"ישראל של 2024 היא לא ישראל של 2020-2021", אומר בנחרצות אדם גולדברוך, VP Finance בחברת ההייטק לניהול דירות DoorLoop כשאנחנו מבקשים ממנו לסכם את מצב ההייטק הישראלי במשפט אחד. "ההפיכה המשפטית והמלחמה הותירו את אותותיהן, ולצערי ישראל אינה אטרקטיבית להשקעה כמו שהייתה".
החדשות האלה לא יפתיעו את מי שחיים פה וחווים את המציאות היומיומית, הן במישור הרגשי והן בכיס. ההישרדות הכלכלית כפרטים וכעסקים בישראל הופכת למאתגרת יותר ויותר, והשינוי הזה משפיע גם על תעשיית ההייטק המקומית.
גולדברוך מציג נקודת מבט מפתיעה. הוא עדיין מאמין בהיותה של ישראל מעצמת הייטק, ואף חושב שהשוק של היום הרבה יותר בריא ממה שהיה בשנים האחרונות. "החברות שנשארו עומדות וממשיכות לגייס הן חברות חזקות שבבסיסן מודל פיננסי איתן. אנחנו כבר לא נמצאים בתקופה של כסף 'זול' - היום כל השקעה צריכה להצדיק את עצמה", הוא אומר. יש לו גם מילים טובות לומר על העובדים הישראלים, שהוכיחו "גמישות מחשבתית ויכולת להסתגל לשינויים - ולכן גם מתבצע אצלנו תהליך של גיוס בישראל על חשבון משרדים אחרים בעולם".
האם לדעתך כדאי לנסות לגייס כסף מקרנות ישראליות או להתמקד רק בקרנות בינלאומיות?
"התשובה לשאלה הזו תלויה בעיני באופי החברה ובתוכנית שלה לעתיד. הקרנות של היום הן יותר מאמצעי מימון. הן יכולות לסייע בהרבה דברים, כמו החלטות אסטרטגיות, שיתופי פעולה עם מוצרים משלימים וגיוס טאלנטים. קרן שלא יודעת לתת את המטריה הזאת היא פחות אטרקטיבית. אצלנו ספציפית, מפני ששוק המטרה הוא צפון אמריקה, אנחנו נעדיף לגייס כסף דווקא מקרנות בינלאומיות. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא היכולת של הקרנות לעזור לנו בשוק שבו אנחנו מתמקדים על ידי יצירת חיבורים ושותפויות. השנייה היא ה-Playbook - לקרנות הגדולות יש צוותים שלמים שמתעסקים באיך לחדור לשווקים חדשים, למכור שם ולשמר לקוחות, וזה נותן ערך מדהים".
סיבה נוספת לאופטימיות היא הרכישה המסתמנת של סטארטאפ אבטחת הסייבר המצליח של אסף רפפורט, וויז (WIZ) על ידי גוגל תמורת 23 מיליארד דולר. רק לאחרונה גייסה וויז את הגיוס הגבוה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, מיליארד דולר, ואם העסקה תתממש, מדובר יהיה בהישג אדיר להייטק הישראלי - ולעסקה הגדולה בתולדות הענף.
"אם וכאשר הרכישה הזו תצא לפועל מדובר בתרומה מאוד משמעותית להייטק הישראלי לשנים הקרובות בכמה מישורים", אומר ד"ר עמית סרוסי, מומחה לייעוץ אסטרטגי ומשקיע אנג‘ל. "הרכישה תניב הכנסה של מאות מיליונים למדינת ישראל מכספי מיסים של בעלי מניות ישראלים, ויש הרבה כאלה, ובראשם המייסדים (למרות שהחברה אינה רשומה בישראל).
מדובר במאות מיליונים שללא ספק יסייעו למדינה במיוחד במצב הנוכחי. אקזיט בסדר גודל כזה יתרום גם להעלאת המוטיבציה להקמה של סטארטפים נוספים בתחום. והכי חשוב - מדובר ברכישה הגדולה ביותר של גוגל וזו מהווה הבעת אמון בהייטק הישראלי, וזאת במיוחד בתקופה השפלה ביותר של ההייטק הישראלי והלחץ המופעל על ישראל מכל העולם".
פגיעה במוניטין לטווח הרחוק
למרות הרכישה המבטיחה, לפי ד"ר סרוסי מצבה של תעשיית הייטק צריך להדאיג לא רק את העובדים בה - אלא את כל המדינה. "עתידו של ההייטק הישראלי נמצא בסיכון וחשוב שכל אזרח יבין זאת, כי יש לכך השפעה ישירה על הכיס של כולנו ואף על המצבה הביטחוני של המדינה", הוא אומר.
"בשונה ממדינות אחרות, משאב הטבע של ישראל הוא הטכנולוגיה וההון האנושי, וההייטק הוא מנוע הצמיחה המוביל בכלכלה שלנו. אני מאמין שבטווח הקרוב נתגבר על אי היציבות הפוליטית והמלחמה תיגמר, אבל חשוב להבין שהתדמית השלילית של ישראל בעולם עלולה להשפיע על המוניטין של ענף ההייטק הישראלי לטווח הרחוק. כבר עכשיו אנחנו רואים ירידה בהשקעות ויציאה של סטארטאפים מישראל כדי להתנתק מהתדמית השלילית. כדי להמשיך ולפתח את הענף, חייבת להיות יותר התערבות ממשלתית, בעיקר ברמה התקציבית".
יש גם נתונים מעודדים כרגע?
"בהחלט. לפי דוח של רשות החדשנות, קיימת עלייה במספר המועסקים בהייטק בשנת 2023 לעומת 2021, תרומתו של ההייטק לתוצר המקומי הגיעה לכחמישית מהתוצר, וחלקו מהייצוא הישראלי עמד על כ-53%. יש גם תחומים מסוימים שבהם ניכרת מגמת גדילה מבחינת ריכוזיות ההשקעות: תוכנה ארגונית, סייבר ופינטק. שלושת הסקטורים הללו היוו 60% מכלל ההשקעות בסטארטפים ב-2023 לעומת 53% שנה קודם לכן. ספציפית מאז תחילת השנה ראינו גם עלייה חדה בגיוס בתחום הסייבר, ואף התעניינות מחודשת בתחומי האגריפוד (חקלאות ומזון) וקליימט-טק (אקלים)".
איך ניגשים להקמת סטארטאפ בתקופה מאתגרת כזו?
"אם יש לכם רעיון למוצר או שירות ייחודי שעונה על צורך קיים, אחד הדברים החשובים הוא להוכיח היתכנות - ורק לאחר מכן לפנות למשקיעים לגיוסים ראשוניים. בתקופה הנוכחית משקיעים יעדיפו להתמקד בסטארטאפים עם ודאות גדולה יותר. מהצד של היזמים, ככל שהם יגיעו לגיוס בשלב מאוחר יותר, כך שווי החברה יעלה והיא תדולל פחות כשייכנסו המשקיעים. המשקיעים אמנם רוצים לקבל תמורה על ההשקעה שלהם, אבל הם גם עדיין רוצים שהיזמים יהיו חלק מהותי בחברה כדי שתהיה להם מוטיבציה אישית לדחוף את הסטארטאפ קדימה. ההשקעה היא לא רק בסטארטאפ, אלא גם ביזמים עצמם".
ומאיפה עדיף לנסות לגייס את הכסף?
"לחברות בגיוסים ראשוניים עדיף וקל יותר לגייס מקרנות ישראליות שמבינות את המצב המקומי. בשלבים מתקדמים יותר אפשר לפנות לכל קרן, ישראלית או בינלאומית. בסופו של דבר קרנות מחפשות להשקיע בחברות עם פוטנציאל גדילה, ולכן לא משנה מאיפה החברה אלא האם היא מהווה השקעה אטרקטיבית".
להסתכל מפרספקטיבה רחבה יותר
ליה קרומוול מ-UpWest, קרן הון סיכון הפועלת בעמק הסיליקון ובישראל, מציעה לבחון את המצב מפרספקטיבה רחבה יותר. "שוק העבודה בישראל עוקב מקרוב אחר המגמות בארצות הברית", היא אומרת. "גם שם וגם פה הביקוש למפתחי תוכנה ירד בהשוואה לשנה שעברה. ועדיין, אחוז הירידה בישראל פחות חמור מאשר בארה"ב, ולכן קשה לומר כמה מהאתגרים כאן הם תוצאה של הנסיבות הייחודיות לישראל וכמה משויכים לתמונה העולמית הרחבה יותר. למרות ששוק העבודה אינו יציב בשנים האחרונות, הנתונים מראים שהמשק הישראלי מתחזק ומשתקם, בדומה למגמות דומות בארה"ב".
יש סקטורים ספציפיים שחווים התאוששות מהירה יותר?
"הביקוש לטכנולוגיות אבטחת סייבר ישראליות מעולם לא דעך, והיקף סבבי הגיוס בחברות סייבר גבוה משמעותית משאר הסקטורים. עם זאת, אנו רואים עסקאות וסבבי גיוס שמתבצעים בכל התחומים. למרות הזמנים המאתגרים, זו הייתה תקופת ההשקעה הפעילה ביותר שלנו בשנים האחרונות - מאז תחילת המלחמה השקענו באבטחת סייבר ובמקביל גם ב-AI, פינטק, בריאות דיגיטלית, ביוטק ו-govtech (טכנולוגיות ממשל)".
האם לדעתך האקוסיסטם הישראלי יחזור לשיאים של 2020-2021, או שהכיוון השתנה לתמיד?
"מה שחווינו ב-2021 היה השיא של מחזור שוק – תופעה מחזורית ולא ייחודית. יכול מאוד להיות שנגיע שוב לרמות האלה, אבל סביר להניח שזה לא יקרה בעתיד הקרוב. משקיעים ויזמים שהופתעו מתיקון השוק ב-2022 שכחו שזה קרה פעמים רבות בעבר. השוק הישראלי לא הושפע מאוד מהמשבר הפיננסי של 2007- 2008, אבל התרסקות בועת הדוט.קום השפיעה על ישראל. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאירועים כאלה קורים כאן, והיא גם לא תהיה האחרונה - לטוב ולרע".
מה היית מייעצת ליזמים צעירים שרוצים להקים סטארטאפ חדש?
"להקדיש זמן לאימות השוק לפני שכותבים קוד כלשהו או מדברים עם משקיעים. צריך לדבר עם לקוחות היעד, וספציפית עם הלקוחות בשוק היעד הגיאוגרפי שלכם. לעתים קרובות אני פוגשת יזמים שבוחרים לבצע את מחקר השוק עם חברות בישראל, כי הכי קל ונוח להגיע אליהן, למרות שהם בכלל מכוונים לשוק האמריקאי. כשהם אכן יוצאים לשוק האמריקאי הם מבינים שהם בזבזו זמן יקר ושצריך להתאים מחדש את המוצר לשוק הספציפי שהוא פונה אליו, להכיר את תהליך המכירה בו ולבנות אסטרטגיה יעילה".
משקיעים בעתיד
רננה אשכנזי היא שותפה כללית בקרן ההון סיכון Grove Ventures, המנהלת מעל לחצי מיליארד דולר ומשקיעה ביזמים ישראלים בשלבים מוקדמים. לדבריה, המצב אמנם לא מושלם - אבל הנתונים בשטח דווקא מצביעים על התאוששות. ״"ל פי דו״ח IVC ולאומיטק שפורסם לאחרונה ניכרת עלייה בכסף שהושקע בחברות סטארטאפ ישראליות", היא אומרת. "זה הרבעון הראשון מאז 2022 שבו לא נרשמה ירידה בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת, אלא עלייה של 19% - גם אם מנכים אירועים קיצוניים כמו הגיוס הגדול בתולדות ההייטק הישראלי של חברת Wiz".
באילו תחומים אתם מעדיפים להשקיע כרגע?
"למרות שהסייבר הוא עדיין התחום החזק בישראל, אנחנו בקרן מאמינים כי אקזיטים ישראליים משמעותיים הגיעו וימשיכו להגיע מטכנולוגיות ייחודיות בשווקים על סף מהפכה דיגיטלית. ראינו את זה כבר בעבר, עם חברות כמו מלנוקס בשבבים ומובילאי בתחבורה חכמה. לפיכך, הקרן מתמקדת בחברות המפתחות מוצרים וטכנולוגיות שמגדירים את מה שאנחנו מכנים ה-'Deep Future': בינה מלאכותית ואוטומציה, מחשוב קצה, מחשוב ענן ומרכזי נתונים, בריאות דיגיטלית וביוטק, פיתוח שבבים, תשתיות ענן, DevOps ועוד. זו חזית הטכנולוגיה, ושם יש הזדמנויות אמיתיות וגדולות".
כשותפה בקרן ישראלית, מה היתרונות של גיוס כספים מקרנות ישראליות?
אנחנו קרובים ליזמים וליזמות שלנו ומסייעים להם בכל מה שאפשר: שיווק, גיוס כוח אדם, גיוסי המשך, לקוחות, פתיחת שווקים חדשים. אנחנו משתדלים להיות שם באמת בכל יום עבור כל אחת ואחד מהם. הקרבה הפיזית והגישה הייחודית לישראל הם עדיין יתרונות גדולים מאוד. כמובן שיש גם ערך גדול בקרנות הבינלאומיות הטובות, בעיקר בסבבי ההמשך, אבל הקרנות הטובות בארץ יודעות לעזור לזה לקרות".
מהם הצעדים הראשונים שיזם עם רעיון צריך לעשות?
"הצעד הראשון ואולי החשוב ביותר הוא בחירת הצוות שיקים את הסטארטאפ - האנשים הטובים ביותר שידעו לעבוד יחד באופן הטוב ביותר, כי הם הולכים לרוץ מרתון יחד. צריך לוודא שהסטארטאפ פותר בעיה אמיתית בשוק גדול מספיק, שיודע ומוכן לשלם על הפתרון. צריך להקדיש מחשבה לאיך לחדור לשוק הזה, ואיך להשתלט על הקטגוריה אל מול המתחרים. הדרך הטובה ביותר לעשות את כל זה היא באמצעות כמה שיותר שיחות עם שוק המטרה - לקוחות פוטנציאליים, מומחי תעשייה, מומחים טכנולוגיים ויזמים ותיקים בתחום. כמובן שצריך גם לוודא שהמסר למשקיעים יהיה חד וברור, ולחפש את המשקיעים המתאימים ביותר שיוכלו לתת את ההכוונה, את החיבורים, ובתקווה גם את הצ'ק הראשון שלכם".