בית הנבחרים האמריקאי אישר לפני שבועיים ברוב גבול הצעת חוק לאיסור על הפעילות של טיקטוק בכלל מדינות ארה"ב, במידה ובעליה הסיניים לא ימכרו את הזרוע האמריקאית שלה לבעלים מקומיים. הצעת החוק תיתן לבייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, 165 ימים למכור את הפלטפורמה, המשמשת יותר מ-170 מיליון אמריקאים - או שיוטל עליה איסור להורדה בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל.
החשש של האמריקאים הוא שהמידע האישי ששלהם מטיקטוק עלול ליפול לידיה של ממשלת סין. "הבחירה היא בידי טיקטוק", אמרה הנציגה הרפובליקנית קאתי מקמוריס רודג'רס מוושינגטון ל-CBS News בנושא, "יש להם בחירה אם הם רוצים להישאר עם בייטדאנס או לא, שאנחנו יודעים שהיא נשלטת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית".
זו לא הפעם הראשונה ולא השנייה שבארצות הברית נאבקים בניסיון של סין להשפיע על אזרחיה בדרכים טכנולוגיות. כך לדוגמה קרה גם עם אפליקציית המסחר טימו (Temu) שמציעה מחירים ששוברים את השוק, אפילו נמוכים יותר מעלי אקספרס, ולפעמים מורגש שהיא ממש מחלקת מתנות.
האפליקציה כבשה במהירות את מצעדי ההורדות בארה"ב, בריטניה וגם בישראל, ועל הדרך היא גרמה ללא מעט חששות: האם הסינים משתמשים בסדנאות יזע כדי ליצור את המוצרים? כמה השופינג הזול הזה פוגע בעסקים מקומיים? אבל מעל הכל, מה הסינים יודעים עלינו ומה הם עושים עם המידע הזה? לאחרונה, הוגשה אפילו בקשה לאישור תביעה ייצוגית, לראשונה בישראל, כנגד האתר שנמצא בבעלות חברת המסחר האלקטרונית הסינית פינדואודואו (pinduoduo). במסגרת הבקשה, נטען כי האפליקציה כוללת תכונות זדוניות שנועדו לפגוע בפרטיות המשתמשים ולשאוב מהם מידע שלא כדין.
נראה שבמערב לא לומדים והמכניזם חוזר על עצמו: הסינים מספקים הצעה אטרקטיבית כמו מוצרים במחיר שובר שוק, רשת חברתית עם קונספט נגיש וממכר, רכבים חשמליים שנותנים פייט לטסלה ועוד. בכל פעם המערב מזנק על המציאה ולאחר מכן מבין שזה עתיד לעלות לו ביוקר, כאשר כל אחד מהמוצרים עשוי לשמש כאמצעי ריגול ע"י הסינים.
איפה ישראל בתוך הסיפור הזה?
כ"מדינת לוויין" של ארה"ב, ובמיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שהוכיח שאנחנו רחוקים מהגוש הסיני-רוסי, גם אצלנו התחילו לדאוג באיחור מהנוכחות הסינית (דבר שהאמריקאים דווקא הזהירו אותנו ממנו וגם הטילו וטו על חלק מהמכרזים שישראל תכננה להעניק לסינים). רק בינואר האחרון התריע ראש תחום הסייבר ב-HIT וממקימי תחום הסייבר בשב"כ, הראל מנשרי, כי "ביום פקודה סין תוכל לעצור את התשתיות המרכזיות בישראל".
בעקבות דבריו החמורים, נשאלת השאלה: אחרי שהענקנו תמריצים רגולטוריים לייבוא רכבים סיניים חשמליים שיתחרו בטסלה, ואחרי שטיקטוק כבר הפכה לאחת הפלטפורמות הכי פופולריות בישראל, האם נלך בעקבות ארה"ב?
בימים אלו נכנסת לתוקפה רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שמייתרת את התקן הישראלי, וקובעת שמוצרים בעלי תקינה אירופאית יכולים להימכר בישראל. כעת, עם ההתעוררות האמריקאית וההתאחדות של אירופה נגד הגוש של רוסיה-סין-איראן, ישנה הזדמנות גם להקים גוף תקינה משותף. גוף כזה יכלול מומחי סייבר, חוץ וביטחון מהאיחוד האירופאי, ארה"ב וישראל, ולו תהיה הסמכות לאשר או לדחות הכנסת טכנולוגיות ואפליקציות סיניות לשווקים המערביים. ההחלטה של גוף זה תחייב כל אחת מהמדינות החברות לעמוד בה, מה שייצור חומה הרמטית של מדינות הגוש המערבי אל מול ניסיונות החדירה שמבצעים הסינים למערב.
מדיניות ה"הליכה בין הטיפות"
מאז שסין הפכה לכוח עולמי, ישראל תמיד התהלכה בין הטיפות. מצד אחד, הקפידה לשמור על קשרים טובים עם בייג'ינג לצד מחויבות לברית עם היריבה הגדולה של סין, ארה"ב. כך למשל, למורת רוחם של האמריקאים – ישראל אישרה לסינים לרכוש את תנובה וגם נתנה להם דריסת רגל בנמל חיפה.
ישראל נמצאת בין הפטיש לסדן, בין שתי מעצמות, אבל ברור שהנאמנות הישראלית נתונה לארה"ב. לכן, מצופה מאיתנו לנקוט בתגובה כלשהי שתתכתב עם הצעדים הדרקוניים של ארה"ב מול הסינים. בניגוד לאמריקאים, אנחנו לא יכולים להסתבך משלל סיבות, החל מהעובדה שאנחנו לא מעצמה עולמית וכלה בכך שבמונחי סחר אנחנו "מדינת אי", כזו שהיכולת שלה להכניס סחורות דרך היבשה היא מאוד מוגבלת, ככה שאנחנו לא באמת יכולים לוותר כליל על ייבוא מסין.
כיצד המדיניות הישראלית של "הליכה בין הטיפות" תבוא לידי ביטוי במקרה של טיקטוק? כנראה שישראל כן תנקוט בצעדים נגד טיקטוק, אך לא נחרצים באותה מידה שנקטו האמריקאים. למשל, קרוב לוודאי שישראל תנחה את העובדים במשרדי הממשלה ובתעשיות רגישות שלא להוריד את האפליקציה (דבר שכבר היום ישראלים שעובדים בחברות אמריקאיות נדרשים אליו). לעומת זאת, קשה להאמין שישראל תעביר בכנסת החלטה להוציא את השימוש של כלל הציבור באפליקציה מחוץ לחוק.
ה-7 באוקטובר חשף בצורה מובהקת מי הם בעלי בריתנו ומי לא, ועדיין, ישראל לא "שברה את כל הכלים" מול סין ורוסיה והיא מנסה לרקוד על שתי חתונות בעת ובעונה אחת. מלבד הסוגייה הביטחונית-מדינית, אולי יש כאן הזדמנות לפצח את האלגוריתם של טיקטוק וליצור גרסה מערבית דומה לפלטפורמה.
הכותב הוא עופר נידם, ראש מדור ומפקד ב-8200 ומנהל ניסויים בתעשייה אווירית לשעבר