עד ה-7 באוקטובר חיו בישראל בערך מיליון אנשים עם מוגבלות. מאז, נוספו עוד כ-100 אלף אזרחים וחיילים ישראלים, והפכו לאנשים עם מוגבלות בגלל המלחמה.
בתור אב לתאומים שאובחנו עם עיכוב התפתחותי ועיכוב שפתי, שהקים חברה לניטור ותיקון בעיות נגישות באתרים, אני מודאג מהעתיד הדיגיטלי שצפוי להם. רובם צפויים לעבור קשיי נגישות דיגיטלית שלא היו מודעים לקיומם. בזמן שבאירופה גובשה בהצלחה תוכנית רב שלבית להנגשת תכנים דיגיטליים ובארה"ב עבר חוק פדרלי שמחייב הנגשת אפליקציות במובייל לכל הגורמים הפועלים מול הממשל, דווקא לישראל אין תוכנית או אסטרטגיה כיצד ייראה הנוף הדיגיטלי לכלל המשתמשים. תעשיית ההייטק שלחמה במהלך השנה האחרונה עבור דמוקרטיה ושוויון זכויות, צריכה לעמוד גם כאן בחזית ולסמן את הדרך עבור החברה בישראל.
פצועי המלחמה, שחוו טראומות קשות ויסבלו כל חייהם מכאבים וקשיים פיזיים, עלולים להיתקל גם במכשולים שהחברה האנושית תציב בפניהם. מלבד הקושי להישאר בשוק העבודה, הקושי להיכנס למקומות ציבוריים שאינם נגישים לנכים, הם יסבלו גם מקושי בנגישות באינטרנט - מגוון טכניקות וכלים המאפשרים שימוש באתרי אינטרנט עבור אנשים עם מוגבלות כמו קושי בראייה, בשמיעה או בהפעלת עכבר. כאן המקום להבהיר: קבלת מידע מונגש זה לא עניין של נוחות, אלא חלק בלתי נפרד מהיכולת להשתקם ולנסות לחזור אל מעגל החיים השגרתיים.
אם שאלתם את עצמכם מהי בכלל נגישות דיגיטלית, אז עבור פצועי המלחמה, קטועי ידיים, לקויי ראייה, כבדי שמיעה ועוד זהו הכלי המאפשר לצרוך מידע, בלעדיו הם הופכים למנותקים. נגישות היא שם קוד הכולל בתוכו התאמות שונות כמו הוספת תוויות חלופיות לתמונות, הוספת תיאור קולי לווידאו והוספת תפריט ניווט נגיש ואפשרי לשימוש גם ללא מגע יד. הטכנולוגיות לטפל בנושאים אלו כבר קיימות, אך המודעות והתקציבים הנדרשים לכך מהווים חסם שחייב להיפתר.
סימפטיה לא תעזור להם. אפליקציות השירותים עבור בעלי מוגבלויות חסומות, ומדובר גם באיוולת עסקית, וגם בהדרה של 20 אחוז מהאוכלוסייה שחסומים מאפשרויות רכישה וקבלת מידע. מבחינה חוקתית, הרגולטור הישראלי אינו נדרש להמציא את הגלגל, עליו להעתיק את התוכנית הרב-שלבית האירופית האחרונה המבוססת על מטרות העל של האו"ם בכל הקשור למרחב הדיגיטלי ומודרניזציה שלו כך שיתאים לכולם.
אך חקיקה אינה מספיקה - נדרש מהפך מחשבתי, שראוי שיתחיל בבכירי תעשיית ההייטק שלחמו בשנה האחרונה עבור דמוקרטיה ושוויון זכויות. כעת עליהם להתגייס ולהתוות את סולם הערכים המוסרי והחברתי בטיפול בפצועי המלחמה, הן בשימור העובדים ובהכשרה מקצועית למי שלא יוכל לחזור לתפקידו, והן בתיעדוף פצועים ונכים בקבלה לעבודה וגם בהנגשה מלאה של תכנים דיגיטליים. ביכולתם להוביל את המהלך ולהפוך את הנגישות הדיגיטלית לנורמה ולהקצות תקציבים ראויים בנושא חשוב זה.
רק כך נוכל להבטיח שאלפי הפצועים מהמלחמה, וכלל אוכלוסיית הנכים בישראל, יזכו לאיכות חיים ראויה ולהזדמנות אמיתית להשתקם ולהשתלב בחברה כשווים בין שווים. אנו חייבים לראות במלחמה הזו הזדמנות אמיתית לקידום הנגישות הדיגיטלית בישראל. זוהי לא רק חובה חוקית, אלא גם מחויבות מוסרית כלפי האזרחים והלוחמים שמסרו את גופם ונפשם.
הכותב הוא בן רוזנס, (41) מנכ"ל User1st, המציעה פתרון כולל לנושא הנגישות האינטרנטית. 