מאז שצרחנו בפעם הראשונה "זה שלי" - היינו עוד בתוך חיתול - לא התקדמנו הרבה. הבית שלנו, האוטו שלנו, התגובות שכתבנו הן שלנו והתמונות שפרסמנו - שלנו, ואם תיגע בהן תחטוף צרחות, או תביעה.
או שלא.
בשבוע שעבר העניק היזם אילון מאסק מתנה לעולם בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים לפחות. מאסק, שייסד את פייפאל, מקדם היום את המכונית החשמלית דרך חברת טסלה שהקים. תחשבו שי אגסי, רק באמריקאית ועם סיכוי להצליח. מאסק הודיע שכל הפטנטים והפיתוחים שהחברה שלו עמלה עליהם - עומדים עכשיו לרשות הציבור. העולם חטף שוק כשקרא בבלוג שלו את המלים האלה: "אם תשתמשו בהם כדי לפתח מכוניות חשמליות, לא נתבע אתכם".
אז עכשיו כל אחד יכול לקחת את הפטנטים של טסלה - ולהשתמש בהם כדי להמציא מכונית שתתחרה בטסלה. נדפק למאסק הראש מנוע, מה? לא בדיוק. הצעד הנדיר הזה הוא בעצם חכם מאוד. מאסק הבין משהו חשוב יותר: האתגר שלו הוא לא להביס מכוניות חשמליות מתחרות, לא היום ולא בטווח הנראה לעין. האתגר שלו הוא לחנך את השוק, את הנהגים, שמכונית חשמלית - ולא משנה של מי - זו אלטרנטיבה טובה מול מכוניות הבנזין. כך שהאינטרס של טסלה ושל מאסק הוא לא להיות המכונית החשמלית היחידה בשוק – אלא לסייע לחברות אחרות לייצר עוד דגמים של מכוניות חשמליות, להגדיל את ההיצע ולהפוך את מגזר המכוניות החשמליות לשוק תוסס, מגוון ותחרותי שיכול לתת פייט אמיתי לקונבנציה. הוא צריך מתחרים – שיעזרו לו לשנות ביחד את הראש של המשתמשים.
אין להשתמש ללא אישור
שלישיית הגשש החיוור כמעט התפיידה מהעולם, מרוב רצון למנוע את עצמה מאחרים. במשך שנים לא היה שום מערכון של הגשש החיוור ביוטיוב: שייקה לוי, שמנהל עבורם את ענייני זכויות היוצרים, נהג לדרוש הסרה של כל קטע שמישהו העלה. זה שלו, צודק.
האם ההיצמדות הזו לזכויות יוצרים עבדה לטובתם? ממש לא. להיפך. עבור מיליוני ישראלים יוטיוב הוא מאגר התרבות הכי זמין ונוח. אין גשש חיוור? מה הבעיה. לא חסרים קטעים מצחיקים של אנשים אחרים, לא פחות מוכשרים. המבוגרים נאלצו לבדר את עצמם באמצעים אחרים. הצעירים בכלל לא יודעים מה זה קרקר נגד קרקר. העניין נפתר רק לפני שנה, כשהתברר שיוטיוב יכולה לשלם ללוי סכום שמניח את דעתו עבור הצפיות. אבל מה עם העובדה שבמשך שנים הגשש החיוור פשוט איננו נוכח בתרבות הישראלית העדכנית, כי אי אפשר לצפות בו או להשתמש בו? מה חשבת, שייקה, שהוואקום לא יתמלא?
הגשש החיוור כבר עשו את שלהם, גם מבחינת התרומה לתרבות הישראלית וגם מבחינה כספית. כך שהם יכולים להרשות לעצמם להציב דרישות וגם לעשות טעויות בדרך. אבל לאמנים צעירים יותר זה די ברור – העיקר להיות נוכח, להיות שם בחוץ. אם ומי שלוקח ומשתמש ביצירות – לבריאות, שרק יפיץ את המסר וייתן קרדיט על הדרך, ואם הוא יתעשר מזה – שייתן חלק אם אפשר. כל אחד הוא צינור הפצה של מישהו אחר. רק בטכנולוגיה זה עובד הפוך. הפטנטים נועדו לעצור את החדשנות ולהרוג יוצרים צעירים – כלומר סטארט-אפים.
פטנטים לא מועילים לחדשנות. להיפך
"אני חושב שיש הכרה כללית בקהילת הטכנולוגיה שאנחנו צריכים לשנות את עולם הפטנטים. הרבה יותר מדי אנרגיה ומאמץ מושקעים ביצירת פטנטים שלא מועילים לחדשנות", כתב מאסק. "הפטנטים משמשים בעיקר להחניק חדשנות, לעזור לתאגידים גדולים להתחפר בעמדותיהם ולהעשיר את עורכי הדין במקום את הממציאים האמיתיים. כשהבנתי שרישום פטנט זה בעצם כמו לקנות כרטיס לוטו לתביעה משפטית, הפסקתי עם זה בכל מקום שיכולתי".
עולם הפטנטים נמצא היום בסחרור מטורלל. הוא הפך בעצמו לתעשייה ששורפת מיליארדים של דולרים ושנים של חיי אדם על שום דבר, ומייצרת קרבות משפטיים חסרי ערך חדשני. הפטנטים קמו על יוצריהם, והחריבו את רעיון הפטנט עד היסוד.
מאיפה הגיע הפטנט? אנחנו רגילים לדרוש קרדיט, הגנה ותשלום על מה שהמצאנו, אבל מי אמר שזה רעיון טוב? המצאה לוקחת זמן ומאמץ מהממציא. כדי לתמרץ אותו להשקיע את הזמן הזה, שברוב המקרים הוא זמן אבוד, החליטה החברה האנושית לתת לו זכות לקבוע מי ישתמש בהמצאה שטרח עליה, וגם לגבות תשלום. אבל מטרת העל היא לא להיטיב עם הממציא – אלא להיטיב עם החברה האנושית. וברגע שהפטנט הפך מתמריץ של חדשנות למוקש בדרך, צריך לרסן אותו.
סמסונג, אפל וגוגל לקראת הסכם שלום
גוגל ואפל, שניהלו תביעות במיליארדים זו נגד זו, הכריזו על הפסקת אש. גם סמסונג רוצה להצטרף להפסקת האש. אין פה איזו רדיפת שלום, אלא שיקול עסקי קר – הוצאות של מיליארדי דולרים על משרדי עורכי דין יקרים לא תמיד מבטיחות שהפיצוי שתקבל יהיה גבוה מספיק. אבל האמת היא, שניהול התביעות האלה הוא בזבוז אנרגיה עצום מבחינת החברות האלה, שאמורות בכלל להתעסק בפיתוחים וחדשנות.
הנדיבות של מאסק כבר הוכיחה את עצמה: ב.מ.ו וניסאן כבר נענו לקריאה של מאסק, ומתעניינות בכמה פטנטים שלו, בעיקר באלו שעוסקים בטעינה מהירה של סוללות המכוניות החשמליות. אבל הוכחה לא פחות טובה התקבלה משוק המניות: מקדש הקפיטליזם פינק את ההכרזה הסוציאליסטית-שוויונית של מאסק. המנייה קפצה ביותר מעשרה אחוזים – והוא התעשר בחצי מיליארד דולר