בחודשים האחרונים אמריקאים רבים חווים חרדת החמצה. פומו בשפה המילניאלית. באופן מפתיע, הגורם העיקרי לתחושה הוא לא הקורונה שמכריחה את כולם להישאר בבית ולהימנע ממפגשים חברתיים. מדובר במשהו אחר לגמרי. הכירו את קלאבהאוס, רשת חברתית חדשה עם חדרי צ'אטים שניתן לנהל בה שיחות אך ורק בהודעות קוליות.
נכון לעכשיו מדובר בגרסת בטא, וההרשמה לאפליקציה מותנית בהזמנה ממשתמש קיים, כשכל נרשם יכול להזמין חבר או חברה. התוצאה: מי שנהנים משיחות קוליות הם בעיקר זמרים ושחקנים כמו דרייק, קווין הארט, בעלי הון ויזמים כמו אילון מאסק, וברי מזל שמקורבים למקורבים. ממש כמו במועדון אמיתי בלוס אנג'לס - או אפילו ממש כמו העיר עצמה - תחושת האקסלוסיביות גרמה לרבים לרדוף אחרי אותן הזמנות, והן אפילו נמכרות ברשת. המחיר הממוצע עומד על כ-30 דולר להזמנה.
בתכלס, פומו מרשתות חברתיות הוא לא דבר חדש. כולנו חווינו רגע כזה בחיים (או מיליון) שבו אנחנו נתקלים פתאום ברצף סטוריז מבר מגניב או ממסעדה חדשה שגורם לנו להתחיל להתגרד. אז מה בכל זאת יש בקלאבהאוס שעושה אותה לדבר החם של הרגע? יש כמה סיבות, ואחת מהן היא האפשרות לנטוורקינג. נחזור לרגע לדימוי של לוס אנג'לס: אם בעבר זמרים, למשל, היו מתמנגלים עם מפיקים בעלי השפעה במועדונים ליד שולחנות עמוסים בבקבוקי וודקה יוקרתיים, היום הם עושים את זה בחדרי הצ׳אט הקוליים.
זה קרה למפיקת ההיפ הופ האנונימית Loudy Luna, שהגיעה למצב שבו דרייק והראפר 21 סאבאג׳ השתתפו כשופטים בתחרות ביטים שלקחה בה חלק. "לא הפסקתי לקבל פניות בדיאם שלי (תיבת ההודעות של אינסטגרם, דמ"מ) מאז אותה תחרות", סיפרה לונה למגזין ההיפ הופ קומפלקס. "זה היה הזוי, בהתחלה התאכזבתי כי אמרו לי שיהיה מפיק אחר, ואז דרייק ו-21 נכנסו. הייתי בהלם".
3400 people listening to a live performance of the Lion King musical...in Clubhouse. This is emergent culture pic.twitter.com/pBfB3TeUf9
בנקודת זמן אחרת ובחדר צ׳אט אחר, ששמו היה "האם קווין הארט מצחיק?", המשתמשים ניהלו דיון סוער ולוהט, בנוכחותו של נשוא הקבוצה (לטובת מי שלא מכיר: הארט הסתבך לאחרונה כשבאחת הבדיחות בספיישל נטפליקס שלו הוא האשים את בתו בת ה-15 בהתנהגות זנותית). למרות שמנהלת החדר הקפידה לבקש מכולם לשמור על אווירה רגועה, הויכוח הגיע לטונים צורמים. כל הדיון הזה נחשב לסיטואציה נדירה מאוד ביחס למעמדו של הארט.
ברגע השיא של השיחה, שדלף ליוטיוב, ניתן לשמוע את הארט מתווכח עם אחת מהנוכחות בחדר לאחר שהיא התייחסה לטרמינולוגיה שבה הוא בחר. "את חושבת שאני חושב שביל קוסבי חף מפשע?", שאל הארט. כשהשיבה בשלילה, הוא שאל: "אם את יודעת שאני לא בעדו, אז למה לשאול את השאלה הזו? למה לקדם את הנרטיב השלילי הזה? מה המטרה של השאלה אם את יודעת שאני נגדו?".
בסוף מנהלת החדר התערבה שוב וביקשה לסיים את הדיון, אחרי ששני הצדדים קיבלו הזדמנות שווה להעביר את המסר שלהם. המעריצים התבקשו להחליט בעצמם. אפשר לומר שהרגע הזה, והשאלה של הארט, תופסים בדיוק רב את המהות של האפליקציה: לנהל דיונים משוחררים ללא נרטיבים ופוזיציות. אף בן אדם לא מצליח לבטא את עצמו אם הוא מרגיש שהצד השני רק מחפש לתפוס אותו על מילים ומתעלם מהמשמעות. רוצה לומר: הקונטקסט הוא המסר.
אבל לא הכל עבר חלק למפתחי קלאבהאוס: כצפוי באינטרנט, אנשים מנצלים את הפלטפורמה בשביל לקלל או להתגזען על אנשים אחרים, והיוצרים ספגו ביקורת על היד הרכה שהם נוקטים כלפי אותם משתמשים. "אני לא יכולה להמשיך באווירה חיובית כשאני רואה את האדישות כלפי דברי שנאה, גזענות ואנטישמיות בקלאבהאוס", צייצה בטוויטר ריהן, יצרנית תוכן שלקחה חלק בפיילוט עם עוד 40 משפיעני רשת שקיבלו "תוכנית" (מעין פודקאסט משולב עם טוק-שואו) באפליקציה.
למעשה, בהתחלה לא היו בכלל כללי התנהגות לאפליקציה, אך הם הגיבו בזריזות לביקורת והוסיפו קווים מנחים לשימוש. הנה עוד כמה שינויים שנעשו בגרסת הבטא בחודשים האחרונים: כל מנהל "מועדון" יכול להוסיף כללים בהתאמה אישית לחלל הוירטואלי אותו הוא מנהל, ניתן לחסום משתמשים ואפשר לדווח על אירועים פוגעניים שהתרחשו. דבר אחד שהם לא פתרו במאה אחוז זה הקקופוניה, שמוכרת לנו בימים האחרונים משיחות הזום, אבל תמיד טוב שיש כפתור מיוט לכולם אצל המנהל.
אם עדיין לא הבנתם את הקו של היוצרים, זה די ברור: אתם אדונים לעצמכם בקלאבהאוס, האפליקציה היא רק הפלטפורמה. אל תצפו מהם לסמן חדרים מסוימים כ"פייק ניוז" או להציג שקופית אזהרה על משתמש מסוים, כי זה לא הולך לקרות. הביטחון של מפתחי קלאבהאוס מגיע ככל הנראה מהעובדה שאפשר להירשם רק תחת מספר טלפון - דבר שקצת יותר מסובך להשיג לעומת כתובת אימייל - מה שאמור להפחית משמעותית את הפייקים בפלטפורמה, ולהגדיל מצד שני את ה-Accountability של המשתמשים.
אז למרות ההקבלה ללוס אנג'לס, עדיין אי אפשר לדעת אם קלאבהאוס באמת תצדיק את ההייפ סביבה כשתיפתח לציבור הרחב. אם לומר את האמת: קשה לראות אייליסטים כמו דרייק או קווין הארט נשארים שם כשהישראלים, שבדיוק חזרו מדובאי, יתאמנו עליהם עם האנגלית שלהם. אז יכול להיות שהיא תישאר פלטפורמה מקצועית לאנשי עסקים או מוזיקאים, אולי טרנד הפרימיום (חלאס כבר יוטיוב) יגיע גם לשם ומי שלא מפורסם מספיק יצטרך לשלם בשביל להיות במעגל הראשון. אולי בכלל קונספט המועדון יעבוד עד הסוף ויהיו חדרים שהכניסה אליהם תהיה רק בהזמנה. אנחנו מחכים, ובעיקר מתים לקבל את החינמים שלנו.