מאז הטבח האכזרי ב-7 באוקטובר, חלה הסלמה חמורה בהיקף האירועים האנטישמיים והאנטי-ישראליים במדינות המערב. למרות שמתקפת הטרור האכזרית של חמאס ב-7.10 היא מההתקפות המתועדות בהיסטוריה, ישנו קהל עיקש שמכחיש את העובדה כי יהודים הם קורבנות הטבח, ומקדם את התפיסה שמדובר במזימה. הניסיון להכחיש את האירועים הקשים מעוררת דאגה עמוקה, וחוקרים ומנהיגים יהודים רואים בה קשר ישיר להכחשת השואה ולרצח של 6 מיליון יהודים. לא די בכך, אלא שהחוקרים מזהים דמיון לתיאוריות קונספירציה מסוכנות המונעות ממניעים אנטישמים.
דו"ח ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית ומשרד התפוצות מציג כי על רקע אירועי ה-7.10 וככל שהתעצמה המלחמה, נרשמה עלייה דרמטית בהיקפי האנטישמיות ברחבי העולם, אשר הגיעו למספרי שיא של כל הזמנים. בהתבוננות שנתית כוללת, שנת 2023 הסתיימה עם עלייה של כ-235% באירועי האנטישמיות, וזאת בהשוואה לשנת 2022.
המגמה הזו משתקפת היטב גם ברשתות החברתיות. מסקירה שנערכה בנושא, עולה כי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 נרשמה עלייה של 264% בשיח אנטישמי ברשת, וזאת בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו להם. בהשוואה ממוקדת בין 17 הימים שקדמו ל-7.10 ל-17 הימים העוקבים, נרשמה עלייה של 400%. בנוסף, נרשמה עלייה של 1,200% בפוסטים שכללו תכנים אנטישמיים אלימים, אשר קראו לאלימות כנגד יהודים, ישראלים וציונים, כאשר 79% מתוכן זה פורסם בערבית. נתון מעניין נוסף עולה מסקר שבוצע בקרב צעירים אמריקאים על ידי חברת Generation Lab. הסקר חשף כי צפייה של יותר מ-30 דקות ביום בטיקטוק מעלה בשיעור של 20% את הסיכוי שהמשתמש יגלה עמדות אנטישמיות, ואף מעלה ב-17% את הסיכויים להבעת עמדות המשלבות בין אנטישמיות ועמדות אנטי-ישראליות.
נשאלת השאלה כיצד ניתן להילחם זה. לצורך כך, אפשר בהחלט לעשות שימוש בשחקנית החיזוק המשמעותית שהצטרפה לכוחותינו, והיא טכנולוגיית הבינה המלאכותית. בניגוד למה שקל אולי לחשוב, דווקא בינה מלאכותית יכולה לעורר מודעות ואמפתיה וזאת באמצעות הצגת חוויות אישיות ואנושיות בצורה רגישה וחכמה והפצת מסרים חברתיים חשובים בקנה מידה רחב. בנוסף, היא יכולה לסייע לנו לאתר ולנטר פעילות אנטישמית בשלב מוקדם. המפתח הוא שימוש אחראי ויצירתי בטכנולוגיה, תוך שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים והקפדה על שקיפות וסימון החומרים שנוצרו באמצעות כלי AI.
כך לדוגמה, במסגרת אירועי יום השואה השנה, הובלתי יחד עם ארגון מצעד החיים פרויקט ש"החזיר לחיים" 10 גיבורים וגיבורות מתקופת השואה על בסיס תמונות קיימות ועדויות היסטוריות, וזאת כדי להנגיש את סיפוריהם לקהלים רחבים ברחבי העולם. עשרת הגיבורים שקמו לתחייה באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית של חברת D-ID, סיפרו במילותיהם ומפיהם על מעשי הגבורה בזמן המאבק בגטאות וביערות. סיפוריהם דובבו על ידי שחקנים ישראלים ידועים, והופצו למיליוני אנשים ברשתות החברתיות, לרבות שידור ישיר בערוצים בינלאומיים ובאירועים פומביים מול מנהיגים מכל העולם ואלפי בני נוער. הפרויקט זכה להצלחה רבה ועורר השראה ומחויבות להמשך הנצחת מורשת השואה והחשיבות שלנו כעם להגן על עצמנו.
מנגד, מכחישי שואה יכולים לעשות שימוש הפוך בבינה מלאכותית, לצרכי ניגוח פוליטי והצגה הדברים בגישת לא היו הדברים מעולם, כפי שמסבירה רחלי ברץ ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית. בהתייחס לפרויקט כמו זה שהצגתי קודם, מוסיפה ברץ ריקס: "הצגת מוצגי שואה בתצורה של AI מנגישה למשתתפי הדור הצעיר את הדברים בצורה אשר מותאמת לעולמם, אבל מנגד היא חשופה לשינויים וסטייה מהאמת המוחלטת ומהמוצגים האותנטיים, גם אם הם קשים לצפייה".
"על מנת לשמר את זכר השואה, ייחודה ואתרוגה כאירוע חד פעמי בתולדות העם היהודי וכאירוע שאין שני לו בעולם בהיקפו, חומרתו ותוצאותיו, קשה לי לראות שילוב של תמונות או חומרים אשר יווצרו ב-AI ויהיוו טריגר לביקורת. לכן חשובה עבודת צוות רב מערכתית בתחומי המשפט והתקשורת על מנת לקבוע סטנדרטים ותקנים אשר יחדדו מה בוצע בטכנולוגיות אילו ומהו הרפרנס המקצועי עליו התבססו כדי למנוע זילות, הטעיה והכחשת שואה. נכון לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה והדרכת נושא השואה אך יחד עם זאת, לא לפגוע בזכרה".
"בינה מלאכותית - בעלת פוטנציאל עצום למלחמה בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם"
לאחר אירועי 7 באוקטובר, יזמתי קמפיין בשם "Be Their Voice" הקורא לשחרור החטופים הישראלים המוחזקים על ידי חמאס ברצועת עזה. הקמפיין, שנעשה בשיתוף היזמת דניאל אופק (שעומדת מאחורי MeToo Unless you're a Jew), מרכז פרס לשלום וחדשנות, טל הררי מנהלת הקריאייטיב יחד עם מור בירן, כולל סדרת סרטונים עם תמונות מונפשות ומדובבות של החטופים, המאפשרות להם "לדבר" ולספר את סיפורם. הסרטונים התמקדו בילדים המקסימים נווה (8) ויהל (3.5) שהם, שנחטפו יחד עם משפחתם ולשמחתנו שבו לביתם, למעט אבי המשפחה שעדיין בשבי חמאס. בסרטון של נווה הוא מספר על אהבתו לכדורגל ועל הגעגועים שלו לבית הספר ולחברים, ומבקש בסוף בקשה פשוטה - לחזור הביתה. בסרטון של יהל, היא לא מבינה היכן היא וגם מביעה בקשה פשוטה, לחזור הביתה. בנוסף, בסרטון של יהל שילבנו AI יחד עם וידאו מקורי של יהל, שצולם ימים ספורים לפני ה-7.10.
הפקת הסרטון הראשון לוותה בהתלבטויות רבות. רצינו לייצר משהו מכבד ורגיש מבלי לייצר חוויה קרינג'ית או לא אמינה. עבדנו בצמוד למשפחות, בחרנו בקפידה את התמונות, בחרנו מדובבים מקצועיים כדי שנוכל להשתמש גם בהבעות הפנים שלהם, הקפדנו מאוד על הטקסטים ועל איכות ההנפשה. בנוסף, לאור הרגישות לנושא הדיפ פייק, כחלק מהקריאייטיב, פעלנו בשקיפות מלאה וציינו מפורשות בגוף הסרטון כי מכיוון שאין לנו אפשרות אחרת, נאלצנו להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשמיע את קולם של המושתקים. הסרטונים הופצו באנגלית וגרמנית ונגעו במיליוני צופים ברחבי העולם, והתגובות שהתקבלו היו חיוביות. כתוצאה מהצלחת הקמפיין פנו אלינו משפחות נוספות בבקשה לייצר קמפיין נוסף עבור קרוביהם החטופים.
זוהי רק הוכחה לכך שהטכנולוגיה של בינה מלאכותית היא בעלת פוטנציאל עצום למלחמה בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם. בדומה לאנרגיה גרעינית, שניתן להפיק ממנה חשמל לצריכה אזרחית או לחילופין נשק הרסני, כך גם הבינה המלאכותית היא במהותה ניטרלית מבחינה ערכית. הכל תלוי בבני האדם ובכוונותיהם כיצד יעשו בה שימוש - לקידום עולם טוב וצודק יותר או להפך. עלינו להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת זו באחריות, במקצועיות ורגישות ולרתום אותה לצידנו במלחמה באנטישמיות, למען ביטחוננו ולמען עולם סובלני יותר.
עלינו לחבור הן לבעלי הידע והן לטכנולוגיה מתקדמת, להתאים את המסרים ולהפנים שהמלחמה באנטישמיות היא פה להישאר ומדובר בתהליך ארוך ומורכב, וכי אירועי 7.10 אינם דומים לאף אירוע מלחמתי בסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים.