במצב הנוכחי ברור (כמעט) לכולם שכלכלת ישראל לא הולכת למקומות חיוביים. אחד האינדיקטורים שקשה להתעלם מהם הוא ששלוש חברות דירוג אשראי הורידו את הדירוג של ישראל בחודשים האחרונים בהתבסס על ניתוח מצבה הנוכחי של כלכלת ישראל והתוכניות ליציאה מהמצב. כמובן שזוהי תוצאה ישירה של אי יציבות פוליטית עוד מאמצע 2023 והמלחמה המתמשכת.
הבעיה העיקרית היא שבשביל לשפר את כלכלתה של ישראל, לתקן את דירוגי האשראי ולא להביא לקריסת המשק, צריך תוכניות מסודרות, צריך מנהיגים אמיתיים שבאמת רוצים לטובתה של ישראל, וצריך לקחת אחריות על כל מה שקרה פה בתקופה האחרונה כי כן אפשר לשפר וכן אפשר לצאת מהמצב הזה לפחות ברמה הכלכלית.
לכלכלת ישראל יש מנוע צמיחה עיקרי וחזק והוא שוק ההייטק והסטארטפים הישראלים. בשנתיים האחרונות שוק ההייטק חווה טלטלות רבות, אך עדיין ניצב איתן אל מול האתגרים ועדיין חברות ישראליות מצליחות לגייס ואף לעשות אקזיטים יפים. אחת הדוגמאות הבולטות הייתה ההצעה המאוד אטרקטיבית של גוגל לרכישת WIZ תמורת 23 מיליארד דולר. זוהי כמובן אינדיקציה אמיתית מהשטח להבעת אמון בהייטק הישראלי למרות המצב. במילים אחרות – יש תקווה רק צריך לעבוד עליה שאכן תתממש.
אז מה עושים על מנת להמשיך לקדם את ההייטק הישראלי ולהציל את הכלכלה?
חברות הייטק וסטארטפים - חשוב לשמר ולבנות קשרים עם משקיעים נוכחיים. האינטרס שלהם הוא הצלחה שלכם ולכן גיוסים משניים יכולים להיות פתרון זמני ויעיל. אם אתם חברת סטארטאפ בתחילת דרכה, עדיף להשקיע מאמצים לגיוס מקרנות ישראליות אשר מבינות את המצב הנוכחי בשוק הישראלי. קיימות קרנות ישראליות גלובאליות המובילות בתחומן. לדוגמא, רק בחודשים האחרונים TEAM8 גייסה 500 מיליון דולר עבור 3 קרנות חדשות המיועדות להשקעה בסטארטפים חדשים וקיימים. זוהי הבעת אמון ברורה בהייטק הישראלי למרות המצב, אך לא בהכרח הבעת אמון בכלכלה הישראלית ולכן נדרשת התערבות ברמה המדינית.
ממשלת ישראל ושר האוצר בפרט - זה הזמן לקחת אחריות ולהבין שגם אם (נניח) אין לך תרומה ישירה לגורמים שהביאו אותנו למצב הזה, מחובתך לפעול למען עתידם הכלכלי של כל אזרחי ישראל. כלכלת ישראל היא רק חלק קטן מהכלכלה הגלובלית ולכן מדינת ישראל חייבת להמשיך ולטפח קשרים בינלאומיים ולהניח על השולחן תוכניות מסודרות המציגות איך ישראל מתמודדת עם המלחמה ברמה הכלכלית ומה התכניות לטווח הרחוק לצמצום הנזקים ושיפור הכלכלה. אמירות חסרות אחריות וזלזול בגורמים בינלאומיים לא יעזרו לנו בכלל, אלא להפך. זה הזמן לקחת אחריות ולהקשיב לבעלי מקצוע או לפנות את הכסא בכבוד לבעלי מקצוע ראויים. כולנו באותה סירה, בוא נוודא שהיא לא שטה לכיוון הלא נכון או לפחות לא טובעת.
ומה כן יכול למשוך משקיעים למרות המצב הנוכחי?
הרבה חברות סטארטפ מנסות לפתח את המוצר הכי ייחודי שיש בשוק עם הטכנולוגיה הכי חדשנית על מנת למשוך משקיעים. בעקרון, חדשנות ומוצרים פורצי דרך הם משהו מהותי בחברות סטארטפ אבל זה לא הדבר היחיד שימשוך משקיעים בעיקר במצב הנוכחי. כבר ראינו המון חברות מבטיחות עם נסיונות לפיתוחים מהפכניים שנכשלו (Better Place, Theranos , ועוד). אז מה כן מושך משקיעים?
- יכולת עמידות – בשנה האחרונה סטארטפים ישראלים רבים נאלצו להתמודד עם מצב מאתגר מאוד. מצד אחד יזמים ומנכ"לים בשירות מילואים המנסים למצוא זמן בין הובלת משימות בעזה, ניהול חברה בתחילת דרכה, מחסור בכוח אדם ואף התמודדות עם אילוצים משפחתיים. מצד שני, לחץ עצום להמשיך לגייס השקעות ולפתח קשרים עסקיים גלובאליים למרות הפגיעה בתדמיתה של ישראל בעולם. אך למרות המצב המאתגר, חברות שאכן הצליחו לשרוד את התקופה הוכיחו יכולת עמידות המהווה אינדיקטור חשוב מאוד להצלחתה העתידית של החברה. לדוגמא, אחד הסטארטפים המעניינים בתחום המכשור הרפואי (Ultrasound technology) הינו SimHawk. סטארטפ בתחילת דרכו עם מנכ"ל מוכשר בשם אייל סמואל שחר אשר נאלץ לפקד על פעילויות בעזה במשך מספר חודשים תוך כדי ניהול חברה בתחילת דרכה, ביצוע למידה ושינויים למוצר שלהם בהתאם לדרישות השוק, ואף להצליח לגייס השקעות בתקופה כה מאתגרת (וגם להיות אבא טרי). זוהי סיטואציה שרק חברות ישראליות יכולות לחוות ולכן החזקות ביותר שורדות להוביל את המשק.
- אמון ביזמים - השקעות בסטארטפים בעיקר אלו בשלבי Seed או אפילו Pre-seed הן בעיקר הבעת אמון ביזמים עצמם ובתוכניות שלהם לטווח הרחוק. לכן יש חשיבות גדולה לבנות קשרים לביסוס האמון עם משקיעים גם לאחר השקעה ראשונית על מנת להבטיח גיוסים עתידיים עם אותם המשקיעים. כמשקיע, סיבובי גיוסים משניים הם הרבה יותר קלים עם משקיעים קיימים במיוחד שישנם קשרים בריאים ודיווחים שוטפים בין היזמים למשקיעים.
- הוכחת יכולת היתכנות - אחד הדברים הנוספים שמושכים משקיעים זו הוכחת יכולת היתכנות וביקוש של המצור/שירות בשוק היעד. גם אם המוצר/שירות בשלבי פיתוח התחלתיים חשוב להראות שהוא עובד ושיש ביקוש. הדרך הכי קלה זה על ידי פיילוט בשוק היעד ואם הסטארטפ בשלבים מתקדמים יותר אפילו להשיג חוזה עם לקוח ראשון. סיטואציה זו אף תעלה את שווי הסטארטפ לקראת הגיוס הבא.
- רלוונטיות - הרלוונטיות של חברת הסטארטפ לתנודות השוק גם היא חשובה למשיכת משקיעים. בתקופה הנוכחית, יותר ויותר קרנות נכנסות להשקעות בתחום הביטחון, דבר שהיה נחלתם של קרנות השקעה מסורתיות יותר. אך המלחמה ברוסיה-אוקראינה ואי היציבות במזרח התיכון כתוצאה מהמלחמה המתמשכת מול ארגון הטרור חמאס, הביאה לערעור המצב הביטחוני בעולם ולכן הצורך בחידושים בתחום הביטחון התעצם. לכן קרנות רבות החלו להתעניין בחדשנות ביטחונית, לדוגמא, הקרן של Y Combinator, בין המשקיעים הראשונים שלAirBnB ושלל חברות פורצות דרך, השקיעו לראשונה בחברת סטארטפ בתחום הביטחון בחודש שעבר (ARES).
ומה לגבי העתיד?
ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה עיקרי של הכלכלה הישראלית ניצב איתן למרות המשברים, אך ללא תמיכה ברמה המדינית-כלכלית, יכולת העמידות של ההייטק הישראלי לא תשרוד לאורך זמן. חשוב להדגיש שההייטק הישראלי אומנם לא חזר לצמיחה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות אבל ללא ספק ההייטק כן מתפקד ומתקדם וזאת למרות האתגרים המקומיים בשוק הישראלי. להלן מספר נתונים מעודדים לפי דוח SNC למחצית ראשונה 2024: נרשמה עליה של כ 31% בסך הגיוסים במחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית השנייה של 2023.
בהסתכלות על 2024, אף ניתן לראות עליה של כמעט 50% בגיוסים מהרבעון הראשון לרבעון השני. כלומר ניכרת מגמת עלייה בחודשים האחרונים. בנוסף, ניתן לראות שהסקטור המוביל הינו סייברסקיוריטי המייצג כ 52% מסך הגיוסים במחצית הראשונה של 2024. חשוב לציין שהדומיננטיות של סקטור הסייברסקיוריטי הישראלי צובר תאוצה כאשר נתח הגיוסים לתחום הסייבר בישראל ב 2018 עמד על כ 18% לעומת המחצית הראשונה של 2024 בה הוא עומד על 52%, מה שמעיד על האטרקטיביות של סקטור זה עבור המשקיעים ועל פוטנציאל הצמיחה.
הכותב: ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות ומשקיע אנג'ל