איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם את דוח סיכום שנת 2024 בפעילות קו הסיוע לאינטרנט בטוח. מתוך 3,665 פניות לקו, השנה נרשמה עלייה משמעותית במספר ואחוז הדיווחים על הונאות ומתקפות סייבר נגד אזרחים ובעיקר על ניסיונות השתלטות על חשבונות סושיאל. סוג הפנייה הנפוץ ביותר בשנה החולפת עסק בפריצות לחשבונות סושיאל -27% מהפניות לקו.
בצל המלחמה, נרשמה עלייה משמעותית בכל סוגי הדיווחים על אירועי סייבר נגד אזרחים. 45% מכלל הפניות לקו השנה היו בנושאי סייבר - לעומת 36% בשנה שעברה. בנושא פריצות והשתלטות על עמודי סושיאל זוהתה עלייה של למעלה מ-20% בפניות - כ-1,100 פניות השנה לעומת כ-800 בשנה שעברה. סוגי פגיעה אחרים שבלטו השנה היו הונאות ועוקצים (17.6% מהדיווחים), פגיעות מיניות (11.5%), התחזות והפרת פרטיות (10.9%) ודיווח על תוכן כוזב ושקרי ברשת בנושא המלחמה (10.6%).
מדד התלונות על הפלטפורמות השונות
- וואטסאפ – את המקום הראשון והמפוקפק תופסת השנה לראשונה וואטסאפ עם 21.7% מכלל הדיווחים. על רקע גל הפריצות לוואטסאפ, שיחות חשודות וחסימות, זו הפלטפורמה עליה התקבל מספר התלונות הגבוה ביותר בקו הסיוע לאינטרנט בטוח של האיגוד.
- פייסבוק – "מאבדת" את הבכורה לאחר שנים במקום הראשון – השנה עם 19%.
- אינסטגרם – במקום השלישי והלא מכובד עם 15.6% מהתלונות.
באיגוד האינטרנט מציינים גידול חד בפניות נגד טלגרם (4.1% מכלל הפניות השנה). כמו כן, בחברה הערבית נרשמה קפיצה ומגמה בולטת במיוחד של דיווח על פגיעות בטיקטוק - 15% מהפניות מהמגזר הערבי הן על טיקטוק.
קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי הגיש בשנה החולפת מאות רבות של בקשות להסרת תכנים לפלטפורמות השונות. הפלטפורמה אליה נשלחו מרבית הדיווחים הייתה פייסבוק, אליה נשלחו כ-322 בקשות הסרה, כ-98% מהן נענו בחיוב. לטיקטוק הוגשו 137 בקשות הסרה, מהן הוסרו וטופלו כ-95%.
מי בעצם התוקפים? האם יש מענה מהיר לבעיות?
עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, מסביר כי זה מאוד תלוי מה סוג הפגיעה שהייתה ובאיזה פלטפורמה. "מדובר בעדות נוספת לכך שהמלחמה הגיעה לפתחם של כל אזרחי המדינה באמצעות הזירה הדיגיטלית. ניסיונות התקיפה וההטרדה נגד אזרחים בחזית הסייבר צמחו בעשרות אחוזים, ויש מגוון רחב של פגיעות שראינו השנה בפלטפורמות שונות. חלקן ממניעים עוינים זרים על רקע המלחמה, כמו אלה שהתמקדו במספרי וואטסאפ ישראלים ונועדו להשבית אותם, וחלקן יותר ממניעים כלכליים, שנועדו גם לגנוב פרטי אשראי בפייסבוק", אומר רינג ל-mako.
"התוקפים יכולים להיות נוכלים שמגיעים ממקומות שונים בעולם כמו מזרח אסיה וצפון אפריקה או קבוצות מאורגנות של פעילים אנטי-ישראלים שרצו להטריד ישראלים ברשתות ולהשבית להם חשבונות. לא לכל המקרים אפשר לעזור. בוואטסאפ למשל יש מעט מאוד מענה וסיוע, ואילו בפייסבוק או אינסטגרם יש יותר מענה והסרה של תוכן פוגעני, אבל רק אם הוא מסכן באופן ממשי משתמשים או שאפשר להוכיח שהוא חלק מרשת השפעה זרה.
"במקרה של הונאות ופגיעה כלכלית כמו השתלטות על עמודים של עסקים, מטא לא מסייעת יותר מדי. לגבי זמן תגובה זה מאוד תלוי. לפעמים מגיבים מהר - אם זו פגיעה שמעורבים בה ילדים, תקיפה מינית או סיכון חיים. זה יכול להיות בתוך יום או יומיים. אבל אם מדובר בפגיעות רכות יותר, ראינו שיכול לקחת להם גם שבוע לפעמים. טלגרם רק לאחרונה החלו לענות לפניות שלנו, וזה בעיקר במקרים של הפצת תוכן מיני ואינטימי ללא הסכמה ופגיעות מיניות או פדופיליה, כמו במקרה של הסרטונים מיבנה".