אינסטגרם הסירה פוסטים עם התגית "אל אקצא", אחרי שסומנו על ידי האלגוריתם בתור פוסטים הקשורים לארגוני טרור. לפי הדיווח באתר באזפיד, שמתבסס על מיילים פנימיים, התקרית עוררה סערה בקרב עובדים בחברה – שטוענים שפייסבוק "מסתירה באופן מכוון תכנים הנוגעים לאלימות הישראלית ברצועת עזה". היום (חמישי) מתקיימת פגישה עם כל עובדי החברה בראשות מארק צוקרברג, כשאחדים מן העובדים אף ביקשו להעלות לסדר היום דיון על הוצאתם של משרדיה האיזוריים של פייסבוק מישראל, לאור היותה "מדינת אפרטהייד".

לפי הפרסום ב"באזפיד ניוז", גולשי באינסטגרם שהעלו סרטונים עם התיוג #AlAqsa – ועם המקבילות בערבית – נדהמו לגלות שהפוסטים נמחקו, בטענה שהם קשורים לאלימות או לארגונים מסוכנים. כשעובדים ברשת החברתית גילו על כך, הם הגישו תלונות פנימיות. "שתי הטעויות הללו ורבות אחרות הן לחלוטין בלתי מתקבלות על הדעת", כתב אחד העובדים במזכר שהודלף. "אל-אקצא הוא המקום השלישי בחשיבותו באיסלאם, והוא חלק מרכיב באמונתם של כ-1.8 מיליארד אנשים", המשיך.

הפוסט המדובר חזר לאוויר בעקבות התלונה, ומטעם פייסבוק נמסר בתגובה לאתר החדשות The National, המזוהה עם הצד הפלסטיני, שהפוסטים "הוסרו בשוגג". אלא שמזכר פנימי נוסף שנשלח אתמול (רביעי) והגיע לידי באזפיד ציין סיבה נוספת להסרת התכנים: אל אקצא הוא גם "שמו של ארגון עליו ממשלת ארצות הברית הטילה סנקציות". ככל הנראה, הכוונה היא לגדודי חללי אל אקצא, ארגון טרור בולט מתקופת האינטיפדה השנייה, או לארגוני מעטפת שונים כמו קרן אל אקצא.

"חשש פנימי בפייסבוק מפני ישראל"

הטענות מצד פלסטינים על צנזורה בפייסבוק ובאינסטגרם אינן חדשות. בשבוע שעבר, משתמשים טענו שהרשת החברתית הסירה תמונות וסטוריז שנוגעים לקונפליקט, וביום שישי הרשת החברתית מסרה שמדובר בבאג שהשפיע על משתמשים ברחבי העולם. אלא שגם אז החלו עובדים בפייסבוק להשמיע את קולם.

"מבחוץ זה נראה שפייסבוק משתיקה פוסטים פוליטיים, ומתנצלת על כך אחר כך", כתב עובד בקבוצה פנימית. "לו הייתה קבוצה תחת השם 'עושי הצרות של וושינגטון' ופוסטים לא קשורים שכללו את המילה וושינגטון, הסרתם הייתה לחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת. אני רוצה להדגיש שהחלק הזה מקהל המשתמשים שלנו גם ככה מרגיש שהוא עובר צנזורה, ואחרי כל כך הרבה בעיות, המשתמשים שלנו לא יתנו לנו את חמת הספק".

אשרף זייתון, לשעבר עובד פייסבוק שעמד בראש מחלקת המדיניות במזרח התיכון ובצפון אפריקה משנת 2014 ועד אמצע 2017, דחה בתוקף את הסבריה של החברה. לטענתו, היא מעסיקה את מומחי הטרור הטובים בעולם, שיודעים להבדיל בין אזכורים של מסגד אל אקצא לבין אזכורים של ארגוני טרור. "מדובר בתירוץ עלוב", אמר. לדבריו, ייתכן שהסיבות להסרת התמונות והסרטונים הן דיווחים רבים שהתקבלו בנושא – לצד "חשש פנימי בפייסבוק מפני ישראל".

לקראת פגישה של עובדי החברה היום (חמישי), בראשותו של המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג, חלק מהעובדים ביקשו לדון במדיניותה של פייסבוק ואינסטגרם בנושא הפלסטיני. כך, לסדר היום עלתה השאלה הבאה: "המערכות שלנו פוגעות בקבוצות שוליים (ראה: פלסטין, בלאק לייבס מאטר, ונשים ילידיות). כיצד נפעל בנושא?". לפי באזפיד, השאלה נמצאת נמוך יחסית ברשימת השאלות המבוקשות, הרחק מאחורי שאלות על מדיניות העבודה מהבית ועל האפשרות שצוקרברג ינחה את סאטרדיי נייט לייב.

יחד עם זאת, בשאלה אחרת, אחד העובדים שאל האם פייסבוק תזיז את משרדיה האזוריים מתל אביב. זאת, לאור העובדה שהם "לא נגישים בפני עובדי החברה ממוצא פלסטיני-אמריקאי", ולאור העובדה שהארגון Human Rights Watch הגדיר את ישראל בתור מדינת אפרטהייד.