החודשים האחרונים לא היו פשוטים, בלשון המעטה, עבור תעשיית ההייטק הישראלית. אחרי שבשנים האחרונות הענף נהנה מהשקעות גבוהות, זרימה של עובדים ובעיקר הילה ותדמית נוצצת, 2023 סימנה כבר שינוי מגמה. האינפלציה העולמית יחד עם עליית הריבית הביאה לירידה בהשקעות וגרמה לחברות רבות, כולל כאלו גדולות ויציבות במיוחד, לבצע סבבי פיטורים ולקצץ בהוצאות באופן משמעותי.
עד כמה המצב חמור בהשוואה לשנים קודמות? בתעשייה מעריכים שאם המצב הנוכחי יימשך עד סוף השנה, ההשקעות בסטארטאפים ישראלים יסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר בלבד, ירידה של כ-60% ביחס להשקעות בשנת 2022 וירידה של כ-75% ביחס להשקעות ב-2021. עם זאת, הערכות אחרות מצביעות על נתונים מעט יותר אופטימיים. על פי חברת המחקר IVC, בחודש פברואר גייסו הסטארט-אפים הישראליים 800 מיליון דולר, נתון גבוה יותר מפי שניים מאשר בינואר, אז עמד הסכום על כ-370 מיליון דולר. לשם השוואה, בימי שיא בועת ההייטק ב-2021, ממוצע הגיוסים החודשי של הסטארטאפים ישראליים עמד על כ-2 מיליארד דולר. ההערכה מדברת על כך שהיקף הגיוסים של הסטארטאפים הישראליים יעמוד על 4-6 מיליארד דולר עד סוף השנה, כאשר הממוצע החודשי צפוי לעמוד על כ-300–500 מיליון דולר בלבד.
מומחים בתחום שמבקשים לתת הערכות מתחלקים לאופטימיים, ולאופטימיים פחות. "צריך לזכור שבהייטק רגילים שלפעמים המצב כך ולעיתים אחרת. אז היום אלה הריביות שגבוהות, ומחר זו תהיה טכנולוגיה אחרת שמשנה ליזמים את כל הסטארטאפ. תמיד יש משהו, צריך לנשום עמוק ולהמשיך הלאה", אומר אלון פנחס, מנכ"ל חברת הייעוץ WeCcelerate. "כיום, בגלל עליית הריבית, המימון הרבה יקר. יציאה לשוק או מכירת חברה הם גם אתגרים גדולים בתקופה הזו, כשכולם יושבים על הגדר ומחכים לראות מה יקרה".
מה אתה רואה מהזווית של המשקיעים?
"אם בעבר המשקיעים התרשמו מהיזם ומהחלום שלו, היום הדבר הזה נגמר. יזמים רוצים לדעת מתי הסטארטאפ יתחיל להרוויח, כי נגמרה שריפת המזומנים של המשקיעים. יחד עם זאת, אם הרעיון טוב ויש לו היתכנות פיננסית אנשים עדיין משקיעים. נושא הרווחיות היה תמיד חשוב, אבל כיום הוא קריטי וסטארטאפ שלא ידע להציג דרך הגיונית וריאלית להרוויח, לא יצליח".
גורם נוסף שיוצר אי ודאות בענף הוא הרפורמה המשפטית והמחאה בה לוקח ענף ההייטק חלק משמעותי. עם זאת, פנחס מדגיש שישראל לא פועלת בחלל ריק, אלא באקוסיסטם גלובלי שמושפע משלל גורמים נוספים, כולל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וכאמור מעליית הריבית. "כשהריבית עולה היא משפיעה על כולם, בין אם מדובר בסטארטאפ ובין אם בחברה גדולה", מסכם פנחס. "לדעתי המצב בישראל משפיע על היקף ההשקעות, אבל הוא לא הגורם היחיד שמשפיע עליו. יש כאן מהלכים כלכליים עולמיים שמשפיעים אפילו יותר".
המשקיעים מצביעים ברגליים
אבי ניר, מנכ"ל חברת Compvision המתמחה בתגמול ושכר, סבור שלא צריך להיות מומחה גדול להשקעות כדי להבין את הבעייתיות במצב בו נמצאים המשקיעים כיום. "המשקיעים נמנעים מהשקעות בישראל, גם כשמדובר בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה - הרי שערכן יורד, וכשמדובר בסטארטאפים שאינם נסחרים - שם המצב יכול להיות ממש מסוכן. אם אין אפשרות לגייס משקיעים חדשים או חוזרים, חלק מהחברות נמצאות במצב פוטנציאלי של קריסה וסכנה ממשית של סגירה".
המצב לדבריו כמובן משפיע גם על העובדים, בייחוד על אלה שבוחרים לעבוד בסטארטאפ מתוך תקווה שהוא יצליח בגדול יום אחד. "עובדים רבים הולכים לעבוד בסטארטאפים בפרט ובחברות טכנולוגיות בכלל לא פעם מתוך החלום שהחברה תונפק או תימכר, ואז הם יוכלו להרוויח סכום גדול. המצב כיום מרחיק אותם מחלום הפגישה עם הכסף. גם שוק השקעות המשני (הכנסת משקיעים שרוכשים מניות מעובדי החברה) מצטמצם מאוד במצב הנוכחי".
ניר מצביע על היבט נוסף ומטריד מנקודת מבטה של הכלכלה הישראלית, תופעה שלא הכרנו בעבר בצורה מאסיבית. מדובר בצעד הקרוי "היפוך שרוול", קרי, רישום חברה שעד כה הייתה חברה ישראלית כחברה זרה. לדבריו, מדובר בתופעה שתופסת תאוצה בצורה חדה ואף מדאיגה. לצעד זה ישנם היבטים רבים של רגולציה ומיסוי הפועלים לרעתה של ישראל, ובנוסף לכך, סכנה מוחשית ומיידית של בריחת מוחות.
"אנו שומעים לאחרונה על יותר ויותר דוגמאות של 'היפוך שרוול' ובנוסף על הוצאת עובדים מישראל לעבודה בחו"ל, בין אם במסגרת רילוקיישן של העובד ומשפחתו לתקופות ארוכות, ובין אם בדרך של העתקת מקום העבודה של העובד בלבד ליעדים קרובים יחסית, כמו קפריסין או יוון כאשר המשפחה נשארת בארץ. שמענו כבר גם על מדינות שמתחילות לעודד מעבר מוחות מישראל אליהן בדרך של הטבות מס והטבות נוספות", הוא מסביר.
"בנוסף להשפעות של המצב הכלכלי הגלובלי, לא ניתן להתעלם גם מהמצב בישראל עצמה", מוסיף ניר. "ישנן עדויות ברורות לכך שחוסר היציבות הפוליטי בישראל משפיע ישירות על המצב הכלכלי, וכך למשל חלה ירידה דרמטית במספר ההנפקות של חברות חדשות בבורסה בתל אביב. אנחנו רואים גם ירידה ברורה במכירות של מוצרים שאינם מוצרי חובה בשוטף, כמו דירות ומכוניות חדשות, גם בשל עלייה חדה בריבית וגם בגלל מצב רוח כללי של המתנה כדי להבין לאן מתגלגל עניין הרפורמה המשפטית".
מי שמציע הסתכלות מעט אחרת על המצב הוא נימרוד צביק, יועץ אסטרטגי ומנכ"ל חברת ארגמן המייעצת לארגונים. צביק, שצבר ניסיון של שנים בייעוץ למנכ״לים, טוען שקיצוצים טומנים בחובם גם סכנה, ולא רק הזדמנות להתייעלות. "אי אפשר לחסוך את עצמך עד המוות. צריך לחסוך, אבל באופן חכם. חייבים להמשיך בצמיחה, במצב הנוכחי חברות חוסכות בשיווק ולא יוצאות בקמפיינים, אבל כך גם לא באים אליהן לקוחות. הן מקצצות בעובדים, אבל גם לא נותנות משהו לעובדים שנשארו כדי לשפר להם את מצב הרוח ולהעלות להם את המוטיבציה לעבוד. האווירה בארגון היא של דיכאון".
"חברות הוציאו הון על שכר ועל פינוקים כאלה ואחרים, אבל לא טרחו לשאול את העובדים מה שלומם, איך הם מרגישים והאם הכל טוב איתם. מילה טובה עושה הבדל גדול", הוא אומר. "במצב הנוכחי היחס האישי לא קיים, העובדים לא השמיעו את קולם ויש כאלה שזה צורם להם והם נמצאים כבר בחיפוש אחר עבודה אחרת". כבר הוכח, כך מסכם צביק את הנושא, ששכר לא מהווה פקטור אם האדם לא מרגיש מוערך, שכן עובד טוב הוא עובד שמגיע עם חיוך למקום העבודה.
עד כמה אתה חושב שלרפורמה במערכת המשפט תהיה השפעה על המשך הלך הרוח ב-2023?
"בעיניי, רפורמה שכזו לכשעצמה, ועל אחת כמה וכמה כזו שתהיה מעודנת יותר בנושאים הנפיצים, לא תהיה בעלת השפעה של ממש. עם זאת, חשוב לסייג ולהגיד שגם רובם המוחלט של הכלכלנים בעולם לא מצליח לחזות משברים גדולים או הצלחות גדולות. גם במשבר של 2008 וגם בקריסת בנק SVB, מעט חזו או הימרו על התוצאה שהתקיימה בפועל. אפילו את אורך המערכה בין רוסיה לאוקראינה טובי המומחים בתחום לא חזו נכונה. זה כמובן לא אומר שהרפורמה טובה או נכונה, וכאן באה ההשפעה השלילית שמגיעה מתוך מצב פסיכולוגי, מתוך כאוס וחשש לפגיעה בחוסן האזרחי והכלכלי. ההפגנות הגדולות, הירתמותם של אנשים בעלי שיעור קומה נגד הרפורמה יחד עם אמירות קיצוניות, גרמו לחוסר ודאות ומכאן למצב פסיכולוגי שבהחלט תרם למצב השלילי גם ככה. יש נטייה לייחס כעת את הכל למה שקרה בעקבות הרפורמה, אך כשמסתכלים בעיניים פקוחות אי אפשר להתעלם מהמצב העולמי שתורם אף הוא לכאוס עצמו".
"ישנם אנשי עסקים וכלכלנים שטענו כי לא אמורה להיות השפעה כלשהי לרפורמה על השוק ובעלי חברות הייטק שהסבירו למה לא כדאי לצאת מישראל, אך קולם כמעט ולא נשמע", מוסיף צביק.
"מחאות כדרכן עוברות מנושא לנושא כיוון שמאחוריהן יש אנשים עם אג'נדות עמוקות יותר, כך שגם אם הרפורמה תיעלם לחלוטין, יכול להיות שימשיכו מחאות המוניות בנושא אחרים. במצב כזה, חוסר הוודאות ימשיך להשפיע על השוק בצורה שלילית. ברור שעדיף היה שהצעת הרפורמה לא הייתה עולה, ובוודאי שלא בדרך בה נהגה הממשלה. עם זאת, ההשפעה שלה על המצב הכלכלי והחברתי נובעת בעיקר מהתגובה לרעיון. במובן מסוים אנחנו שופכים את המים עם התינוק".
התעשייה שעוזרת לעצמה
מעניין לגלות, אבל בתעשיית ההייטק עצמה כבר החלו לחשוב על פתרונות טכנולוגיים יצירתיים שיסייעו להתמודדות עם המצב. אחד מהם שייך לחברת CNWD erPL שפיתחה שולחן עבודה עסקי שנותן פתרונות ומענה להתמודדות עם אתגרים כלכליים. הפתרון מאפשר סביבת עבודה חכמה המאפשרת ניהול ותפעול של הארגון תוך חתירה למימוש יעדים, מקסום יכולות, הגברת תחושת השייכות וקבלת החלטות מושכלת.
בשונה מכלים אחרים, הכלי של CNWD erPL יודע לנתח ולהסיק מה צפוי לקרות באופן גלובלי ורחב וכיצד זה עשוי להשפיע על החברה. הוא יודע לנטר את המגמות והפעילויות החריגות בארגון, לחזות את המגמות והצפי של העסק או הארגון הן ביחס לעצמו והן ביחס לשוק. לא די בכך, אלא ששולחן העבודה גם נותן המלצות אופרטיביות בזמן אמת, מחשב כל הזמן את המסלול העסקי וכתוצאה מכך נחסכים מהארגון או מהעסק צעדים ותגובות דרסטיות ומטלטלות.
אסתר זלצמן, המשמשת כסמנכ״לית אסטרטגיה ומו״פ בשולחן עבודה העסקי, אומרת בהקשר זה כי "מצב השוק העולמי, השינויים התכופים בריביות ובאינפלציה ועוד עלולים להשפיע על כל חברה כזו או אחרת, ולעיתים אף לגרום לסיום פעילותה". לדבריה, דוגמאות לכך אנחנו רואים כבר בשטח ולכן על כל ארגון עסקי להסתגל למציאות המשתנה ולהגיב באופן שקול ונכון.
"למעלה מחצי שנה אנחנו עדים לכך שהכותרות הפופולריות בתקשורת לגבי ההייטק עוסקות ב'גל פיטורים', 'קיצוצים', 'אפס השקעות', 'קושי במציאת עבודה' ועוד. מה הגורם לכך? מדוע הכותרות הללו כה טיפוסיות לענף ההייטק ספציפית, בשעה שכלל הארגונים חווים שינויים כאלה או אחרים? התשובה לכך היא שחברות הייטק בכלל, וחברות סטארטאפ בפרט, לא פעם מנותקות מיעדיהם העסקיים והפיננסיים", מסכמת זלצמן.
"בחברות הסטארטאפ הרעיונות מצוינים, היזמים עתירי פוטנציאל והצוותים חדורי מטרה, אבל מקור הכשל הוא בניתוק מהתוכנית העסקית וממודל הרווח. המשקיעים מסונוורים מהרעיון ומהפוטנציאל יחד עם היזמים שהתאהבו ברעיון, ויחד הם רצים כברת דרך מבלי לנהל ולטפל בחלק הפיננסי. זה היה רק עניין של זמן עד שהמשקיעים יבינו זאת ויעצרו את המימון. החברות שלא דאגו להכנסות בזמן הזה, אלא רק לפיתוח וליצירה, נאלצות כעת להתמודד עם שמיטת הקרקע מתחת לרגליהן".