אוסטרליה עלתה בתקופה האחרונה לכותרות בהקשרים פחות נעימים, עם שורת תקריות אנטישמיות כמו הצתת מעון יום לילדים ליד בית כנסת בסידני ומעצר קרוון עם חומרי נפץ שנועד לפגוע ביהודים. בשבוע שעבר פרסם יוצר התוכן הישראלי מקס ויפר סרטון שהיכה גלים עד לראש ממשלת אוסטרליה, ובו חשף שני אנשי צוות רפואי עם אמירות קשות מאוד נגד ישראלים, שהביא לסערה גדולה ביבשת.
מן העבר השני, בחודשים האחרונים נראה שהיבשת הפכה ליעד שמושך הייטקיסטים ישראלים, כבסיס שנחשב טוב לפעילות באזור אסיה-פסיפיק עם תרבות דוברת אנגלית.
אבי שוע, מייסד אורקה סקיוריטי, העוסקת באבטחת מידע למחשוב ענן, עבר לפני כחצי שנה עם משפחתו, אשתו הרופאה ושני ילדיו, לאוסטרליה. זאת, אחרי שלוש שנים שהתגוררו בקליפורניה. הסיבה לכך היא שאורקה עובדת עם מגוון לקוחות באוסטרליה, בהם חברת תשתיות הענן האוסטרלית Wavelink, הקונגלומרט WoolWorths, מוסדות פיננסיים ועוד.
גם הסטארטאפ Agora (אגורה), שפיתח פלטפורמה המייעלת את ניהול ההשקעות בנדל"ן, הודיעו לאחרונה שהם מרחיבים את הפעילות שלהם באוסטרליה עם גיוס צוות מכירות מקומי לתמיכה בסידני ומלבורן. חברות נוספות ישראליות שפועלות במדינה הן חברת הסייבר Semperis, חברת גפן טכנולוגיות שמפתחת כלים דיגיטליים לחברות ביטוח, חברת הפינטק להחזרת מס way2VAT, אלסייט חברת דיפנס, ספליטיט פתרון פינטק לעסקאות תשלומים באשראי, וויביט נאנו טכנולוגיה לזכרונות לא נדיפים, TIPA בתחום הקלינטק ועוד.
"מדובר בטריטוריה עם תרבות מערבית ודוברת אנגלית, שהרבה יותר טובה לישראלים לעומת מדינות אחרות באסיה, לבעלי תרבות מערבית קשה יותר להגר לפיליפינים למשל", מספר שוע ל-mako. "נכון שגם תאילנד יכולה לקסום לישראלים, אבל מבחינת תשתיות ומערכת החינוך לילדים, לאוסטרליה יש הרבה יותר מה להציע. בנוסף, באוסטרליה גם פערי השעות טובים כלפי ישראל וארה"ב בראייה של עבודה גלובלית".
לדברי שוע, אוסטרליה אמנם רחוקה מרוב מדינות אסיה-פסיפיק, כמו יפן וכו', אבל מבחינה עסקית המדינה היא כלכלה מתפתחת ושוק חשוב בפני עצמה. "היא הכלכלה ה-13 בגודלה בעולם וסוג של מגדלור למדינות הסובבות אותה, כמו ניו זילנד", הוא אומר. כחברה שעוסקת באבטחת ענן, הוא מספר שממשלת אוסטרליה שמה את נושא הגנת הסייבר בראש סדר היום, בעקבות מתקפת סייבר משמעותית על ענקית טלקום מקומית בשם Optus, שדחפה לשינוי תפיסה בכל הנוגע לאבטחת מידע.
למה רילוקיישן ולא לעבוד בשוק מישראל?
שוע: "זו שאלה ששואלים בכל חשיבה על רילוקיישן - למה לשלוח אדם ולא לעשות הכל בזום. יש דברים שלא עובדים בשיחות וידאו, אי אפשר להבין את הלקוחות לעומק מבחינת התרבות וצרכים, זה לא עובד אותו הדבר בזום. יש לציין, שאני טס המון גם לאחר הרילוקיישן, ליפן, הודו, בתוך אוסטרליה, לפחות פעמיים בחודש אם לא יותר, הטרמינל פה הוא מקום מחובר מאוד עם טיסות ישירות גם לאירופה וארה"ב.
"למדינות שונות יש צרכים שונים, וברוב מדינות האזור יש ערך חזק יותר למפגש פיזי, פנים אל פנים, לעומת המערב. נניח בהודו נכנסה רגולציה חזקה של דאטה סקיוריטי. ביפן המפגש הפיזי הוא סופר מהותי, כשאתה מגיע ליפן יפגשו אותך. גם אם הגעת לחברה מהטופ 10 של השוק, וגם אם באותו רגע אין משהו קונקרטי לסמנכ"ל אבטחת המידע - בחברה יפנו חצי שעה לפגישה ויכבדו את ההגעה הפיזית. בעסקאות גדולות מצפים שתגיע, תיפגש ותכיר את האנשים".
שוע לא לבד. הוא מספר כי יש "קהילה וקליקה" של אנשי ההייטק הישראלי בסידני, בה הוא מתגורר, כולל מפגש חודשי של "איפא"ק וחברים" עם מעל ל-100 ישראלים שמשתתפים, בו עולים נושאים של שיתופי פעולה וגיוס עובדים.
"אנחנו כאן חצי שנה ומאוד נהנים. יש לי בת שנתיים ובן תשע. בן התשע עשה כבר לפני את המעבר לארה"ב, אז הוא ידע אנגלית, ובגיל שנתיים מעבר הוא הרבה יותר קל. יש כאן קהילה ישראלית, צופים ישראלים, שהגדול הולך אליהם. יש כמעט 100 אלף ישראלים בסידני רבתי, והרבה תנועה - כל הזמן עוד משפחות ישראליות שמגיעות", הוא אומר.
יונתן סלע הוא שותף בקרן ההון סיכון סקוור פג, קרן גלובלית שהוקמה על ידי יהודים באוסטרליה, שיש לה משרדים בתל אביב, מלבורן, סידני וסינגפור. "אני מוביל את הפעילות בישראל", הוא מספר ל-mako. "יש לנו קרן שמנהלת בערך 3 ורבע מיליארד דולר, אנחנו משקיעים חברות בשלבי סיד ו-A, וכשליש מההשקעות הן בחברות ישראליות".
למה רואים יותר הייטקיסטים ישראלים שפועלים באוסטרליה?
סלע: "אסיה שוק עצום. ארה"ב היא עדיין השוק המרכזי, אבל חברות סטארטאפ מבינות שיש המון כסף באסיה-פסיפיק וכלכלות עצומות בצד השני של העולם. הדרכים הכי הגיוניות ליזם ישראלי הן להתחיל מאזורים דוברי אנגלית, שתרבות העסקים שם יותר דומה למערב. אוסטרליה היא גם שוק גדול בפני עצמו, יש מספר חברות ישראליות שהשקענו בהן, שלצד החדירה לארה"ב, גם פועלות באוסטרליה בסיוע שלנו".
לדברי סלע, הקורונה "דחפה" את הישראלים לעשות ביזנס בזום. "אם בעבר בשביל לקוח אחד, יזם לא היה נוסע חצי עולם, לאחר שנפתחו לחברות מספר לקוחות קיימים ופוטנציאליים, כבר גוברת המוטיבציה להגיע פיזית לשטח. גורם נוסף היה המשבר הכלכלי בעולם, יזמים חיפשו שווקים חדשים ופנו לאזורים בעולם שהיו פחות במיקוד שלהם כישראלים".
לדברי סלע, תעשיית הטק באוסטרליה עוברת פיתוח רציני שנים האחרונות. "היסטורית אוסטרליה הייתה מבוססת על תעשיות מחצבים ותעשיות כבדות יותר. בעשור האחרון יש עליה של טק באוסטרליה, רואים חברות הייטק שיצאו מהשוק והפכו למובילות גלובליות כמו Airwallex ו-Canva שהשקענו בהן", אומר סלע. "יש לאוסטרליה גם תעשיית בנקאות מפותחת שמושכת אליה מיזמי פינטק. הזינוק הטכנולוגי פותח את אוסטרליה כשוק גם לכל מי שמוכר מוצרים לשימוש של חברות הייטק, כמו חברות סייבר וחברות שמספקות תשתיות טכנולוגיות, השוק האוסטרלי התמלא עבורם בלקוחות מעניינים".
האם האנטישמיות מורגשת?
בתקופה האחרונה השיח סביב אוסטרליה היה כאמור סביב גל האנטישמיות, כאשר בעקבותיו ב-6.2 הממשלה במדינה העבירה חוקים מחמירים נגד פשעי שנאה, בדגש על אנטישמיות.
"אנחנו שומעים על זה הרבה, אבל קשה לי לומר שמרגישים את זה ביום יום", מגיב שוע. "חייב לציין שיש הרגשה של התייחסות מאוד רצינית לנושא, הייתה מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה כשהיה גרפיטי נגד יהודים, המשטרה הקימה כוח משימה כדי לתפוס את מי שמעורב. רואים כמובן מדי פעם הפגנות נגד ישראל, אבל ההפגנות שנתקלתי בהן היו מאוד שקטות".
"חצי מהשותפים שלנו בקרן הם יהודים, ואני נמצא באוסטרליה פעמיים בשנה", מוסיף סלע. "הייתי שם כבר פעמיים אחרי ה-7.10, יצא לי לדבר עם ילדים בבתי ספר או אוניברסיטאות, והייתה תחושה של הלם קשה, עכשיו יש יותר תחושה של חזרה לנורמליות. עם זאת, לסטודנטים היהודים והישראלים באוניברסיטאות יש עדיין תחושה של אי נוחות, שם התופעה הייתה יותר חריפה".
סלע ושוע מעידים שניהם כי המנטליות של האוסטרלים דומה יותר לישראלים מאשר האמריקאים - "מאוד ישירים, מאוד נוח לעשות איתם עסקים", אומר סלע.
"הרבה יותר נוח לישראלים עם אוסטרלים מאשר עם אמריקאים כהכללה", מוסיף שוע. "זה הרבה פחות פוליטיקה ומצגות לבכירים, אלא גישה של תכל'ס - יאללה, צריך לעשות דברים. יחד עם זאת, הם יותר רגועים מאיתנו, ויש פוקוס על וורק לייף באלאנס. יש גם אפקטיביות, לא מבזבזים זמן. מתחילים מוקדם, בשעה שבע-שמונה כבר עובדים, ואין פגישות בשעה חמש אחרי הצהרים. גם מסעדות סוגרות את המטבח בשמונה".