במקום בו היית נותר חלל (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

"אני באה לנקודה שלי ושל אור, ופתאום רואה שעשו את הפסל הזה. מה הסיכוי שעשו פסל כזה בדיוק בנקודה שלי ושל אור?", כך הגיבה לי מנחם (ליקוש), שהייתה בת זוגו של אור אשכר ז"ל, שנרצח בפיגוע בדיזינגוף בחודש מרץ האחרון, כאשר נתקלה בפסל החלל בטיילת בתל אביב.

מאחורי הפרויקט להנצחת חללי יום הזיכרון וחללי פעולות האיבה, שמתקיים זאת השנה השנייה, עומד יגל בר, בן 22, יועץ קריאייטיב ושיווק בסושיאל מדיה לעסקים ויוצר תוכן עצמאי. השנה הוא הציב 3 פסלים חלולים ממתכת של אנשים במקומות מרכזיים בתל אביב: מול קניון עזריאלי, דיזינגוף סנטר והטיילת מול מלון דן, כאשר פסל רביעי עומד בחצר משפחתו של עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנפל בפעילות מבצעית.

ליד כל מיצג יש שלט בו כתוב, "במקום בו היית נותר חלל", וברקוד שמנתב לעמוד ההנצחה "לזכרם" באינסטגרם, שם יש יותר מ-600 פוסטים, שכל אחד מהם מוקדש לנופל אחר. "בשנה שעברה הפרויקט הצליח לרגש עשרות אלפי ישראלים. אנשים עברו ליד המיצגים תיעדו ושיתפו ברשתות חברתיות והעמוד באינסטגרם צבר מעל 4,000 עוקבים בפחות מיממה", מספר בר ל-mako.

במקום בו היית נותר חלל (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

המיצגים שיישארו בעיר למשך 72 שעות, הוצבו אתמול בלילה על ידי בר וגיסו שמואל, בעל חברת ההתקנה לייט קונקט, שהתנדב לעזור עם הפסלים, שמשקלם כמו של בן אדם – כ-80 קילו. "ניצלנו את זה שהכבישים היו ריקים", אומר בר.

"ההשראה לכל הפרויקט נחתה עליי כשישבתי עם עצמי ביום הזיכרון 2021, שמעתי שיר שנקרא "pray" של Illenium ודמיינתי אימא שכולה פוגשת חלל בצורת הגוף של הבן שלה, מושיטה יד כדי לגעת בו, וברגע אחד הופך החלל לחלון זיכרונות, שבתוכו רצים רגעים מחייו בצורת פלאשבקים, מהרגע שנולד ועד רגע הפרידה מהמשפחה", מספר בר.

במקום בו היית נותר חלל (צילום: פרטי)
צילום: פרטי

"ברגע ההוא עלתה לי תובנה שחלל זה בעצם 'חלל זיכרונות', אוסף זיכרונות ורגעים שהותיר הנופל והם אלו שיוצרים את הקושי והגעגוע. המיצגים הם אוניברסליים, הם עומדים להנצחת כלל החללים. הרעיון שלי היה ליצור מיצגים בדמויות חללים - גוף ריק עם מסגרת בלבד ולפרוס אותם במקומות מרכזיים בארץ כדי שאנשים ילכו ברחוב, ייתקלו בחללים ויזכרו.

יגל בר (צילום: באדיבות המצולם)
יגל בר|צילום: באדיבות המצולם

"המיצג מצד אחד ממחיש את האובדן, ומצד שני מראה אופטימיות. דרך החלל משתקפים החיים בחוץ, אנשים הולכים, ים, טבע, משפחות, זוגות, ילדים משחקים, המחשבה היא בעצם ליצור מההשתקפויות בתוך החלל סרט חי לחיים שהיו לחלל פעם או החיים שהמשיכו בזכותו".

את הסקיצה הזאת שלח בר לחברות שעוסקות במסגור וביקש את עזרתם להפוך "רעיון באוויר למשהו אמיתי". חברת י. זמברג מתכות שנמצאת באריאל, הרימה את הכפפה ועזרה להפוך את הרעיון למיצג הנצחה ייחודי. כך נולדו הפסלים שהוצבו בשנה שעברה וגם השנה בתל אביב.

איך נוצר הקשר עם משפחתו של עמית בן יגאל ז"ל?

"יומיים אחרי הפרויקט של שנה שעברה, התקשרה אליי אמו של עמית ז"ל, נאוה. היא אמרה לי, 'שמעתי שיצרת את צורת הפנים של המיצג בהשראת הבן שלי'. באמת יש תמונה כזו שעמית מסתכל על האופק, ולקחתי השראה מהמבט הזה ליצירת הפנים של הפסל.

"אימו של עמית הבינה את המשמעות של הפרויקט. היא אמרה: 'לקחת את המושג הזה 'חלל' שהוא ריק וכלום, והכנסת בו חיים. אתה הבאת את הגאולה שלא הייתה בשום מקום'. יחד עם זאת, חשוב לציין שהפסל מורכב מכל מיני חלקים של כל מיני חללים, הוא לא בן אדם אחד".

עמית בן יגאל (צילום: באדיבות המשפחה)
עמית בן יגאל|צילום: באדיבות המשפחה
_OBJ

מה היית רוצה שיקרה בשנה הבאה?

"הייתי רוצה שעיריות יפנו אליי ויבקשו להציב באופן קבע את המיצגים. בנוסף, הייתי רוצה לגייס תרומות, יש הרבה הוצאות סביב הדבר הזה, ואם יהיו תרומות נוכל לקדם את המיזם, שכרגע נעשה ללא מימון".