודרים לפרטיות שלהם. אבל איך אפשר שלא? מספיק שנחפש בגוגל את הכד שאנחנו כל כך רוצים או מקום לשיעורי פילאטיס, בום, סיפקנו מידע. מאותו רגע, זה יהיה הדבר היחיד שיציף לנו את הפיד לתקופה הקרובה. פייר, לפעמים אנחנו מחכים עם חיפושי המידע לשעה שנגיע למשרדי mako לחפש משם, אבל אז מה הבוסית שלנו תחשוב כשהיא תעבור ליד המחשב? ויש אנשים שמגדילים ראש, 16% אם להיות מדויקים, שפשוט הפחיתו את השימוש ברשתות החברתיות. כי אם אני לא שם, איך הן ירגלו אחריי?. אבל בינינו, עד כמה אפשר להחזיק ככה? איך נדע שאייל גולן נפרד בפעם השלישית? או כמה פעמים רבו בנט ושאשא-ביטון על חיסוני הילדים? חשוב, מה.
ואם כבר בילדים עסקינן, 12% מההורים הפחיתו את השימוש של ילדיהם ביוטיוב. כשכל תוכן שני נתפס כלא ראוי, אפשר להבין את זה ואולי היינו מצפים שהנתון הזה יהיה אפילו יותר גבוה. אבל למה רק יוטיוב? ישבן חשוף, במקרה הטוב, אפשר לראות גם באינסטגרם ובטיקטוק, במקרה הרע - הילד ייצפה באתגר וידיאו שהוביל למותו של נער בן שלוש-עשרה. שאפו לאחוז ההורים שמצליחים לשלוט בצריכה של הילדים שלהם, בואו נקווה שסרטוני הסליים הביתי ומאחורי הקלעים של הפסטיגל יחזרו להיות רלוונטיים ב-2022.
46% חושבים שכוחן של חברות כמו גוגל ופייסבוק גדול מדי. אותם אנשים טוענים שצריכים להיות חוקים שמגבילים את הכוח שלהן. וואלה נכון, יש להן כוח אדיר, אולי הכי גדול. כולנו מכירים את "כוחה של הרשת החברתית", והיום זה הכול. שם הכסף הגדול וכל החברות כבר מבינות את זה. כשפייסבוק שומעת שדיברתם על הסרת שיער בלייזר, היא תקפיץ פרסומת בהתאם בחיפוש הבא שלכם, כנ"ל גוגל. אבל גם אנחנו, אם נרצה מידע על מוצר חדש, המלצה או דיס-המלצה, לאן נפנה? לאינטרנט. לצערנו אנחנו כבר בקושי מרימים טלפון לחבר טוב לבקש את דעתו על המוצר וגם לא הולכים פיזית לחנות כדי לבדוק את הדברים בעצמנו. נכון, הכוח שלהן אדיר, אבל ב-2022 אין מנוס. ואם בכל זאת, רוצים חוקים, אז מי אמור לחוקק אותם? קפצו לנתון הבא.
63% חושבים שהממשלה צריכה לעשות יותר כדי להסדיר את הטיפול בשמירה על פרטיות ברשת. נכון, אפשר לתבוע חברות שמאזינות לנו או לחסום לשימוש במדינה. אבל בואו, אנחנו לא במשטר דיקטטורי. אם לדבר רגע דוגרי, לא בכוונה לצאת יפי נפש, אבל האחריות היא עלינו. רובה לפחות. אין הצדקה שאפליקציה תאזין לנו, ראה ערך מארק צוקרברג, אבל זאת כבר התביעה איתה מתמודדת החברה. אם הממשלה תתערב באופן דרמטי, זה עלול לפגוע בשימוש שלנו ברשתות ולחלקנו גם בתחום בו אנחנו עובדים. בינתיים נזכיר באופטימיות שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את מה שמכונה "חוק הפייסבוק", המאפשר לשופט להסיר מרשתות חברתיות תכנים בעלי אפשרות ממשית לפגיעה בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.
מעבר לנתונים האלה, בסקר נמצא ש-58% חושבים ששר התקשורת הוא זה שצריך להסדיר את הפעילות של גוגל ופייסבוק, שהוא צריך לדאוג לתחרות שוויונית מולן. אז יועז הנדל היקר, עם כל הבעיות שנכתבו למעלה ועל אלה שעומדות להגיע בהמשך הסקר, נראה שיש כאן בעיה חמורה, לפעמים אפילו יותר גדולה מהקורונה, וקוראים לה הפרטיות שלנו.
39% חושבים שההשפעה של פייסבוק על החברה הישראלית היא שלילית, רק 15% חושבים ההפך. כן, פייסבוק תופסת יותר ויותר נפח מהזמן שלנו וכמו שכבר הבנו, זה מאוד משפיע על החיים שלנו. אבל הרבה חושבים שהיא לא הופכת אותנו למאושרים יותר אלא דווקא לבודדים ואומללים יותר. ברשת אנחנו חשופים לדשא של השכן, לאיזה מהחברים שלנו הזמינו את אביב גפן להופעת סוף שנה באירוע חברה, או לאן משפחת פרידמן טסה השנה. ההשוואות האלה הן אינסטינקט טבעי, אבל פייסבוק גורמת לנו לעשות את זה בלי להתאמץ. אז מארק צוקרברג אתה נותן לנו לקנא, אולי גם בחברים שלנו שגרים באירופה, אצלם בית הקפה הפריזאי מצטלם יותר טוב מהבר בפלורנטין. בכל אופן, עם איך שזה נראה עכשיו, כנראה שלא נעשה סלפי באירופה בקרוב, אבל אולי מחר בנט כבר ישנה את דעתו, מי יודע.
37% חושבים שגוגל ופייסבוק הן לא מקור אמין לחדשות. כשעל כל תוכן שעולה אפשר למצוא עוד עשר גרסאות, אנחנו יכולים להבין אותם. למרות שב-wako יש דווקא הרבה תוכן הגיוני, מוזר. אבל רגע של רצינות, איפה כן אפשר לצרוך תכנים חדשותיים מהימנים? כמעט 31% הצביעו שהמקור האמין ביותר הוא טלוויזיה, ואנחנו כבר חשבנו שהמסך הקטן גוסס. יוני לוי שומעת? אפשר להיות רגועים.
הפסקת פרסומות: 52% מוצאים את הפרסומות המותאמות אישית כמציקות, 29% כפולשניות ו-12% כעוזרות. אז לא, זה לא צירוף מקרים שבדקנו באינטרנט כמה עולה סט הישיבה החדש לחצר ואיזה שוק, בדף הבא בצד ימין מופיע סט חצר מהודר במבצע. מה לא נרכוש? לא, לא נרכוש. זה מציק, זה פולשני, ובינינו, אם באמת היינו רוצים לרכוש כנראה שהיינו עושים זאת בצורה יזומה. שוב, זה הכוח של הרשת, אין איך לברוח ממנו, אבל אולי אפשר להפחית את הבלגן בעיניים ולנסות לטרגט אותנו פחות?
אוקי, לנתון האחרון תראו מופתעים: 64% לא סומכים על גוגל. ד"ר מנוע חיפוש יקר, הסר את הדיפלומה מהקיר, לא סומכים עלייך שתטפל באופן אחראי במידע הפרטי שלנו. האמת שעם כל מתקפות הסייבר ששמענו עליהן בשנה שחלפה, אולי נחפש עננים חלופיים. מי מבטיח לנו שגוגל לא מוכרת את המידע שלנו לגופים גדולים שיציעו לנו הצעות מפתות? מי ישקף לנו את כל האמת? כנראה שאף אחד וכנראה שזה לא ייקרה אף פעם, אחרת אפשר לחזור אחורה לעידן בו "אינטרנט" היה נשמע כמו שם של מאכל צרפתי. מצרפת נקפוץ לארה"ב שם מסתבר יותר סומכים על חברת הענק, רק 47% הצביעו שהם לא סומכים על החברה של סונדאר פיצ'אי (וכן, עשינו גוגל כדי לוודא איך מאייתים את השם).
הסקר כלל 501 מרואיינים במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
טעות הדגימה המרבית בסקר 4.4% +/-