חג השבועות שצוין השבוע ידוע גם כחג הביכורים, הגידולים הבשלים הראשונים. ההשוואה הזאת משמשת אותנו בתקופה הזאת לבחון התחלות חדשות בעוד תחומים, אלא שבשנה מורכבת כמו זו שאנחנו חווים, לא בטוח שזה בכלל הזמן להתחיל לייצר משהו חדש. לקחנו את עולם המושגים הזה אל ענף ההייטק הישראלי, הקטר של המשק שמצליח לייצר מדי שנה לא מעט "ביכורים" - סטארטאפים חדשים. האם זה קורה גם השנה?
"ניכרת מגמת התאוששות בהייטק הישראלי. ברבעון הראשון של שנת 2024, חברות הסטארטאפ הישראליות גייסו 1.6 מיליארד דולר, עלייה של כעשרה אחוזים ביחס לרבעון הקודם", מסביר שי מישל, שותף מנהל בקרן ההון סיכון Merlin Ventures. "גם היום, אנחנו פוגשים יותר יזמים מבעבר. קרנות ההון סיכון בוחנות השקעות פוטנציאליות, כולל שיתופי פעולה בין קרנות להשקעות משותפות. אני מניח שהאקזיטים שפורסמו לאחרונה תורמים להמשך המגמה החיובית גם כן".
בתשובה לשאלה האם האקוסיסטם הישראלי יחזור לשנים 2020-2021 או שהוא השתנה אחת לתמיד, מישל טוען שאלה היו שנות שיא במגוון פרמטרים כמו היקף גיוסי ההון, שעמד על פי 2 מהממוצע העולמי, מספר החברות הישראליות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ויותר, והתעצמות היקף הרכישות של חברות ישראליות על ידי חברות בינלאומיות. לאור כל אלה, לא בטוח שהענף יצליח לשחזר את ההישגים.
"ברבעון הראשון של 2024 התחלנו לראות מגמת התאוששות הולכת וגוברת, ושיא הפעילות היה בחודש מרץ.
אני יכול להעיד ממקומי שבסקטור הסייבר, אני מרגיש שהרכבת שוב דוהרת במהירות שיא. אני פוגש הרבה יזמי סייבר מנוסים, חלקם כבר מכרו או הקימו חברה בעבר, ועכשיו הם מרגישים שזה הזמן הנכון להקים חברה חדשה", מסביר מישל. "אני מאמין שנראה התחזקות של כל הפרמטרים בתעשייה במהלך 2024, וחשוב לזכור שאנחנו מדינה של חדשנות ויזמות, ענפים ופיתוחים חדשים יכולים להביא לשיאים חדשים. אנחנו עדיין לא חווים שילוב מלא של יכולות הבינה המלאכותית למשל, וכשזה יקרה נהיה במצב אחר".
אילנית קבסה, שותפה-מנהלת ב-URIKA PARTNERS, ממשיכה את הקו האופטימי. לדבריה, דווקא מתוך השבר הנוכחי, אפשר בהחלט להצמיח יוזמות טכנולוגיות חדשות. "דווקא עכשיו זה הזמן הכי נכון להביא לעולם מיזם חדש. עם הניסיון בעולמות הטכנולוגיים, מגיעה גם התובנה שעתות משבר דוחפות יזמים לפעול באחריות ובשיקול דעת רב ומקיף יותר, ואף דוחפות לקבל החלטות אמיצות ויצירתיות יותר. כל הדברים הללו ועוד, הן בסיס התחלתי נהדר להקמת חברה חדשה", היא אומרת.
"המסע היזמי הוא מפרך, מטלטל, עם עוצמות רגשיות ודרישה לסבלנות אין קץ", מוסיפה קבסה. "עם זאת, זמן של משבר הוא בדיוק הנקודה שבה צריך להתחיל את המסע עד לפריחה עסקית, כלכלית ואישית. אין לי ספק שמי שיבחר להקים בשנה הנוכחית חברות חדשות, יביא לעולם מיזמים ארוכי טווח ואיכותיים אף יותר".
התאוששות חלקית
קשה להצביע על הנקודה בזמן שבה נכנס ההייטק הישראלי לסחרור. אחרי שנים של פריחה, בסוף שנת 2022 ותחילת 2023 המצב כבר נראה אחרת. ההשקעות קטנו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית שבה לקחו חלק בכירי הענף טלטלה את הספינה, ואירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה פגשו ענף רעוע ולא יציב. "השאלה שמעסיקה כיום את רוב תעשיית ההייטק הישראלית היא האם התקופה הקשה שחווינו בשנתיים האחרונות כבר מאחורינו. באופן כללי, לא ניתן להצביע על מגמת התאוששת מקיפה, אלא על התאוששות בוורטיקלים מסויימים", מסביר יאיר לרון, שותף ב-Deloitte Catalyst, הזרוע הטכנולוגית של פירמת הייעוץ. "תעשיית הסייבר חווה צמיחה אדירה, ובהחלט ניתן לומר שזוהי תקופה טובה להיות בה יזם בישראל בתחום, אבל ענפי ההייטק הנוספים מתנהגים אחרת".
״בחודשים הראשונים לאחר אוקטובר כמעט ולא קמו סטארטאפים חדשים, אבל היום, 8 חודשים אחרי, יש יותר כסף בתעשייה ומשקיעים מחפשים מוצרים מבטיחים", אומר לרון. אלא שלמרות האופטימיות היחסית שהוא מתאר, הוא מאמין שלא נחזור לתור הזהב של ההייטק. "באותן שנים הריבית הייתה אפסית, כך שמשקיעים רבים ראו בהשקעה בחברות טק השקעה משתלמת. בסביבת הריבית של היום, משקיעים רבים מעדיפים להפקיד את הכסף שלהם באפיקים בטוחים וסולידיים יותר".
בכדי להתמודד עם האתגרים, לרון צופה שחלק ניכר מהסטארטאפים יפנו לשלושה נתיבי פעולה אפשריים: "אפשרות אחת היא לבצע גיוס בשווי נמוך יותר מהגיוס הקודם (DownRound). חברות אחרות יעדיפו להתאים את קצב שריפת המזומנים (Burn Rate) שלהן, ולבסוף יש את אלו שיתמזגו או יימכרו לחברות גדולות יותר", הוא מסביר. עם זאת, התורה הבסיסית של הקמת סטארטאפ, שמתבסס על צוות ומוצר מנצח, נשארה כשהייתה: "המשקיעים רוצים לראות שלצוות יש את הידע והרקע הרלוונטיים, לצד מוצר שיש לו שוק וסיכוי להצליח".
התקופה האחרונה לוותה בשלושה אירועים משמעותיים בשוק, מסביר עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי GNY: גיוס הענק של חברת Wiz על סך מיליארד דולר, הגיוס של חברת Cyera בהיקף של 300 מיליון דולר ורכישת חברת הסייבר Noname ע"י הענקית העולמית אקמאי ב-450 מיליון דולר. אלה אמנם נתונים מעודדים אחרי רבעונים רצופים שבהם נרשמו ירידות בהיקף ובכמות גיוסי ההון, אולם, נתוני ההשקעות מוטים כאמור בשל מעט השקעות גדולות.
לפי דו"ח ההשקעות בהייטק של גורניצקי יחד עם IVC ו-KPMG, השקעות ההון סיכון סבלו מירידה בולטת בשנת 2023, אבל באופן יחסי, מגזרי הסייבר ופינטק נותרו משמעותיים והמשיכו למשוך הון. "אלו הסקטורים המובילים גם בתחילת 2024, ואליהם מצטרף ענף הפודטק", מציין לנדרס. "היסודות של תעשיית ההייטק הישראלית המפוארת עדיין קיימים. אני מאמין שאחרי שהמציאות תתייצב, ביטחונית, מדינית ופוליטית, ישראל תוכל לחזור ולכבוש את המקום הראוי לה בפסגת הטכנולוגיה העולמית. הניסיון הישראלי מלמד שהשקעות גדולות בצרכים צבאיים, כפי שיש כעת במסגרת המלחמה, הולידו טכנולוגיות שאחר כך הוסבו ליישומים אזרחים. כולנו תקווה שבעתיד הקרוב נראה בציר ישראלי משובח נוסף של חברות כאלה".
אז איך בעצם ניגשים להקמת סטארטאפ בשנת 2024? מה הצעדים הראשונים שיזם עם רעיון צריך לעשות? "יזמות קודם כל זקוקה לאופטימיות", אומר אייל רוזנר, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון IN VENTURE (יחד עם איתן נאור). "לצד זאת, סטארטאפים מצליחים או נכשלים בראש ובראשונה בגלל הצוות. זה מסע קשה, ולעשות אותו לבד זה עומס מאוד גדול. פעמים רבות יזמים מתחילים מרעיון למוצר או שירות, אבל הדבר הנכון הוא קודם כל למצוא בעיה, לבדוק את הגודל שלה ואז לחשוב מה נדרש על מנת לפתור אותה", מוסיף נאור.
האם עדיף לדעתך לנסות לגייס כסף מקרנות ישראליות או בינלאומיות במצב הנוכחי?
רוזנר: "בשלבים הראשוניים של בניית חברה יש יתרון בכסף מקומי. חלק חשוב בהצלחת סטארטאפ הוא בניה נכונה של היסודות, והיכולת להתייעץ עם מישהו מקומי ברמה היומיומית יכולה מאוד לעזור. מצטרפת לכך העובדה ששחקנים בינלאומיים חדשים יימנעו בשלב זה מכניסה לישראל. קשה לראות חברות גדולות או קרנות גדולות מחליטות להסיט כספים לתוך ישראל כל עוד המצב הנוכחי נמשך".
"כלכלה היא עניין מחזורי, עם תקופות של גאות ושפל"
אז אחרי שהתקבלה ההחלטה להקים סטארטאפ, נשאלתה שאלה באילו תחומים זה כדאי יותר, ובאילו תחומים זה פחות כדאי. "לא בכל תחום קל לגייס או לצמוח, והיעדים הנדרשים מחברות בשלבים שונים עדיין גבוהים יותר מאשר בתקופת שיא השוק", אומרת מיה פיזוב, שותפה בקרן ההון סיכון Amiti Ventures. "ההתאוששות מורגשת יותר בסקטורים שבהם ישנו צורך בחדשנות ובפתיחות של לקוחות להפנות תקציבים לרכישת פתרונות חיצוניים. סייבר זו דוגמה אחת, אבל גם בתחומים אחרים אנחנו רואים לא מעט עניין, כמו רפואה וביולוגיה, וכמובן בעולמות הביטחון עקב האירועים בארץ ובעולם בשנים האחרונות".
"בראש ובראשונה, צריך לוודא שהצורך בשוק באמת קיים, שהוא משמעותי ללקוחות ושיש להם תקציב מוגדר לפתרון עבורו. כמו כן, חשוב להקשיב לפידבק של הלקוחות הפוטנציאלים ולקרוא גם בין השורות. יזמים הם אופטימיים מטבעם ונוטים לפעמים להקשיב רק לחלקים הטובים של הפידבק, וחשוב ללמוד איפה לשפר את הרעיון והמוצר כמה שאפשר כדי להתאים אותו לשוק עוד לפני שמתחילים לעבוד".
"לבסוף, חשוב לגייס כסף ממשקיעים שאתם סומכים עליהם ומאמינים בהם, כאלה שיוכלו לתרום לכם בשלבים שונים לאורך הדרך. יש יתרונות למשקיעים ישראלים ויש יתרונות לזרים. מכיוון שקשה להשקיע בשלבים מוקדמים מבלי נוכחות בתעשייה ורשת קשרים ענפה ואיכותית, בשלבים הראשונים יש נטייה לגייס ממשקיעים ישראלים, או כאלה שנמצאים פה באופן קבוע. בשלבים מאוחרים יותר, יזמים נוטים לצרף משקיעים זרים שמביאים איתם גישה לשוק היעד. פעמים רבות אלה גם קרנות גדולות יותר שיכולות להוביל סיבובי המשך משמעותיים".
האם לדעתך האקוסיסטם הישראלי יחזור לשיאים של העבר, או שהכיוון השתנה לתמיד?
"השיאים של 2020-2021 היו ברובם אנומליה ומצב שלאו דווקא היה בריא, לא ליזמים ולא למשקיעים. היכולת לגייס הרבה כסף בהערכות שווי גבוהות הוביל לחוסר יעילות כללי. בפועל, הסחרור הנוכחי הוביל לא מעט חברות לצמצומים והתייעלות, וזה דבר חיובי".
ובכל זאת, חייבים לסיים בקצת פסימיות, כהרגלנו בישראל בשנה האחרונה. ״המשקיעים אינם חוזרים להשקעות בארץ, וכמות הסטארטאפים הנוצרים קטנה באופן משמעותי ממה שהורגלנו לו. האווירה הכללית איננה חיובית, והאקוסיסטם נמצא בקיפאון", אומרת מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. "אם המצב לא ישתפר ולא יוקמו מספיק סטארטאפים חדשים, נפגוש בהשלכות בעתיד ונראה הרבה פחות אקזיטים והשקעות".
"כלכלה היא עניין מחזורי עם תקופות של גאות ושפל. נכון להיום אנחנו נמצאים בתקופת שפל ארוכה וקשה, אך אם נסתכל על ההיסטוריה, נראה שלכל משבר יש סוף ובסופו מגיעה תקופה של פריחה", מסכמת שוורץ. "אין ספק שתקופה כזו תגיע גם הפעם. תנודות כלכליות הן חלק בלתי נפרד מהמחזור הכלכלי, והן יכולות להציע הזדמנויות לצד אתגרים. התקופות הקשות מכריחות אותנו לחשוב מחדש, להתייעל ולהתחדש, מה שמכין את הקרקע לתקופות של צמיחה ושגשוג בעתיד. אז למרות הקשיים, חשוב לזכור שפריחה כלכלית עתידה לבוא, וחשוב להיות מוכנים להפיק ממנה את המירב".