למעלה מ-10,000 פצועי צה"ל, כמחציתם עד גיל 30, התווספו בשנת המלחמה האחרונה למספר ההולך וגדל של המטופלים באגף השיקום של משרד הביטחון. חלק גדול מהפצועים כבר לא יוכלו לחזור לאותה עבודה שבה עבדו בעבר, חלקם מחשבים מסלול מחדש, ובכל מקרה, ההתמודדות המאתגרת של חזרה והשתלבות בשוק העבודה, עשויה להיות עבורם מורכבת עוד יותר. פרויקט חדש של מספר חברות מובילות במשק, בעיקר בעולמות ההייטק, שואף לקצר תהליכים ולאפשר להם להשתלב חזרה בצורה חלקה עד כמה שאפשר במשק הישראלי.
אינטל ישראל, בשיתוף שש חברות מובילות, הקימה את הפרויקט שנקרא "מנצחים איתכם". יחד עם מיקרוסופט, מובילאיי, אנבידיה, KLA, סודה סטרים, AppsFlyer ואגף השיקום במשרד הביטחון, ובמסגרתו התקיים לאחרונה מפגש בו השתתפו כ-30 פצועי צה"ל עם מנהלי ומנהלות משאבי אנוש, גיוס ובכירים מהחברות השונות. במהלך הכנס המשתתפים עברו הדרכות בכתיבת קורות חיים, שדרוג פרופיל הלינקדאין וסדנת הכנה לראיונות עבודה, לצד מפגשי מנטורינג אישיים. נכון לעכשיו, מספר משתתפים כבר מצויים בתהליכי גיוס מתקדמים, ובעקבות הצלחת השלב הראשון, מתוכננים שיתופי פעולה נוספים עם חברות נוספות.
"הרעיון התחיל להתגבש לפני כמה חודשים", מספרת ל-mako טלי רוכמן, מנהלת הלוגיסטיקה באינטל. "בתחילת המלחמה לקחתי את הצוות שלי להתנדב באגף השיקום בתל השומר. פנו אלינו המון חבר'ה מאושפזים ששאלו אותנו אם אפשר לתת לנו קורות חיים, ואם אנחנו יכולים לסייע להם איכשהו בתהליך ההשמה. זיהיתי את הצורך ופניתי לאנשים בחברה שקשורים לגיוס. משם זה התגלגל והתרחב. מהר מאוד הבנו שיש לנו נטוורקינג רחב ואפשר להגדיל משמעותית את הפוטנציאל עם עוד חברות.
"ההיענות הייתה מדהימה, התחלנו פיילוט עם מחוז דרום של אגף השיקום, הם אלו שעשו את המיפוי שבעצם הוביל לכנס הראשון בסוף ספטמבר. 30 פצועי צה"ל שהשתתפו בהשקה וקיבלו גישה ישירה למנהלי HR וגיוס מהחברות הכי מובילות במשק, חלקם ממשיך בימים אלו את תהליך המנטורינג. המטרה היא לא רק קונקרטית של 'בואו תתקבלו לעבודה', אלא באמת לעשות תהליך עומק. יש הרבה פרויקטים שקמו בגלל המלחמה, עשו את הרעש שלהם והסתיימו. כאן יש תהליך ממושך שממשיך לטווח ארוך. לייצר תעסוקה על כל המשמעויות שבדרך, זה לא זבנג וגמרנו, לקחנו את האתגר ואנחנו ממשיכים איתו".
"הרעיון הוא להנגיש את מקומות העבודה לפצועי צה"ל ולתת להם את היתרון, ולכן אנחנו נותנים להם פה חיבור ישיר לחברות האלה. אנחנו רוצים לתעדף אותם על פני מועמדים אחרים. כמובן, בתנאי שהם מתאימים למשרות. אנחנו לא נעסיק מישהו שהוא לא מתאים רק בגלל שהוא פצוע צה"ל, זה לא טוב למועמד וזה לא טוב למעסיק. המטרה היא לזהות את האוכלוסייה הזאת, ושהפלח הספציפי הזה לא ייאבד בתוך עשרות ומאות המועמדים האחרים. חשוב לומר שזה ממש לא נגמר. אנחנו ממשיכים לראות איך אנחנו מתרחבים ומגיעים לעוד ועוד אנשים, יחד עם הפורום הזה של החברות, ויש עוד חברות שכבר רוצות להצטרף".
"חלק גדול מהמשתתפים הם כאלו שנפצעו בעבר"
אחד המשתתפים בכנס היה רון עשוש, מילואימניק בן 32, נשוי ואב לארבעה שנפצע בצוק איתן, השתקם, למד הנדסת חשמל והחל לעבוד בתחום. הוא גר ביישוב שלומית במועצה אזורית אשכול. בשבעה באוקטובר הוא היה בכיתת הכוננות של הישוב, והם הוקפצו לישובים אחרים. כמה מחברי כיתת הכוננות נפלו באותו יום. בשנה האחרונה הוא בעיקר במילואים, בעזה ובלבנון (למעלה מ-300 ימי מילואים, הצו הבא כבר בדרך), ובמקביל, בעקבות שינויים בחברה בה עבד הוא מחפש את המקום הבא.
"פנו אלי מאגף השיקום והציעו לי לבוא לכנס", הוא מספר ל-mako. "נרשמתי לתהליך ועברנו סדנה מאוד מקיפה של יום שלם עם שורה של מפגשים והרצאות, בין היתר על האימפקט של לינקדאין, על ראיונות עבודה, על כל הניואנסים הקטנים שיכולים לעזור בדרך, וגם שיחות אישיות עם מנטורים שהצמידו לנו".
"כולם עכשיו מדברים על חרבות ברזל", מדגישה רוכמן. "אבל צריך לזכור שהסנוניות הראשונות של חרבות ברזל רק עכשיו מתחילות להגיע לעולם התעסוקה, אחרי ובמקביל לתהליך השיקום. חלק גדול מהמשתתפים בפרויקט הם כאלו שנפצעו בעבר, אנחנו לא מבדילים בין מלחמה או מבצע כזה או אחר".
אחרי הכנס, עשוש גויס שוב, היה בלבנון, לאחרונה שוחרר וחזר לתהליך המנטורינג. במקביל לתהליך החיפוש האישי, הוא פועל לחיזוק ההייטק באזור הדרום בכלל ובעוטף בפרט, צורך שגדל בשנה האחרונה. "יש כאן לא מעט אנשים שעבדו אם זה בחקלאות, בבניין, בחשמל והיום בעקבות הפציעות שעברו הם לא יכולים לחזור לזה. יש כאן צורך להנגיש את האפשרות ללמוד מקצוע חדש ורלוונטי, למשל הייטק. בין היתר, אנחנו מנסים לפתוח בדרום שלוחות של חברות הייטק ולתת כאן עבודה לאנשים.
"חשוב לי לציין לשבח את אגף השיקום במחוז דרום, אין מילים לתאר את רמת המחויבות של האנשים האלו כדי לעזור לפצועי צה"ל. אני התחלתי את כל התהליך של הלימודים והכניסה למעגל העבודה בשלב יחסית מאוחר, גם בגלל הפציעה וגם בעקבות דברים אחרים. הלימודים היו אתגר לא קטן ואחר כך להשתלב במעגל התעסוקה, זה מאוד מורכב אז כשיש את הדלת הזאת שמסייעת להיכנס ולהשתלב, זה ממש ממש עוזר".