גוגל עדכנה את עקרונות הבינה המלאכותית שלה והסירה התחייבויות הקשורות לאי-שימוש בטכנולוגיה בדרכים "שיגרמו או עלולות לגרום לנזק כולל". החלק שהוסר מהנחיות האתיקה של החברה התחייב בעבר לכך שגוגל לא תעצב או תפרוס בינה מלאכותית למטרות כמו מעקב, נשק וטכנולוגיה שנועדה לפגוע באנשים. השינוי זוהה לראשונה על ידי הוושינגטון פוסט.
במקביל לשינויים הללו, מנכ"ל גוגל דיפ-מיינד, דמיס הסאביס, ובכיר גוגל לענייני טכנולוגיה וחברה, ג'יימס מנייקה, פרסמו פוסט בבלוג המפרט "עקרונות ליבה" חדשים שבהם יעסקו עקרונות הבינה המלאכותית של החברה. עקרונות אלו כוללים חדשנות, שיתוף פעולה ופיתוח "אחראי" של בינה מלאכותית – ללא התחייבויות ספציפיות בנושא.
"מתנהל מרוץ עולמי להובלה בתחום הבינה המלאכותית בתוך נוף גיאו-פוליטי מורכב יותר ויותר", נכתב בבלוג. "אנו מאמינים כי דמוקרטיות צריכות להוביל את פיתוח הבינה המלאכותית, תוך הנחיה על ידי ערכים בסיסיים כמו חירות, שוויון וכבוד לזכויות האדם. אנו מאמינים כי חברות, ממשלות וארגונים שחולקים ערכים אלו צריכים לשתף פעולה כדי ליצור בינה מלאכותית שמגנה על אנשים, מקדמת צמיחה עולמית ותומכת בביטחון הלאומי".
הסאביס הצטרף לגוגל לאחר שזו רכשה את חברת דיפ-מיינד (DeepMind) בשנת 2014. בראיון ל-Wired בשנת 2015, הוא ציין כי הרכישה כללה תנאים שמנעו מהטכנולוגיה של דיפ-מיינד לשמש ליישומים צבאיים או למעקב.
בעוד שגוגל התחייבה שלא לפתח כלי נשק מבוססי בינה מלאכותית, החברה עבדה על חוזים צבאיים שונים, כולל Project Maven – פרויקט של הפנטגון משנת 2018 שבו גוגל השתמשה בבינה מלאכותית כדי לנתח צילומי רחפנים – וחוזה הענן הצבאי, פרויקט נימבוס, משנת 2021 עם ממשלת ישראל. הסכמים אלו, שנחתמו זמן רב לפני שהבינה המלאכותית התפתחה למה שהיא כיום, עוררו מחלוקת בקרב עובדי גוגל, שראו בהם הפרה של עקרונות הבינה המלאכותית של החברה. עשרות עובדים אף התבצרו במשרדו של מנכ"ל גוגל קלאוד, במחאה על העסקים של החברה עם ממשלת ישראל, נעצרו ובסופו של דבר פוטרו.
בחודש שעבר פורסמו מסמכים פנימיים שהגיעו לידי ה"וושינגטון פוסט", אשר חשפו את שיתוף הפעולה בין גוגל למשרד הביטחון הישראלי וצה"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל". המסמכים תיעדו כיצד העניקה החברה גישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות שלה למנגנוני הביטחון, זאת בניגוד להצהרותיה הפומביות. לאחר מתקפת חמאס, פעלו עובדי גוגל כדי להעניק למערכת הביטחון גישה לשירותים מתקדמים כמו Vertex - פלטפורמה המאפשרת ניתוח נתונים והפעלה של אלגוריתמי בינה מלאכותית לצרכים מותאמים אישית. על פי הכתבה, בישראל איימו כי אם גוגל לא תספק את השירותים במהירות, היא תפנה למתחרתה אמזון.
הנחיות האתיקה החדשות של גוגל בתחום הבינה המלאכותית מקרבות אותה יותר למפתחי בינה מלאכותית מתחרים. טכנולוגיית Llama של מטא ו-ChatGPT של OpenAI מורשות לשימוש צבאי במקרים מסוימים, והסכם בין אמזון ליצרנית התוכנה הממשלתית פלנטיר מאפשר ל-Anthropic למכור את הבינה המלאכותית Claude AI ללקוחות צבא ומודיעין אמריקניים.