המלחמות המתארכות בישראל ובאוקראינה והמתיחות הביטחונית העולמית הגוברת העלו לסדר העדיפות העולמית את הצורך בטכנולוגיות מתקדמות ובסטארטאפים הביטחוניים. בשל המצב הביטחוני המורכב והצורך בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, הסטארטאפים הישראלים מצאו עצמם במרכז תשומת הלב של משקיעים גלובליים, במיוחד בתחום הסייבר.
כך, ברבעון השני של 2024 נמשכה המגמה החיובית שראינו ברבעון הראשון בתעשייה הישראלית, עם גיוסים בהיקף כולל של כ-2.9 מיליארד דולר - רובם בתחום הסייבר והביטחון. המספר גבוה במיוחד בעיקר בזכות WIZ, שגייסה קרוב למיליארד דולר בעצמה, אבל גם בלעדיה הסכום שגויס מרשים ועומד על כ-1.93 מיליארד דולר.
לעומת זאת, ברבעון השלישי של 2024 גיוסי ההון בסטארטאפים הישראלים צנחו ל-1.18 מיליארד דולר, בעיקר בשל השפעות המלחמה שעצרו תהליכי השקעה. עם זאת, הסקטור הביטחוני, ובמיוחד תחום הסייבר, שמר על יציבות והמשיך לעורר עניין אצל משקיעים.
השבוע (שלישי) נערך כנס שהוקדש לתעשיית הסטארטאפים המתפתחת בתחום הביטחוני בישראל, ביוזמת קרן Fusion במשרד עורכי דין פרל כהן. בכנס השתתפו נציגי מפא"ת (המנהל לפיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיה במשרד הביטחון), משקיעי הון סיכון וחברות סטארטאפ.
בפאנל משקיעי הון סיכון שנערך בהנחיית עו"ד גיא לכמן, שותף במחלקת ההייטק בפרל כהן, השתתפו אלון קנטור, שותף בקרן 10D; ליזה כהן, שותפה בקרן Intel Capital; יונתן מנדלבאום, שותף בקרן TLV Partners ומרים שטילמן, שותפה ב-Tal Ventures. הארבעה שוחחו על העלייה של הסטארטאפים הדואליים (כלומר שימוש אזרחי וביטחוני), ההסתכלות על השוק האמריקאי כבר בצעדים הראשונים, הרגולציות השונות וכמובן על השפעת המלחמה הנוכחית על ההשקעות השונות.
בניגוד למה שניתן לחשוב, חלק מהמשתתפים ששוחחו עם mako מסבירים שהיקף הההשקעות לא הצטמצם בתקופת המלחמה, אלא בדיוק ההפך. "אנחנו באינטל קפיטל לא צמצמנו השקעות בישראל", מסבירה כהן."התיאבון שלנו לא השתנה בכלל, לא בגלל המצב בישראל או המצב באינטל, התקציב לא השתנה ויש עדיין הרבה מאוד עניין. ב-10 באוקטובר 2023, שלושה ימים אחרי השבת השחורה, אני העברתי השקעה בישראל בלי שום שאלה על לאן הדברים הולכים. אינטל משקיעה בישראל כבר 30 שנה ומכירה את העליות והמורדות של ישראל".
"גם אצלנו לא רואים דעיכה, בטח לא בתחום הביטחוני, אלא ההפך", טוען קנטור ומסביר: "האנשים שפועלים בתחום הזה והלקוחות מבינים מי הטובים ומי הרעים, והם פחות מושפעים מהכותרות בעיתונים והמספרים מראים את זה - השנה הזו כבר היום היא יותר טובה משנה שעברה בכל הפרמטרים".
בתערוכה הביטחונית בצרפת רצו להחרים חברות ישראליות. איך מתמודדים עם דברים כאלה?
קנטור: "הוזמנתי עכשיו לכנס ביטחוני בלונדון, היו שם מעט ישראלים, אבל רוב הפוקוס היה על אוקראינה, ככה שאת הרוב זה לא הכי מעניין. הסיפור בצרפת היה פוליטי, אבל בפועל החברות שלנו מגיעות לכנסים וזו באמת תופעה שולית".
הסיפור של מוסריות של השקעה בנשק עולה הרבה?
כהן: "ברור. אינטל היא חברה שלא תשקיע בנשקים. יותר מזה, יזם שהיה בחברת סייבר התקפי - אנחנו כנראה לא נשקיע בחברה שלו, למרות שהוא כבר לא עוסק בזה. חברה בורסאית פשוט לא יכולה להיכנס למקומות האלה".
אתם חושבים שלמלחמה תהיה השפעה ארוכת טווח בכל מה שקשור להשקעות?
קנטור: "אם המלחמה תיגמר במימדים האלה אני חושב שיהיה בסדר. אנשים שאנחנו עובדים איתם בחו"ל שולחים תמיכה ושואלים כל הזמן אם הכל בסדר. הם לא יכולים לבוא לפה אומנם, אבל אנחנו נוסעים ופוגשים אנשים ועושים את הדברים".
"צריך לזכור שאחרי כל תקופה קשה יש תקופה של שגשוג", מסכמת כהן. "אנחנו כן מצפים כבר שהתקופה הזו תגיע".
גיא קצוביץ', יוזם הכנס ושותף בקרן Fusion, מסביר כי הרעיון לקיים את הכנס הגיע לאחר שתחום הדיפנס (הגנה) עשה את דרכו למרכז ההייטק הישראלי. לדבריו, "יותר אנשים מעוניינים לפעול בתעשייה, אך רשת הקשרים העסקיים של הענף לא מפותחת מספיק. הכנס אפשר לחבר בין אנשי מערכת הביטחון, משקיעי הון סיכון ויזמים, כדי שיחלקו רעיונות וייצרו קשרי עבודה הדרושים להניע את התעשייה. גם אנחנו כמשקיעים במיזמים בשלבים מוקדמים ביצענו 130 השקעות, 30 מהן מאז פרוץ המלחמה, ואנו מעוניינים לפעול בתחום הביטחוני כדי לספק ליזמים את הכלים לייצר חדשנות ישראלית".
תחום ההגנה הרגיש מעלה דילמות כמו למשל היכן לפתוח את החברה - בישראל או מדינה אחרת, על מנת לעבוד עם כמה שיותר ממשלות. בהקשר זה אומר קנטור: "כשאני הייתי יזם בתחום פתחנו את החברה בישראל עם חברה בת בארה"ב. זה הקשה עלינו מאוד למכור לגופי ביטחון אמריקאים ולגייס כסף ממשקיעים בארה"ב, בדיעבד היה עדיף להקים את החברה בארה"ב".