בניין פייסבוק, אירלנד (צילום: Damien Storan, shutterstock)
בניין פייסבוק, אירלנד|צילום: Damien Storan, shutterstock

בדו"חות הכספיים של חברת מטא שפורסמו אתמול התגלתה לראשונה ירידה בכחצי מיליון משתמשים יומיים בשלושת החודשים האחרונים של 2021. מחיר מניית החברה צנח ב-25 אחוז במסחר המאוחר ומחק כ-220 מיליארד דולר משווי החברה.

בטוויטר כבר החלו להספיד את החברה, שעברה שנה קשה מאוד עם פרסום תיקי וול סטריט ג'ורנל, שהדליפה עובדת החברה לשעבר פרנסיס האוגן, והחליפה את שמה ל"מטא" כחלק משינוי הכיוון שלה לכיוון עולם המטאוורס, אבל האם זה באמת הסוף של פייסבוק?

נאור נרקיס, בן 32, הקים את חברת תוכניסט, שמנהלת קרוב ל-100 קהילות שונות בפייסבוק בכל תחום – מתזונה דרך אימונים ועד לפיננסים וטכנולוגיה. הוא עצמו מייסד קהילת התוכניסטים, שחברים בה יותר מ-30 אלף יוצרי תוכן. לדבריו, פייסבוק היא לא חברה שמשתפת את הנתונים והדאטה שלה עם הציבור, ולכן ייתכן שיש ירידה בכמות המשתמשים הפעילים, אבל יכול להיות שדווקא בישראל הייתה עלייה.

"הקהילות בפייסבוק מאוד פופולריות, כחמישה מיליון ישראלים חברים בקהילות. יחד עם זאת, האמינות של פייסבוק בקרב הציבור נשחקה מאוד. הפרסומים הקשים נגד פייסבוק על ידי אנשים שעבדו שם השפיעו מאוד על דעת הקהל, למשל איך פייסבוק לא עושה מספיק כדי להילחם בדימוי גוף שלילי בקרב נערות", הוא אומר ל-mako. "היו גם הרבה סדרות שנוצרו לאחרונה שחשפו איך עובדים האלגוריתמים שמניעים את הרשתות ולאנשים יש ביקורת קשה בנושא. יחד עם זאת, יש חברות כמו גוגל שלא זכו לאותו היקף של ביקורת ציבורית. אפשר להיות גדולים, וגם לא לעשות את הדברים שיכולים להיתפס כבעלי נזק".

נרקיס מדגיש כי המעורבות של הישראלים בתוך הקבוצות בפייסבוק עדיין גבוהה. "יש הרבה דברים טובים שהפלטפורמה הביאה. אני מנהל למשל קהילה של אנשים שסובלים ממחלה אוטואימונית, והקהילה עוזרת להם מאוד", הוא אומר. "יש קהילה פיננסית שאנשים חוסכים ביחד כסף, ועכשיו יש שיח משמעותי בנושא עליות המחירים. גם הקבוצה של השכונה שאני גר בה, נווה צדק, היא פעילה מאוד".

נאור נרקיס (צילום: צוף פטרסון)
צילום: צוף פטרסון

באשר לגיל המשתמשים בפייסבוק, נרקיס סבור שמדובר ברשת חברתית שנמצא בה קהל בוגר, מעל 30. "יש פה תהליך שהוא קצת טבעי, את לא תרצי ללבוש את הג'ינס שאמא שלך לובשת. וכשאת תהיי אמא, הבת שלך לא תרצה ללבוש את הג'ינס שלך. אינסטגרם נחשבה האחות הקטנה והבועטת של פייסבוק, אבל היום היא נתפסת כרשת לזקנים על ידי בני נוער, שמעדיפים את טיקטוק", הוא אומר.

כאדם שחי ומתפרנס מהרשתות החברתיות, נרקיס כבר התנסה במטאוורס וברשת החברתית החדשה הורייזון מבית מטא, שכרגע זמינה רק בארה"ב ובקנדה. "זו הרשת שהולכת להיות הדבר הבא במטאוורס, ולכן לא הייתי ממהר להספיד את המניה של פייסבוק. הם השקיעו בזה 10 מיליארד דולר. עכשיו, לדוגמה, במקום לדבר בטלפון, היינו נפגשים בבית קפה וירטואלי נחמד כדי לערוך שיחה. חוץ מזה, לפייסבוק יש את וואטסאפ, אינסטגרם ומסנג'ר, והם לא הולכים להיעלם", הוא טוען.

מיה דגן, בת 25, היא אחת הפנים המזוהות ביותר עם הטיקטוק בישראל, שם עוקבים אחריה יותר מ-170 אלף איש. "אני גדלתי בפייסבוק, ולכן לא נעים לי שאני יורדת עליהם. אבל זה כמו לעבור מהחטיבה לתיכון ולוותר על החברה שהייתה איתך בחטיבה", היא אומרת ל-mako. "אני משתמשת בפייסבוק לפעמים, לחיפושי דירה או עבודה, אבל כן מרגישה שזה פשוט לא מקום רלוונטי מבחינתי בתור מישהי שמייצרת תוכן. אני לא אכתוב עכשיו פוסט של 1,000 מילה שם".

@mayadagan

♬ original sound - Maya Dagan

היא מספרת שחברים בגילה כן משתמשים בפייסבוק, בעיקר בקבוצות או לצרכים מקצועיים וקהילתיים. "הקהילות יחסית חזקות, אבל פרופילים אישיים פחות. אם מישהו מחבריי ירצה לפרסם את המחשבות וההגיגים שלו, הוא יעשה את זה בטוויטר או באינסטגרם", היא אומרת.

מיה דגן (צילום: mayadagan, instagram)
מיה דגן|צילום: mayadagan, instagram

לדברי דגן, רוב הקהל שעוקב אחריה בטיקטוק הוא צעיר ממנה, אבל לא בהרבה כפי שנוטים לחשוב. "זה גילי 16-24 בעיקר ולא 13-15", היא אומרת. "תיכון, צבא, אחרי צבא מבולבלים. מבחינתי, אני מצליחה להביא את האותנטיות שלי בטיקטוק יותר מכל פלטפורמה אחרת. מיה בטיקטוק זה 90 אחוז כמוני במציאות, מיה בפייסבוק או באינטסגרם זה אפילו לא קרוב. זה הרבה יותר מלוטש ועשוי, הרבה פחות טבעי".