"סבלתי ללא הרף מכאבי ראש, בחילות, עייפות כרונית, קשיי שינה, כאבי מפרקים ודלקתיות, מתח בשרירים, צלצולים וכאבים באוזניים, קשיי נשימה, תחושת נימול וכאב בכפות הידיים, ומעוד שלל סימפטומים שהצטרפו יחד לפגיעה קשה ביכולתי לתפקד בעבודה וכאם" - כך מתארת את חייה לאחרונה מיה אלחלל, עתידנית לתחומי חדשנות טכנולוגית בבריאות וברפואה, ואם לשלושה ילדים קטנים. האשמה, לפי אלחלל היא מכשירי הוייפיי, סלולר ובלוטות' בסביבתה. אלא שמדענים מהתחום שוללים כל קשר בין השניים.
אלחלל פירסמה אתמול (שבת) פוסט בו היא טוענת ומספרת לראשונה על רגישותה לוויפי ובלוטות': "לא נולדתי עם רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ובארבעת העשורים הראשונים לחיי לא סבלתי מכאבים בכל חשיפה לקרינה", כתבה. אלחלל נבחרה השנה ל-70 הצעירות המבריקות של גלובס כי היא "מפתחת פורמטים לקידום טכנולוגיות רפואיות בעיקר בתחום הארכת תוחלת החיים". אתר TheNextWeb שם אותה ברשימת מאה המרצות המומלצות ב-2015.
להעיף את הציוד האלחוטי מהבית
בפוסט שהפך לוויראלי היא מציעה גם פתרון: להפסיק לחלוטין להשתמש לחלוטין במוצרים טכנולוגים אלחוטיים, כפי שהיא עשתה: "מהרגע שהבנתי שקרינה בלתי מיינת היא זו שגורמת לכל התסמינים, הפסקתי לחלוטין להשתמש בטכנולוגיות אלחוטיות. רוב האנשים במצבי נאלצים להעתיק את מקום מגוריהם למקומות מבודדים. אני החלטתי להישאר בעיר ולהפוך את ביתי לבית ללא קרינה".
אלחלל דיברה על הנושא בכנסת וקראה לפתרון הבעיה לכלל האוכלוסיה. בפוסט בפייסבוק היא מפרטת: "זה בנפשי ממש לצעוק כמה חשוב להגביל את השימוש במכשירים פולטי קרינה ולהגן על תינוקות וילדים. קשה לי להאמין שמי שלא קרס כמוני יפסיק לחלוטין לדבר בנייד וייפרד משימוש באלחוטי בבית. ככה אנחנו – צריך לקרות לנו משהו מכאיב מאוד, כדי שנוותר על הנוחות הזו. וזה יקח שנים עד שהתקנים יסגרו את הפער עם הידע המדעי", היא כותבת.
"במהלך חודשים ארוכים הבריאות שלי החלה להתדרדר והתחילו להופיע אוסף של סימפטומים", היא מספרת בשיחה עם NEXTER, שנעשה באמצעות טלפון קווי מהצד שלה. "הלכתי להמון רופאים ולא היה ברור מה יש לי. דברים פשוט הלכו והתדרדרו עד שבוקר אחד קמתי ובכל מגע עם שדה חשמלי או מגנטי הרגשתי כאב ביד. יכולתי להרגיש איך בכל שיחת טלפון בנייד כאב הראש שלי מתעצם פתאום היה אפשר לקשר סיבה לתוצאה".
היא הבינה מיד, לדבריה, כי עליה להתנתק והחליטה לנסוע למקום מבודד עם הילדים. "השלב הבא היה לייצר סיטואציה שאני באמת מוגנת כמה ימים מקרינה. בודדתי רק את המשתנה הזה. נסעתי לבית בראש פינה, שנבנה בשנת 1,876 להערכתי, בית אבן ישן. נסעתי לשם עם מד קרינה כדי לוודא שאין באמת משהו בסביבתי. ביליתי שם שלושה ימים עם שניים מתוך שלושת ילדי, שעד אז היו מכורים לאייפד ולטלפון. לאחר מכן יכולתי לראות שיש שיפור משמעותי בבריאותי".
לא צריך לעבור למדבר
למרות הרגישות היא דווקא מחליטה לא להתנתק לחלוטין ולנסות להמשיך עד כמה שאפשר בשגרת חיים רגילה. "רוב האנשים במצב שלי צריכים לעבור לגור במדבר, אני מצאתי את הדרכים לחבר את כל הטכנולוגיות שלי בחיבור חוטי. הטלפון שלי נמצא על מצב טיסה תמיד כשאני מחוץ לבית, גם בוויז אני מורידה את כל המפות בבית ולאחר מכן מנווטת באמצעות ה- GPS. בכל שיחה אני חושבת עליה 'האם השיחה הזאת חייבת להתקיים מהנייד עכשיו?'. גם כשאני מדבר בטלפון זה על רמקול, כדי להמעיט את רמת הקרינה".
אלחלל שלחה לנו לוגו שהכינה, ומשלב את סמלי התקשורת האלחוטיים עם סמל האזהרה מקרינה מייננת, על אף שתקשורת אלחוטית משדרת קרינה בלתי מייננת.
בפוסט שלה, ובשיתופים שלו ברשת, היו הרבה תגובות תמיכה, אבל גם כאלה ששוללות את המסקנות שלה, ואף תגובות שלועגות לה וקוראות לה להסתובב עם שמיכה מנייר כסף. "הרגע חזרתי מהרצאה בבית ספר בה הסברתי לילדים איך להשתמש בצורה זהירה יותר בטלפון נייד. אני מחר עושה הרצאה נוספת. את רוב הזמן אני מקדישה לחלוק טיפים וטריקים טכנולוגים ולהגן על עצמנו מקרינה בעיר" היא אומרת בתגובה למלעיזים, "מי שלא מאמין אני יכולה להפנות אותו לחומר קריאה שקשה לי לדמיין שמישהו שיקרא אותו לא יבין שיש כאן סכנה בריאותית גדולה". אלחלל שלחה לנו קישורים למספר מחקרים בנושא.
ב-2012 פרסמנו כאן במאקו כתבה על נושא הקרינה, ובה פרופסור אליהו ריכטר מהדסה עין כרם, אמר כי אלה ששוללים את הקשר: "מתעלמים מגוש מחקרי אדיר שכבר הוכיח את העובדה שלחשיפה לקרינה ברמות נמוכות יש אפקטים ביולוגיים ברורים", עוד הוא אמר לנו אז כי "אני מדבר על שינויים בממברנות של התאים, שינוי בדי.אן.איי, השפעה על התפקוד העצבי. יש המון מחקרים שהוכיחו את זה באופן חד משמעי. כל מחקר עומד בפני עצמו, אבל אם יש הכפלה של המגמה מכל מיני זוויות, זה כבר נותן משמעות. יש כאן מגמה".
גופי הבריאות העולמיים שוללים כל קשר
האם זה יתכן? אנשי מדע שאיתם שוחחנו כמובן לא בדקו אותה באופן אישי, אבל אומרים כי באופן כללי נשלל הקשר הזה בין קרינה לבין הסימפוטמים. "מכשירי תקשורת סלולרית פולטים קרינה בלתי מייננת, כלומר קרינה שאין לה מספיק אנרגיה כדי להשפיע על תכונות האטומים והמולקולות שבגופנו ועל המבנה שלהם", מסבירה ד״ר מעיין ברנע זהר ממכון דוידזון. במאמר שפרסמה באתר המכון לפני כשנתיים, ד"ר ברנע זהר ציינה כי המחקרים שוללים את הקשר (או לפחות נערכו מספיק שלא מצאו קשר) בין סימפטמים כאלה לבין תקשורת אחלוטית.
ד"ר ברנע שכתבה את המאמר ב-2016 בלי קשר לפוסט הספציפי של אלחלל, ציינה באופן כללי כי "התופעה איננה מוכרת כאבחנה רפואית ואין לה בסיס מדעי מאושר. סדרת מחקרים שניסו לבחון את הנושא לא מצאו הבדלים ברגישות לקרינה בין אנשים שדיווחו על רגישות שכזאת לבין אלה שאינם סובלים ממנה. בהיעדר הסבר רפואי מבוסס, יש הסבורים שהתסמינים הללו נגרמים מלחץ נפשי או מחרדה מפני חשיפה לקרינה".
צרי בריקנר, מעמותת "מדע גדול, בקטנה" ומאסטרנט לאפידמיולוגיה מכיר היטב את הנושא. בשיחה עם NEXTER ציין כי: "בכל הנוגע לקרינה בלתי מייננת דוגמת וויפי וסלולר, לא נמצא קשר לבעיות רפואיות כלשהן, למרות מחקרים רבים וארוכי טווח שנעשו בנושא. בניגוד כמובן לקרינה מייננת, דוגמת קרינה רדיואקטיבית או קרינת השמש, שההשפעות שלה נמצאו מזיקות ועלולות להיות קטלניות. זה איננו ביטול של אנשים שטוענים שהם נפגעו מקרינה בלתי מייננת, אבל חשוב לזכור שניסויים שנערכו בתנאים מדעיים מבוקרים, שתוכננו בקפידה, שללו קשר בין קרינה בלתי מייננת לנזקים עליהם מדווחים אנשים אלו".
עוד מציין בריקנר כי רוב סוכנויות הבריאות בעולם לא בטוחים בהקשר הישיר בין שני הדברים "לא ניתן לקבוע דברים חד משמעית כמעט במדע, במקרה הזה לא בין השאר כי רוב סוכנויות הבריאות בעולם לרבות irac לא בטוחים בכלל בקשר הזה. המגמה היא כזו שבעוד שמנגנונים אפשריים מועלים, בשדה הקריטי של "האם יש השפעה קיימת על תחלואה ותמותה" שנבדקת על ידי מחקרים תצפיתיים - הקשר נשלל שוב ושוב".
בריקנר מדגיש "נכון להיום, לא מוכרים לנו די מחקרי תצפית איכותיים, אם בכלל, שהדגימו קשר עם משמעות קלינית, בין קרינה בלתי מייננת לבין תחלואות שונות. ישנן עדויות ברמת המנגנון בצורה עקיפה יחסית, אך על מנת לבסס קשר סיבתי בין השניים, זה לא מספק. הקרינה הבלתי מייננת לא מוגדרת כמסרטן ודאי על ידי ארגון הבריאות העולמי והרוב המוחץ של המחקרים התצפיתיים מדגימים היעדר בסיס לקשר סיבתי".