זה לא סוד שישראל היא מעצמה עולמית בתחום הפודטק, טכנולוגיות המזון, או האגרו-פוד, טכנולוגיות החקלאות. מאות חברות סטארטאפ ישראליות מפתחות מוצרי מזון חדשניים שמבקשים להבטיח לנו עתיד תזונתי טוב יותר - בריא יותר, ידידותי יותר לסביבה וכזה שמסתמך פחות ופחות על בעלי חיים. בהתאמה, בגליל המזרחי פועלת חממת Fresh Start. החממה הוקמה בקרית שמונה כחלק מתוכנית החממות של הרשות החדשנות ובשותפות עם חברת תנובה, חברת המשקאות טמפו, קרן ההשקעות האמריקאית Finistere ventures ופלטפורמת ההשקעות OurCrowd, המשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון.
המיקום המפתיע של החממה נובע מכך שמשרד הכלכלה ביקש לחזק את כלכלת האזור סביב יזמות בתחומי הפודטק והאגרוטק ולעודד יזמים להשתקע בגליל המזרחי. החממה מתמקדת בקידום טכנולוגיות מזון לכל אורך שרשרת הערך של המזון והמשקאות, כמו תחום החלבון האלטרנטיבי (מציאת תחליפי בשר), הארכת חיי מדף, הפחתת סוכר, שיפור הערך התזונתי, שילוב פתרונות תוכנה לניהול שרשרת הערך ועוד.
"כבר היום, ישנן מספר סיבות לכך שאנשים עשויים לבחור להחליף את המזונות המסורתיים שכולנו מכירים בחלופות צמחיות", אומרת נגה סלע שלו, מנכ"לית חממת הפודטק Fresh start. "ארוחות על בסיס צמחי נחשבות לעיתים קרובות לבריאות יותר, וזאת בהתאם לסוגי המוצרים ולרכיבים שיש בכל חלופה. בנוסף, אנשים רבים כבר מאמצי חשיבה אקולוגית יותר בבחירת מוצרי המזון והרכיבים שהם צורכים ("climavores") - כלומר, צורכים מזונות שגודלו באופן בר קיימא, שיש להם טביעת רגל פחמנית קטנה יותר, כמו למשל צריכת חלבון ממקור צמחי במקום בשר למשל".
"יחד עם משבר האקלים שמחריף, נולד צורך מאוד משמעותי לפתח טכנולוגיות חדשות מקיימות לייצור חומרי גלם ומוצרים", מוסיפה ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית הטכנולוגיה ב-Fresh start. "במקום הטכנולוגיות המסורתיות, בהן ממצים רכיבי מזון בכמות קטנה ולא יעילה מצמח או מבעלי חיים - וזאת לאחר שהשקענו זמן, משאבי מים, קרקע ואנרגיה בגידולם, אנו מפתחים כיום את הטכנולוגיות שיאפשרו לייצר רכיבי מזון בכמות גדולה שאינה תלויה במזג האוויר ובדרך מקיימת".
אז רגע לפני שכולנו מתיישבים לסדר פסח המסורתי, אוכלים מצות, מרק, קניידלך וגפילטע פיש (טוב, לפחות חלקנו), בדקנו עם החברות המובילות בענף הפודטק, אחד מענפי הייטק הצומחים ביותר כיום בישראל, מה אנחנו עתידים לאכול בסדר של שנת 2050.
דג בלי דג
חברת סי טו סל (Sea2cell) פועלת בתחום פורץ דרך שמסמן את הכיוון שאליו תלך תעשיית המזון בעתיד: מזון שאינו מסתמך על חלבון מן החי. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית לייצור של בשר דג מתורבת וכבר היום, יש לה מגוון מוצרי דגים המבוססים על תאי דגים. ב"סי טו סל" מכוונים לשווקים של מיליארדי דולרים, וזאת כחלק ממשימה רחבה יותר לספק לאוכלוסיית העולם הצומחת מקור יציב של חלבון איכותי שמקורו במערכת ייצור מזון בת קיימא. כלומר, כבר בעתיד הנראה לעין, במקום לגדל דגים בבריכות או לצאת לדייג, נגדל תאים של דגים במיכלי ענק ונייצר מהם נתחי דג.
הטכנולוגיה ש"סי טו סל" מפתחת תוביל להוזלה בעלויות הייצור של עד 80% מהעלות כיום, ובכך תסייע להפוך את החלום של ייצור בשר מתורבת במחיר שווה לכל נפש למציאות שבה נוכל למצוא את מוצרי החברה בסופרמרקט הקרוב לביתנו. האם משמעות הדבר היא שבעתיד נוכל לאכול גפילטע פיש שמבוסס על דג שגדל במעבדה? בהחלט יכול להיות. עם זאת, חשוב להדגיש שבשלב הזה, החברה מציגה מוצר ראשוני (אב-טיפוס) ולא את המוצר הסופי שיהיה מונגש לצרכן.
כמעט כמו ביצה אמיתית
בחברת אגמנטד ריאליטי (Eggmented Reality) בונים פלטפורמה להפקת חלבונים לתעשיית המזון ומייצרים אותם בתהליך המפחית את הסיכון לגורמי מחלות במזון (למשל, סלמונלה), זיהום הסביבה, צריכת מים והתעללות בחיות. התוצרים של אגמנטד ריאליטי אינם מהונדסים גנטית והם אף מופחתי אלרגניות, כלומר, הם עשויים להתאים גם למי שסובלים מאלרגיות שונות למזון.
לקראת חג הפסח השנה, אגמנטד ריאליטי הצליחו ליצור באמצעות אלגוריתמים מתקדמים מקור חדש לחלבונים שמתנהגים כמו ביצה, אבל לא מהתרנגולת עצמה. בחברה למעשה לקחו את ההוראות לחלבון (הקוד הגנטי שיש בביצה) והכניסו אותו למיקרואורגניזם כמו חיידקים, פטריות, ושמרים במטרה שיצרו את החלבון שיש בביצה, ממש כמו כמו במפעל קטן. התוצאה היא ג'ל טבעוני שדומה לביצה אמיתית.
חסה קצת אחרת
חברת פיגמנטום (Pigmentum) פיתחה טכנולוגיה שהופכת צמחים למפעלים לייצור רכיבים בעלי ערך כמו חומרי טעם, צבע, ריח ועוד לתעשיות המזון, הקוסמטיקה ומדעי החיים. הטכנולוגיה של החברה מייעלת את הפקת החומרים ואת היבולים המתקבלים מהצמחים באמצעות דשן ייחודי שנוסף למערכת ההשקייה ומפעיל מנגנונים גנטיים שונים בצמחים היוצרים פיגמנטציה, מה שהופך אותם למעין מפעל חלבונים.
לקראת חג הפסח, פיגמנטום הופכת את החסה שכולנו מכירים למפעל ייצור לחלבונים פונקציונליים בעלי ערך לתעשיית המזון. החסות של פיגמנטום נראות רגיל לחלוטין, עד שמוסיפים להן מעין דשן מיוחד במערכת ההשקיה, מה שגורם להן להתחיל לייצר את החלבונים הרצויים בכמויות גדולות. לאחר מכן, החסה נקצרת ונסחטת והרכיבים ממוצים ממנה במטרה לשמש לייצור מוצרי מזון כגון מוצרי חלב אלטרנטיביים. כך, החסה הבאה שתהיה על שולחן הפסח שלכם תהיה עשירה בחלבונים ובעל טעם אחר לגמרי מהטעם שאתם מכירים.
על קניידלך מחומוס שמעתם?
צ'יקפי (ChickP) היא חברת סטארטאפ ישראלית שפיתחה חלבון חומוס בריכוז ייחודי של 90%, הרשום כפטנט עולמי ומשמש את תעשיית המזון כתחליף לבשר וחלב. פרופסור רם רייפן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית הוביל מחקר ארוך שנים, ששיאו בתוצאה של גרגירי חומוס שהופכים במעבדה בנס ציונה לאבקת חלבון המחוללת מהפכה בתעשיית המזון העולמית. אבקה זו עשויה לסייע בהתמודדות עם האתגר הכי משמעותי של האנושות - איך מצליחים להמשיך להאכיל מיליארדי פיות של בני אדם כשמזון מהחי מצטמצם ללא היכר.
"הקניידלך שאנחנו מצליחים לייצר הוא טבעוני וללא גלוטן. הוא אינו מכיל ביצה הודות לתכונות ההדבקה של חלבון החומוס של ChickP", מסבירה ליאת לכיש לוי, מנכ"לית החברה. "השילוב של קמח חומוס וקמח תפוח אדמה, יחד עם החלבון של ChickP, מאפשרים ליצור מרקם זהה לזה שמתקבל מקמח מצה. הקניידלך של החברה הינו ללא אלרגניים בכלל, טבעוני ובעל ערך תזונתי גבוה – הוא מכיל כ- 11% חלבון מלא ואיכותי (לעומת 4% בגרסה התעשייתית), ללא שומן רווי, ללא כולסטרול וללא חומרים מייצבים".
חרוסת מאצה
חברת סימפליגוד (Simpliigood) פיתחה נוסחה המאפשרת לקבל את הערכים התזונתיים הגבוהים שיש במזון מן החי - דווקא מאצות הספירולינה. האצות הן בעלות ערכים תזונתיים של 74% חלבון ו- 26% נוטריאנטים, ויטמינים ומינרלים. בשונה מהדוגמאות הקודמות שהבאנו, החברה הזו כבר מייצרת ספירולינה טרייה בחוות הגידול במדבר ובתל מונד. "הצלחנו לייצר "סופר חרוסת" מאצת הספירולינה. מדובר בחרוסת עם חלבון מלא מן הצומח, מפוצצת בברזל, אנטי אוקסידנטים ויטמינים ומינרלים", מספר ברוך דאך, חוקר אצות והיזם של חברת Simpliigood. "ספירולינה מסייעת למערכת החיסונית, היא אנטי דלקתית ועוזרת בוויסות רמת הכולסטרול. רמת ספיגת החלבון בגוף עומדת על 90% והיא הגבוהה מכל תחליף חלבון אחר".
אגב, את החרוסת של סימפליגוד תוכלו להכין גם בעצמכם בבית. הנה המתכון:
חצי כוס שקדים
חצי כוס אגוזי מלך
15 תמרים בלי הגרעין
2 כפות יין אדום
כף קינמון
קפסולה אחת של ספירולינה טריה (20 גרם)
במעבד מזון טוחנים הכל יחד עד למסה אחידה אבל עם אגוזים מבצבצים ולא טחונים לגמרי. ככה אנחנו ממליצים - אבל אפשר גם לטחון לגמרי. מגלגלים לכדורים ומצפים בפיסטוק טחון. אפשר גם להגיש ככה על צלחת.