רינת ומשה ברוכיאן הם בני זוג שנשואים קרוב לעשור, ונמצאים בשנות ה-30 המוקדמות של חייהם. הם מתגוררים בקריית ביאליק והורים לשלושה ילדים קטנים (בניאור בן 8 וחצי, רועי בן 3 וחצי וטליה בת 2 וחצי) – שני הקטנים הם על הרצף האוטיסטי.
בעקבות אתגרים וחוויות לא פשוטות שעברו עם ילדיהם בתחומים החברתיים, רינת ומשה החליטו להקים ממשק חדשני, שעשוי לסייע למשפחות רבות עם צרכים דומים. בחודש יולי האחרון השיקו יישומון חברתי שנקרא "FunFriends", אשר מאפשר יצירת קשרים ותיאום מפגשים בין ילדים ומתבגרים על הספקטרום.
הממשק החדש והראשון מסוגו לשידוך בין ילדים על הרצף האוטיסטי נועד לסייע ביצירת קשרים בין מתבגרים החווים קשיים חברתיים. היישומון כבר נמצא בחנות האפליקציות של אנדרואיד, ובתחילת אוגוסט הוא צפוי להיפתח להורדה עבור משתמשי אפל.
"רצינו לשים את האנושיות במרכז", הם מספרים. "המטרה שלנו הייתה ליצור קהילה של ילדים עם אוטיזם ועם בעיות בתקשורת, על מנת שתופעות שליליות שהם חווים, כמו בדידות, יפחתו עם הזמן".
בנוסף, האפליקציה נועדה כדי לגבש את קהילת ההורים לילדים מיוחדים, כך מסבירים רינת ומשה, שמכירים היטב את הצורך בסביבה תומכת. "יצרנו עבור אותם ההורים מקום שבו יוכלו להתייעץ, לטייל אחד עם השני, להיעזר זה בזה ואפילו לפרוק. הורה מיוחד מתמודד עם לא מעט אתגרים במהלך החיים, ולפעמים האדם היחיד שיכול להזדהות איתו זה הורה לילד מיוחד. לכן, המטרה שלנו הייתה להנגיש את הטכנולוגיה הזאת, שמחברת בין ילדים ובין הורים לילדים על הרצף. אנחנו רוצים להגיע לכל בית מיוחד בישראל, ולא סתם הסלוגן שלנו הוא 'לכל ילד מגיע חבר'. אנחנו מזמינים את כולם לצעוד איתנו במסע הזה, כדי לפעול למען ילדים והורים אחרים. נכון להיום יש כבר מאות הורדות של האפליקציה מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים ומכל הגילים".
בכל מקום וזמן – ובהתאמה אישית
רינת ומשה מסבירים כי בנו את הממשק כך שילדים עם אוטיזם יוכלו להשתמש בו מרגע לידתם ועד לבגרותם, כאשר ההורה בלבד הוא האחראי למפגשים ולהיכרות עם חברים חדשים. פעילות האפליקציה נעשית בפיקוח ההורה, וכדי שניתן יהיה לקיים מפגש ראשוני צריך קודם כל לאשר בקשות חברות.
לצד כל אלה, מסבירים מייסדי האפליקציה, כי התקשורת בממשק מוצפנת ומאובטחת אצל החברות הגדולות במשק, כך שלדבריהם השימוש באפליקציה בטיחותי לילדים. "בעולם מקביל היינו רוצים פשוט להתיישב על ספסל בגן, כמו כל הורה אחר, ולצפות איך ילדינו משחקים באושר עם ילדים אחרים", מסבירים משה ורינת. "כעת, בזכות האפליקציה, המציאות הזאת בעצם יכולה להתקיים".
האפליקציה כיום פועלת על פי סינון בהתאמה אישית, שבו ניתן להגדיר גיל, מיקום ואפילו תחומי עניין של הילד. כך, הממשק מאפשר להורה להכיר לילד חברים חדשים בשכונת מגוריו, וליצור הזמנות חוזרות או יום-יומיות, במקרה של מפגש חיובי והתאמה. "אנשים נוטים לחשוב שילדים עם אוטיזם לא מעוניינים בחיי חברה", אומרים רינת ומשה, "אבל האמת היא שהם דווקא מאוד רוצים חברים, וההתרחקות שלהם מחברה נובעת מדחייה או מהפרעות בתקשורת. כל מה שהם צריכים זה שידברו בשפה שלהם – אחרי הכול, אף אחד לא רוצה להישאר לבד או להרגיש בודד".
המרוץ הטכנולוגי לחיים יותר טובים
אפליקציית "FunFriends" פותחה בשיתוף המכללה למינהל במסגרת "האקוטיזם" – האקתון שעוסק בפיתוח רעיונות טכנולוגיים לשיפור חייהם של מבוגרים וילדים עם אוטיזם ושל בני משפחתם. המיזם, שנערך מדי שנה ומהווה חממה ללא מעט פתרונות טכנולוגיים, הוקם בידי רימון טובין בן ה-52 שמתגורר באור יהודה – אבא לילד על הרצף האוטיסטי. טובין מרצה כיום במכללה למינהל ומקפיד לחשוף את הסטודנטים למיזמים בשיתוף ההאקתון, ולערב אותם בפעילויות השונות.
במקור, טובין עצמו מגיע מעולמות ההיי-טק, ועשייתו מתמקדת באתגרי הרצף האוטיסטי ובהצעת מענה מגוון, לטובתו הוא מגייס את יכולות הסטארטאפ-ניישן. "תוך 3 שנים בלבד ה'האקוטיזם' יצר למעלה מ-50 פתרונות שונים, חלקם אף הוצגו באו"ם לפני מספר חודשים. המטרה שלנו בסופו של דבר היא שבשנת 2030 נהיה עם 100 מיזמים ברי קיימא, שישמשו כפתרונות למגוון אתגרים בנושא", הוא מספר.
מייסד עמותת ה"האקוטיזם" מספר כי בתור אבא לבחור עם אוטיזם, אחד האתגרים הגדולים ביותר שקיימים הוא אכן מציאת חברים עבורו. לדבריו, "בדיוק למקום הזה נכנס מיזם 'FunFriends', שהצטיין בהאקתון האחרון ועבר תוכנית האצה. האפליקציה, בצורה ידידותית ובטוחה, מחברת בין חברים ומשפרת איכות חיים של אנשים עם אוטיזם. מדובר בצורך עצום שמקבל מענה, ולכן התגובות מהשטח הן מדהימות".
בני הזוג ברוכיאן מסכמים גם הם את הערך של קשרים חברתיים עבור בני אדם, ועבור ילדים עם אוטיזם בפרט: "מחקרים רבים מראים שילדים עם אוטיזם מתקשרים אחד עם השני טוב יותר מתקשורת שקיימת בין ילדים 'רגילים'. כיום, הרבה ילדים מאובחנים נשארים לבדם, במיוחד בגילים של הילדות והבגרות – וזה מסב להם נזק נפשי עצום. מאז השקת האפליקציה, תיאמנו לילדים שלנו מפגשים עם ילדים מיוחדים אחרים, וזה היה אושר אדיר לראות איך הברק בעיניים שלהם חוזר בשעת המשחק. אנחנו מקווים להתמיד ולהשתמש באפליקציה באופן קבוע, וכך למלא את חיי החברה של ילדינו וגם של רבים אחרים בקהילה".