העולם כולו מתרגש מהפיתוחים האחרונים של הבינה המלאכותית, בין אם מדובר בתוכנות ליצירת מאמרים חדשים מטקסטים קיימים, מחוללי תמונות, כלים לחיקוי קול אנושי ועוד. כלים אלו נגישים כעת יותר מאי פעם, וכל אחד מאיתנו יכול להשתמש בהם כדי ליצור דברים. אולם האם אפשר למכור יצירות כאלה? למי הן שייכות? התשובות ממש לא מובנות מאליהן.

האם קיים איסור שימוש בתוצרי AI?

כמובן שהדבר אינו אסור באופן גורף, אבל רצוי וכדאי כמו תמיד לקרוא את "האותיות הקטנות" בתנאי השימוש של התוכנות. מכיוון שהתוכנה שייכת למישהו, הוא בהחלט רשאי להגביל השימוש בה ובתוצריה ואפילו לאסור שימוש מסחרי בהם, בדיוק כפי שתוכנות רבות אחרות מגבילות את השימוש בהן, וזאת לא רק בשל סיבות שקשורות בזכויות יוצרים, אלא מעצם השימוש בתוכנה. מובן שהדבר נכון גם כאשר אדם או חברה קונים בתשלום שירותים של תוכנת AI.

מכאן שכאשר בעלי התוכנה מתירים זאת, ניתן לעשות שימוש עצמי בתוצרים. אולם, העניין מסתבך אם רוצים לעשות ביצירות שימוש מסחרי כמו מכירה או להרוויח מהן בדרך כלשהי.

האם מותר למכור תוצרים של בינה מלאכותית?

נגיד שאדם או חברה השתמשו בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונה, וכעת הם מעוניינים למכור אותה. גם אם תנאי השימוש בתוכנה אינם אוסרים זאת, כדי להיות מסוגל למכור יצירה כזו, המוכר צריך לוודא שזכויות השימוש המסחרי בתוצרים אכן שייכות לו. 

החוק אוסר להפר זכויות יוצרים ולמכור יצירה המבוססת על עבודתם של אחרים, מבלי לקבל אישור מהבעלים המקוריים. הבעיה נובעת מכך שבינה מלאכותית מבוססת על "למידת מכונה", מושג שמתייחס ליכולת של מערכת ממוחשבת לעבור על מידע רב שכבר קיים, להבין וללמוד דפוסים ועל ידי כך לחקות את היכולות האנושיות.

כלומר תוצרי התוכנה מבוססים על עבודתם של אחרים, לעיתים מבלי לקבל את רשותם של הבעלים המקוריים. כבר עכשיו, הוגשו תביעות שטוענות שבינה מלאכותית למעשה "מעתיקה" ומפרה זכויות יוצרים של אחרים. כך למשל, נתקלנו במקרים בהם משתמשים בתוכנת AI טענו שהתוצרים של התוכנה לא נראו כמקוריים באופן מלא, למשל, כאשר תוכנת AI יצרה יצירה "חדשה", שכללה את מה שנראה כחתימתו של אומן אחר.

יש לציין, שחוות דעת שנוסחה במשרד המשפטים לאחרונה קובעת שהשימוש של תוכנת AI ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים אינה מהווה הפרה של זכויות היוצרים; זאת - כל עוד שהתוכנה עושה זאת לצורך למידה ומחקר. 

מכאן שאף שאין איסור גורף על מכירה של תוצרי בינה מלאכותית, עדיין קיים למשתמש אתגר להיות מסוגל להוכיח כי קיימות לו זכויות יוצרים ביצירה.

Dall-E 2 (צילום: Zhuravlev Andrey, שאטרסטוק)
Dall-E 2 דאלי 2|צילום: Zhuravlev Andrey, שאטרסטוק

כיצד אפשר לבסס זכויות יוצרים על תוצרי הבינה המלאכותית?

התשובה מורכבת מכמה סוגיות. כדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, נדרש שהיא תהיה מקורית. האם המשתמש בתוכנה יכול באמת להבטיח את מקוריות תוצרי המכונה? האם למשתמש בתוכנה קיימת אפשרות ממשית להוכיח שהתוכנה לא יצרה עבור משתמש אחר את אותה יצירה בדיוק? נראה שזה עניין מורכב כשלעצמו.

מכונה אינה זכאית לזכויות של בני אדם. החוק הישראלי מעניק זכות יוצרים לאזרח ישראלי ולמי שמתגורר בישראל, לכל חיי היוצר ועוד 70 שנה. מכאן ניתן ללמוד שמכיוון שתוכנת AI אינה חיה, אזרחית או מתגוררת בישראל היא לא תהיה זכאית להחזיק בזכות יוצרים.

לקבלת זכות יוצרים ביצירה, נדרש שתושקע עבודה ממשית ביצירתה. האם ניתן לטעון כי משתמש בתוכנה, שהזין מספר נתונים, לחץ על כפתור ויצר תמונה, השקיע עבודה ממשית? לא ממש. לכן, על המשתמש להשקיע ממשית ביצירה, למשל באמצעות הוספת אלמנטים ממשיים לתוצרי המכונה באופן שישנו אותה ממשית ביחס לתוצר המקורי של המכונה. השינויים האלו יוכלו לחזק גם את טענת מקוריות היצירה.

מכל אלה ניתן להסיק שכדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, נדרש שהיוצר יהיה אדם, שהוא יוכל להיות משוכנע שהשימוש שלו בתוצרי התוכנה אינו מפר זכויות של יוצרים אחרים, שהיוצר ישקיע בתוצרים זמן ועבודה משמעותיים באופן שהיצירה תכלול אלמנטים מקוריים שיצר היוצר.

לשם הדגמה, כדי לקבל זכויות יוצרים על תוכנית עסקית בסיסית שנוצרה ב-CHATGPT, היא תצטרך לעבור התאמות נרחבות על ידי המשתמש כדי שתהפוך ליצירה שעומדת בפני עצמה; אדריכל שיצר תוכנית אדריכלית על ידי תוכנת AI יצטרך להוסיף לה אלמנטים עיצוביים ומבניים. כל זאת, כדי שיהיו מסוגלים לומר שהשקיעו עבודה ממשית בתוצרים ושהם מקוריים.

גם השימוש של מוזיקאים, צלמים, ציירים, מעצבים גרפיים ואחרים, שנעזרים בתוכנת בינה מלאכותית בעבודתם, ימשיך לחסות תחת הגנת זכויות יוצרים - ובלבד שהתוכנה לא עשתה את עיקר העבודה.

חשוב להבין, שהדין בנוגע לבינה מלאכותית מתגבש בימים אלו, והעיסוק המשפטי בתחום עוד חדש מאוד. תקדימים נקבעים כל יום ולכן יש להיות זהירים ובמידה ולא בטוחים מה מותר ומה אסור להתייעץ עם מומחה בתחום לאור הדין המתפתח.

עו
עו"ד אלדר סיון|צילום: MD studio

לבסוף, השאלה למי שייכים תוצרי מערכת בינה מלאכותית, ומי יכול למכור וליהנות מהרווחים שלהם, עדיין נלמדת ומאתגרת, אך דיני הקניין הרוחני ימשיכו לבסס את ההגנות על יצירתם של בני אנוש, כדי לעודד את רוח היצירה. כל זאת, תוך ניסיון שלא לעכב את ההתקדמות הטכנולוגית, לה חשיבות רבה לא פחות. 

עו"ד אלדר סיון מתמחה במשפט מסחרי ובקניין רוחני, תוך דגש על עולם המחשוב והאינטרנט ולשון הרע, שותף במשרד ESBM עורכי דין.