ועידת ישראל (The Israel Conference) נערכה ב-15 השנים האחרונות בלוס אנג'לס, והוקדשה לחברות הטק הישראליות. בין היתר התגלו שם חברות שהיום הן שם דבר בסטארטאפ ניישן כמו וויז, טאבולה, אינוויד ועוד. השנה היא תגיע לראשונה לתל אביב (27 ביוני), תעסוק ב"עתיד החדשנות והיצירתיות האנושיות", ותארח בין היתר אישים בכירים בתעשייה כמו נתי אמסטרדם, מנהל ה-AI של אנבידיה, דב מורן, מייסד קרן ההון-סיכון גרוב ונצ'רס, גיא הורוביץ, שותף בקרן DTCP ועוד. האירוע מופק בארץ בשיתוף חטיבת הענן של אורקל, שמספקת תשתיות ענן מתקדמות ל-AI.
את ועידת ישראל ייסדה שרונה ג'סטמן, המתגוררת בלוס אנג'לס, לפני 15 שנה. "התחלתי בשותפות עם יוסי ורדי, שהוא הסנדק של ההייטק הישראלי", היא מספרת ל-mako. "זה התחיל עם רעיון והפך להיות משהו מאוד גדול. התחלנו בזמן שלא היו הרבה כינוסים לגבי ההייטק של ישראל. אני נורא שמחה, היום נראה לי שיש מיליון כינוסים לגבי ישראל. היינו בתחילת הדרך.
"כל כך הרבה חברות התחילו אצלנו והבאנו חברות כמו גוגל, יאהו ואורקל, לבוא לשוחח ולעשות נטוורקינג ביחד. אחרי המגפה חשבתי להביא את הוועידה של ישראל לארץ. חשבנו שזה יהיה זמן טוב, בגלל שאנשים חושבים שעכשיו לא משקיעים בחברות ישראליות, אבל אנחנו בדעה אחרת. אנחנו יודעים שאם יש חברה טובה, אנשים שרוצים להשקיע - יעשו את זה".
"התקופה הנוכחית מורכבת מהבחינה כלכלית-גלובלית, אבל מצד שני המהפכה התעשייתית של הבינה המלאכותית מאפשרת למוחות הישראלים לבנות פתרונות חדשים במהירות ולהגיב למצב המשתנה בשוק", מוסיפה אור מנור, יזמת וחוקרת טרנדים טכנולוגיים, ואחת ממפיקי האירוע. "אנחנו רוצים לתת את הבמה הלוקאלית והגלובלית לחברות ישראליות שמגיבות מהר לשינויים בתעשייה הגלובלית. לקחת את האתגרים הקיימים ולהפוך אותם למשהו חיובי".
כאמור, ג'סטמן מספרת שחברות גדולות הציגו בוועידת ישראל לאורך השנים. "אדם סינגולדה שייסד את טאבולה, תמיד אומר לי שבגלל הכינוס שלנו, אנחנו נתנו לו במה כאשר אף אחד לא הכיר אותו, זה פתח את הדלת בשבילו לעלות ולגדול. זו מחמאה מאוד נחמדה, יש קצת אמת בזה. גם כאשר וויז הייתה חברה מאוד קטנה, הם הציגו על הבימה שלנו וגם גוגל היו בכינוס שלנו, ובימים הבאים הם קיבלו מהם השקעה. יכול להיות שזה מזל, אבל בכל פעם שחברה יכולה להציג בכינוס שיש בו אנשים רלוונטיים, ההזדמנות שלהם הולכת וגדלה".
בין החברות הישראליות שהולכות להציג הפעם ונשמעות מבטיחות, אפשר למצוא את MICA, שמשתמשת ב-AI כדי לזהות את סרטן השד, MAMAY שפיתחה מערכת דיגיטלית שמאפיינת טעם, צבע, ריח ומראה של מאכלים, כדי ליצור בין היתר סוגים של אוכל מותאם אישית, ו-Legato שכותבת מוזיקה באמצעות בינה מלאכותית.
אני חושבת שכדאי לנצל את ההזדמנות הזאת בשביל לעשות מינגלינג, שבכל זמן אחר היה דורש מאיתנו כמה טיסות הלוך חזור", אומרת מנור. "בטיימינג הנוכחי, כשאנשים מחפשים את ההזדמנות הבאה, זה משהו שצריך לנצל עד תום. השותפויות שיכולות להיווצר דרך המפגש אצלנו הן באיכות מאוד גבוהה".
מה לגבי הסכנות של הבינה המלאכותית?
ג'סטמן: "אנחנו לא נדבר על הסכנות, אלא מה לבנות מזה. למשל, דב מורן ידבר על איך AI יציל את העולם. אנחנו פונים לטוב ומה שהחברות יכולות לבנות, ותמיד יש סכנה בכל דבר. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה כדי לעזור לאנשים ולבנות משהו טוב בעולם".