תעשיית הקליימטק (Climatech) הישראלית, המספקת פתרונות טכנולוגיים למאבק הסביבתי, נחשבת לאחת מהמובילות בעולם. בשנים האחרונות קמו עוד ועוד סטארטאפים ישראליים בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, מיחזור אשפה וטיהור מים, חקלאות, בנייה ירוקה ועוד. גם כאן, כמו גם במגוון של ענפים מקבילים אחרים, ניתן כבר להרגיש את השפעות הבינה המלאכותית, ה-AI, שחודרת לעוד ועוד תחומים. השאלה המתבקשת היא אם כן, כיצד יכולה הבינה המלאכותית לתרום למאבק הסביבתי - ונראה שהתשובות כבר כאן.

המאבק הסביבתי עלה מדרגה בשנים האחרונות עם התגברותם של אירועי קיצון אקלימיים, כמו גלי החום שפקדו את אירופה בשנה שעברה. רק לפני מספר חודשים פרסמו רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון והשירות המטאורולוגי תרחיש ייחוס לאומי למזג אוויר קיצוני בשל משבר האקלים, לפיו הטמפרטורה בישראל עשויה להגיע עד ל-49 מעלות בשיאו של גל חום בן שלושה עד ארבעה ימים. תרחישי קיצון כאלו ואחרים רק מדגישים את העובדה שיש לגייס את הטכנולוגיה לטובת המאבק הסביבתי, ועל אחת כמה וכמה לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית בתחום.

בשבוע הבא ייערך הכנס הסביבתי הגדול בישראל, הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה, שתתארח הפעם באקספו תל אביב ב-12-13 ביולי. אחד מהמושבים המרכזיים בוועידה יעסוק בנושא הסביבה בעידן הנתונים והמידע, כאשר בראשו יעמוד ד"ר זהר ברנט-יצחקי מהמרכז האקדמי רופין. ברנט-יצחקי הוא בוגר תכנית ממשק, תכנית יישום מדע בממשל מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, והוא נחשב לאחד מהמומחים המובילים בתחום.

"הבינה המלאכותית שפיתוחה החל באמצע המאה הקודמת, מתפתחת בחודשים האחרונים בקצב מסחרר", אומר ברנט-יצחקי. "אם בעבר היו ברורות מגבלות כוחה, כיום עם הפיתוחים החדשים, בדגש על ניתוחים מתקדמים של תמונות ונסיקה בהבנת שפה, נראה שהשמיים הם הגבול. כמו כמעט בכל תחום, גם בתחום האקלים טמון בבינה המלאכותית פוטנציאל של תרומה, שלא לומר שינוי חוקי המשחק".

באילו תחומים משתמשים בבינה מלאכותית בכל הקשור לסביבה?

"בתחום האנרגיה למשל, בינה מלאכותית יכולה לסייע בהתייעלות אנרגטית ובהפקה מיטבית של אנרגיה ממקורות מתחדשים, לדוגמה, בחיזוי תפוקה של טורבינות רוח. בחקלאות, שימוש בבינה מלאכותית עשוי לסייע בייעול תהליכים במטרה לצמצם פליטת גזי חממה ולמקסם את התוצרת החקלאית בתנאי שטח משתנים. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי בינה מלאכותית לתחזוקה חקלאית שוטפת, כמו גיזום עצים ואיסוף פרי.

"בכל הקשור להתמודדות עם אסונות טבע, שנגרמים בין היתר כתוצאה מההתחממות הגלובלית, בינה מלאכותית יכולה לסייע בבניית אלגוריתמים לחיזוי שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, סערות ועוד. נושא משמעותי נוסף הוא ייעול שרשרת האספקה - עם העלייה המטאורית במסחר הגלובלי ובמסחר המקוון, כולנו רוכשים מוצרים שמיוצרים במדינות רחוקות, ותהליך שינועם גורר פליטות פחמן ונזק סביבתי. שימוש בבינה מלאכותית עשוי לקצר מסלולים, לקדם צריכה מקומית ולהפחית את הנזקים הסביבתיים שנגרמים כתוצאה מצרכנות עודפת".

ד
ד"ר זהר ברנט-יצחקי |צילום: רן אליהו

כאמור, המאבק הסביבתי המשולב ב-AI מתמקד בעיקר באיסוף מידע (Big Data), שמקורו בין היתר ברחפנים (בעיקר בהקשר של חקלאות) או לווינים (בעיקר לאיסוף וניטור מידע מטאורולוגי, מידע על שריפות יער ועוד). "השילוב בין יכולות המרת קול לטקסט ושימוש ב-NLP (עיבוד שפה טבעית) בניתוח טקסטים, מאפשר ניטור שיחות, הודעות טקסטואליות ופוסטים ברשתות החברתיות במטרה ללמוד דפוסים ולהבין חריגה מהם, למשל בכל האמור לאסונות טבע, התפרצות מחלות ועוד", מוסיף ברנט-יצחקי. "כמו כן, תחום נוסף שמסייע בתהליכי איסוף המידע הוא ה-IoT – 'האינטרנט של הדברים' - חיבור עצמים וחפצים לחיישנים ולרשתות תקשורת, בדומה למתרחש בבתים חכמים, במטרה לאסוף נתונים ולייעל תהליכים".

כמו כן, ישראל מובילה בתחום משיק נוסף, שעשוי לסייע גם כן בהפחתת גזי החממה: המעבר לבשר מתורבת. "משקי חי מהווים מקור משמעותי לזיהום האוויר, המים והסביבה", אומר ברנט-יצחקי, "ובישראל קמו מספר חברות שהצלחתן עשויה להפחית זיהומים אלה, כמו remilk, חברה המתמחה בייצור חלבון חלב ובפיתוח מוצרי חלב ללא שימוש בבעלי חיים ואלף פארמס, המתמחה בייצור בשר בקר מתורבת ומאפשרת ייצור אלפי טונות של בשר מתורבת מביצית מופרית אחת".

"כמו כן, ראויות לציון חברת Beewise שפיתחה כוורות אוטונומיות אשר עושות שימוש ברובוטיקה ובבינה מלאכותית לצמצום מעורבות אנושית במטרה להגדיל את היבול ולצמצם את השימוש בחומרי הדברה, וחברת Tomorrow.io המספקת תובנות מזג אוויר מעשיות ברחבי העולם, על סמך איסוף מקיף של נתונים מטאורולוגיים".

עם זאת, הסיפור לא מסתיים בסטארטאפים ה"ירוקים". בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר חברות, גם כאלה שאינן מתחום הקליימטק, שמפתחות פתרונות בתחום האקלים. כך לדוגמה בוועידה השנה יציגו גם אנשי גוגל שפיתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית לחיזוי שיטפונות.