המשבר בחברות ההיי-טק (צילום: חדשות 12)
המשבר בחברות ההיי-טק|צילום: חדשות 12

המשבר המתמשך בהייטק הביא לירידה בהשקעות בישראל ולגל פיטורים, אולם על אף שעובדים ברחבי התעשייה כולה נפגעים ממנו, יש אוכלוסייה מסוימת שחווה את המשבר בצורה קשה אף יותר - הג'וניורים הערבים.

עמותת itworks, שנוסדה כדי לספק לאוכלוסיות המרוחקות משוק העבודה הזדמנויות לתעסוקה וקריירה בהייטק, מדווחת על צניחה דרמטית של מעל ל-40% בהשמת ג'וניורים ערבים בהייטק. לאורך השנה האחרונה, מאז קריסת הבורסות ותחילת המשבר הכלכלי העולמי, שולבו 140 מבוגרי תוכניות ההכשרה שלה בחברות הייטק, וזאת לעומת 238 בשנה שקדמה לה (מאי 2021-אפריל 2022).

על פי דו"ח של יוזמת Power In Diversity, הפועלת להגדלת הגיוון בהייטק, שיעור העובדים הערבים בחברות סטארטאפ הוא זעום ומסתכם ב-0.2% בלבד. בחברות ההייטק הגדולות האחוז גבוה יותר ומגיע לכ-3%, אולם גם כאן מדובר באחוז נמוך לעומת חלקה של האוכלוסייה הערבית בקרב תושבי ישראל, שמגיע ל-21.1%.

"המשבר בהייטק לצערנו הרב מאיים למחוק את ההישגים בשילוב טאלנטים ערבים בהייטק. שיעור הערבים המשולבים עדיין עומד על 3% בלבד, למרות התוכנית הכלכלית הממשלתית לפיתוח החברה הערבית שאושרה בשנה שעברה, 'תקאדום', ששאפה להגדיל את שיעורם ל-10% בחמש השנים הקרובות", אומרת ל- mako מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן, הפועל לשילוב החברה הערבית בהייטק. "היום היעד הזה נראה מאוד שאפתני, לאור המשבר ועצם העובדה שרוב המועמדים הערבים הם ג'וניורים, שרק סיימו את הלימודים ומחפשים את התפקיד הראשון שלהם.

"ברור לנו שלא מדובר בבעיה ייחודית לעובדים הערבים, אבל רוב הערבים הם ג'וניורים וחברות ההייטק מוותרות קודם כל עליהם. לפני חודשיים קיימנו יריד תעסוקה בהשתתפות 700 מהנדסות ומהנדסים ערבים מחפשי עבודה, שהתחרו על היצע זניח של משרות. הנתון הזה מאוד מפחיד, והוא מלמד על עומק המשבר", מוסיפה ג'לגולי.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ
מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן|צילום: צופן

"רוב ההשמות שלנו מתבצעות על ידי חברות בינלאומיות כמו אינטל, אמזון ואפל, שמגייסות באופן שוטף", מוסיפה יפעת ברון, מנכ"לית עמותת itworks, "זה נובע מכך שיש להן מספיק קיבולת ארגונית למשרות סטודנטים וג'וניורים, אנשים שצריכים לחנוך, ויש להן במקביל גם יעדי גיוון. עכשיו הן סגרו את שעריהן כמעט באופן מוחלט להשמות חדשות. בסטארטאפים באופן כללי, בלי קשר לערבים, יש פחות משרות ג'וניור".

למה זה קורה?

ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity: "אין לנו יכולת באמת, אלא אם את עושה מחקר יסודי, להבין אם עצירת גיוס ערבים נובעת בגלל העצירה הגלובלית או כתגובת נגד לאירועים בישראל בימים אלה. מה שאת כן רואה בצורה גורפת, זה התכנסות פנימה בחברות ברמה התרבותית. הוויכוח הפנימי בארץ והאלימות שהוא מייצר, גם בשיח וגם ברמה הפיזית, גורם לזה שאנשים רוצים לעבוד עם אנשים שדומים להם – למשל, גרים בתל אביב או במרכז, באים עם ניסיון צבאי, עם עברית שוטפת. זה הרבה פעמים קורה בצורה לא מודעת, לא בהצהרה, אבל זו תופעה שאנחנו מכירות מהמחקר לאורך שנים. יש נטייה להשתבלל ולהביא את הדומים לנו.

"התופעה הזאת תביא לנזק מקצועי ועסקי לישראל. ככל שהאנשים שמרכיבים את תעשיית ההייטק יותר הומוגניים, ככה ישראל יורדת במדד החדשנות, שהוא מדד פורמלי של WIPO (ארגון הקניין הרוחני העולמי של האו"ם), שבו אנחנו כרגע במקום ה-16 לשנת 2022 (בשנת 2020 ישראל הייתה במקום 13 – ד.ג). זה נזק שלא מדברים עליו. עצירת חדשנות עוצרת השקעות, ועצירת השקעות - אנחנו יודעים מצוין לאן היא מגיעה. ערבים הם 20% אחוז מאוכלוסיית ישראל, הם לומדים מקצועות טכנולוגיים ויש להם פוטנציאל מטורף שלא ממומש".

יפעת ברון מנכ
יפעת ברון מנכ"לית עמותת itworks |צילום: איציק שוקל

בגלל הקושי להשתלב כעת בהייטק, ישנם צעירים ערבים שפונים למקצועות טכנולוגיים בתעשיות אחרות. "אין בית חולים בלי מערכת טכנולוגית. בכל מקום צריכים אנשי טכנולוגיה, אבל המשכורות הן לא אותו דבר. מי שזה מעניין אותו, רוצה להיות בליבה ובחוד החנית של החדשנות, שזה ההייטק", אומרת דשא. "אני חושבת שאנשים שמכירים את התעשייה מבינים שזה גל. הוא גל קשוח מאוד, כי הוא לא דומה לשנים הקודמות, שאז היה משבר אחד. עכשיו זה תלת משברי - המשבר של התעשייה בכלל, המשבר הישראלי של סיפור הפוליטי, ואני מוסיפה לזה כבר משבר חברתי, של יחסים בין קבוצות".

עוד גורם שמקשה על הג'וניורים הערביים במציאת עבודה הוא שיש עכשיו פחות תזוזה ומעבר בין סטארטאפים, לנוכח המצב בהייטק. "סיכון העזיבה של עובדים ירד", אומרת דשא. "אנחנו יודעים שממוצע העזיבה של אנשים בזירת הסטארטאפים והפיתוח, במיוחד בגילים צעירים, הוא פי 1.5 מאנשים אחרים בתעשייה, ועכשיו הם עוזבים פחות. באופן כללי, אוכלוסיות גיוון עוזבות פחות מקומות עבודה בהייטק, אלא אם החוויה היא נוראית. עכשיו האלמנט הזה השתבש גם. אנחנו באירוע מאוד משובש".

אם אני מעסיקה, מה היתרונות של העסקת ג'וניורים ערבים?

דשא: "אלה אנשים שמגיעים עם תוצרי למידה טובים, הם כנראה מאוד מוכשרים, הם לומדים לא בשפת האם שלהם. יש להם רמת נאמנות גבוהה, הם מבינים מצוין מה זה אומר למצוא עבודה. בנוסף, יש את הסיפור המהותי של להכניס לתוך צוותי פיתוח אנשים שחושבים אחרת, שמאתגרים אותך. וזה הבייסיק, הלחם והחמאה של פיתוח טכנולוגי. כל הזמן לשבש את החשיבה, לאתגר רעיונות. כל הזמן להיות במקום שבודק מה ניתן לעשות אחרת, ואת זה קשה לעשות כשיושבים אנשים מאותו בית גידול".

אתן נתקלות בייאוש של מועמדים?

ברון: "הייאוש הוא רק מחוסר היכולת למצוא עבודה. אנשים אומרים לנו – אנחנו שולחים 100 ו-150 קורות חיים ואף אחד לא חוזר אלינו. וזה מייאש".

ד״ר גלית דשא, המנהלת המקצועית ביוזמת Power in Dive (צילום: אבישי זיגמן)
ד״ר גלית דשא, המנהלת המקצועית ביוזמת Power in Diversity|צילום: אבישי זיגמן

דשא: "צעירים שאני מכירה וחברים מדברים יותר על עזיבה של ישראל בשנה האחרונה. עוזבים כי קשה פה. אלו אנשים מצוינים שבאו ואמרו להם, 'אתם סוג ב''. חוק הלאום, התוצר של הבחירות פה. החברה אומרת להם, 'לא רוצים אתכם, לכו מפה'. זה מה שהם מקבלים. יש פה אלימות, שהיא לא רק בתוך החברה הערבית. זו חוויה נוראית. אנחנו מאבדים כישרונות, מוחות, אנשים שרוצים לחיות פה ולהיות חלק מהחברה הישראלית".

ג'לגולי: "המסר שאנחנו מבקשים לקדם, למידה של מקצועות ה-IT מתוך רצון להעצים את הצעירים ואת החברה ממנה הם באים כלכלית,  הופך להיות בעייתי. אם בוגרים לא מצליחים לאחר 4 שנות לימוד מאוד קשות למצוא עבודה, והם חוזרים ליישוב שלהם כדי ללמד בבית הספר, המסקנה של תלמידיהם היא שעדיף ללמוד מקצועות יותר מסורתיים שיש בהם אפיק תעסוקתי מובטח, כמאמר הפתגם הערבי - ציפור ביד עדיף על עשרה שעל העץ".

לא רק קושי במציאת עבודה: גם גל פיטורים

לצד הקושי שגבר במציאת עבודה, מגמת הפיטורים לא פסחה על העובדים הערבים בהייטק. "במאגר הנתונים שלנו קיימים 60 פניות של מהנדסים שפוטרו מהתעשייה בחודשים האחרונים, בעוד שלפני המשבר זה היה 2-3 פניות בחודש", מעידה ג'לג'ולי. "כולם מהנדסים שעוסקים בפיתוח. יתר על כן, חלקם הגדול מצאו את העבודה הראשונה שלהם מספר חודשים לפני תחילת המשבר.

"למפוטרי הייטק ערבים קשה יותר לחזור ולהשתלב בתעשייה, הם בדרך כלל באים מרקע סוציואקונומי יותר מאתגר ורובם דור ראשון להשכלה. הם לא יכולים להרשות לעצמם להיות מובטלים לאורך זמן, לכן הם יבקשו לעבוד במשרות אחרות במשק ויזנחו את חלום העבודה בהייטק".

 

עומרי זאהר, בן 33, מעוספייה, למד תואר ראשון במערכות מידע במכללת עמק יזרעאל, ולאחר התואר עבר הכשרת פול סטאק (FULL STACK) במסגרת עמותת צופן. לקחה לו כמעט שנה למצוא עבודה בתפקיד פול סטאק בחברת Cymbio, ובחודש האחרון הוא פוטר במפתיע מעבודתו לאחר כשנה וחודשיים שם.

עומרי זאהר (צילום: סאמר להיאני)
עומרי זאהר|צילום: סאמר להיאני

"כשחיפשתי עבודה, זאת הייתה תקופת קורונה והשוק לא היה משהו. בסוף הצלחתי למצוא עבודה בחברת הייטק בתל אביב, שזה וויב שונה", הוא מספר ל-mako. "הייתי נוסע 3 פעמים בשבוע מהצפון ויומיים מהבית. החברה עצמה מגוונת, היו בה אנשים מכל הסוגים, ברזילאים, אוסטרלים, אנגלים, אפילו טורקיים, די מגוון. היינו כמה חבר'ה ערבים, 4 בסך הכול מתוך 70".

על הפיטורים הוא מספר: "ביום בהיר באתי לעבודה לפני שבועיים-שלושה, באתי שמח, וחזרתי הביתה עם מכתב שימוע. זה היה ממש לא צפוי. עשו לנו אסיפה לא מתוכננת, והודיעו שהולכים לפטר כ-15 איש. שעה אחרי זה, קיבלתי זימון לשיחה עם ה-CEO, ובה התבשרתי שאני הולך לשימוע".

בימים אלו זאהר מחפש עבודה, אך הפעם הוא אומר שהוא חד יותר ויודע איזה תחום הוא מבקש. "אני גם יותר חזק בלינקדאין, לא מתבייש לפנות למגייסים ישירות, מה שלא עשיתי בעבר. אני מטבעי אופטימי, אני רוצה לעשות את מה שאני אוהב, וזה מה שאני אוהב".