"אני סטודנט לתואר שני במנהל עסקים, יש לנו הרבה עבודות בשפה האנגלית, ואנחנו צריכים לקרוא מאמרים ארוכים. אנחנו משתמשים ב-ChatGPT, שואלים אותו אם הוא מכיר את המאמר, מדביקים את השאלה שקיבלנו והוא מוציא תשובה. כדי שלא יעלו על זה, אנחנו עוברים לאפליקציה אחרת, מעתיקים את התשובות של GPT לשם והיא הופכת את הטקסט שלו למילים שלנו. אנחנו מגישים את זה ככה, די סומכים עליו, עד כה הוא לא טעה. עשינו 3 עבודות כבר עם הצ'אט שקיבלנו עליהן 90 פלוס", כך מספר ל-mako סטודנט באחת מהמכללות הידועות במרכז הארץ.

השימוש בבינה המלאכותית בקרב סטודנטים ותלמידים הפך לבלתי נמנע, מרגע שחרורו של ChatGPT לקהל הרחב. במחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרות מהפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה, וד"ר מיטל אמזלג, נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב כלי בינה מלאכותית (AI) בלמידה אקדמית וסוגיות אתיות הכרוכות בכך. מדגם של כ-700 סטודנטים מכלל המוסדות האקדמיים בישראל ענו על שאלון מקוון במהלך חודש מאי 2023.

מהממצאים עולה כי 70% מהסטודנטים עושים שימוש בישומי בינה מלאכותית בלמידתם האקדמית, כאשר chatGPT הוא המנצח. 95% מהסטודנטים בחרו בו כיישום הראשי שמסייע להם בלמידה, והרחק אחריו נמצא  DALL-E2, מנוע ליצירת תמונות מטקסט, גם הוא של חברת OpenAI.

השימושים המובילים בלמידה הינם הכנת תרגילים או עבודות (70%) הסבר על תכני למידה לא ברורים או חיפש אחר חומר לימודי (80%) וסיכום תכני למידה (60%).

למרות השימוש הנרחב, הסטודנטים מודעים למגבלות יישומי AI בהנצחת טעויות (75%) ובפגיעה בפרטיות (55%). כמחצית מהסטודנטים דיווחו כי הם מתמודדים עם דילמות אתיות לגבי השימוש בכלי AI במידה מסוימת עד רבה מאד.

הסטודנטים מפנים אצבע מאשימה מופנית כלפי סגל ההוראה: רובם המכריע (כ-70%) של הסטודנטים טוענים שהמרצים לא יכולים לצפות מהם להתנהלות אתית מבלי שיציגו הדרכה מתאימה לשימוש בכלי AI. שאלות וסוגיות איתן מתמודדים הסטודנטים לדוגמה: "האם זה מוסרי להשתמש בתשובות של הבינה המלאכותית לצורך עבודות ומטלות?"; "עד כמה אפשר לשלב בינה מלאכותית, מבלי שזה ייחשב העתקה או גניבה או כתיבה לא מקורית?"; "איפה עובר הגבול בשימוש - איפה נעזרתי בזה והשתפרתי בזכות, אבל לא נתתי לזה לעשות את העבודה או המטלה במקומי?"

אז האם הנזק של הבינה המלאכותית עולה על התועלת בכל מה שנוגע ללימודים אקדמיים?

"פריצתן של פלטפורמות בינה מלאכותית מציבה יתרונות לצד אתגרים חסרי תקדים לדרכי ההוראה והלמידה האקדמיים כפי שהכרנו עד כה", אומרת קורץ ל-mako. "היכולות הטקסטואליות של יישומי בינה מלאכותית כדוגמת ChatGPT, יחד עם קלות השימוש בהם, מאפשרות הזדמנויות רבות ללמידה ושימושים מגוונים בעלי פוטנציאל פדגוגי רב. ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי להעמיק ידע ותהליכי למידה, להקל על תהליכי הכתיבה ובכך להפחית את הלחץ מכתיבת עבודות, להוריד עומס קוגניטיבי, לתת ללומדים אוטונומיה שתגדיל את תחושת השליטה שלהם על תהליכי הלמידה, ובכך אף לחזק את תחושת המסוגלות שלהם, ולאפשר להם לקבל משוב תמידי ובזמן אמת על ביצועיהם. כל אלה עשויים לשפר את חוויית הלמידה של הסטודנטים.

"לצד היתרונות הרבים, ישנם גם חסרונות משמעותיים רבים, ביניהם אמינות המידע. שימוש לא מושכל בו יאפשר הפצת מידע שגוי ולא מבוסס. יותר מכך, אחת הסוגיות המשמעותיות, השליליות והבולטות ביותר בשימוש ביישומי בינה מלאכותית באקדמיה היא הסוגיה האתית והזכות לפרטיות".

פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה (צילום: ליבי קטי-נאור)
פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT מכון טכנולוגי חולון |צילום: ליבי קטי-נאור

האם קיבלתן מסטודנטים עבודות שנעשו רק על ידי בינה מלאכותית?

אמזלג: "אינני מכירה מקרים פרטניים. לא נכון בעיניי לתת מטלות ש-ChatGPT יכול לענות עליהן. הפתרון הוא לתת מטלות אותנטיות, רלוונטיות לעולם הסטודנט, שייתנו ביטוי לקולו האנושי ולא את קולה של המכונה".

קורץ: "יש להבין ולהפנים שטכנולוגיות הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר. עלינו כאקדמיה לצאת למסע של גילוי וחקירה של האפשרויות שיישומים אלה מזמנים. תופעת ההעתקה היא עתיקת יומין וכזו תישאר. יחד עם זאת, יש ליצור מצפן אתי מוסכם על דעת השותפים – סגל וסטודנטים ולפעול לאורו".

על פי החוקרות, הסקר מעלה את הצורך לשנות את צורת הלימוד באקדמיה כך שתנטרל את היותו של ה-AI מכלי לפתרון תרגילים, ותהפוך אותו לכלי עזר בלבד. "כלי AI יכולים להיות שותף נפלא לסטודנטים. עם זאת, הלמידה היא תהליך אישי של הסטודנט של רכישת ידע ומיומנויות, שבסופו של דבר יגבירו את סיכויי קבלתו למשרות נחשקות. אם הבינה המלאכותית תלמד במקומו מה השגנו?", אומרת אמזלג.

ד
ד"ר מיטל אמזלג, חברת סגל בפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT מכון טכנולוגי חולון

"אנחנו בפקולטה לטכנולוגיות למידה מעודדים סטודנטים לעשות שימוש ב-ChatGPT תוך הפעלת שיקול דעת. למשל, הסטודנטים שלנו מתבקשים להשוות בין איכות המידע שהתקבל מהבינה המלאכותית לבין איכות המידע שהתקבל ממאגרי מידע אקדמיים. בכך אני מקווה שאני מחזקת את "שריר החשיבה הביקורתית" כלפי מידע המתקבל מה ChatGPT", מוסיפה קורץ.