בחודש האחרון בטח ראיתם בפייסבוק וביוטיוב אנשים הולכים או רוקדים ליד רכב נוסע בדלת פתוחה, לעתים ללא נהג, לצלילי השיר In My Feelings של דרייק. אולי ראיתם את חלקם נתקעים בעמוד ובטח שמעתם אזהרות: לא לנסות את זה בבית.
אז אפשר להפסיק לדאוג מכך שמישהו עוד יסכן את עצמו וינסה את זה - ברגע שמשה כחלון הצטרף לטרנד הוויראלי הזה, בנסיון לצאת מגניב, התופעה מתה. למה להכניס את רשויות החוק לפאניקה כשאפשר פשוט לגייס פוליטיקאי שיהפוך את העניין כולו ללא רלוונטי?
אם אתם לא מגניבים כמו משה כחלון, הנה רקע קצר - אתגר In My Feelings החל עם אושיית האינסטגרם שיגי, שהעלה סרטון שלו רוקד על הכביש לצלילי תחילת השיר, עם תנועות ריקוד די פשוטות וקלות לחיקוי, אבל הרבה סוואג בין לבין שקצת יותר קשה לחקות.
בתגובה, אינספור סלבס, רקדנים וסתם אנשים רגילים הצטרפו לאתגר, צילמו את עצמם רוקדים, ותייגו אותו inmyfeelingschallenge# או dotheshiggy#. שיגי העלה את הסרטון הראשון בסוף יוני, והאתגר התחיל לתפוס תאוצה של ממש ברגע שהצטרפו אליו סלבס, ובעיקר וויל סמית, שקבר את כל הסרטונים הספונטניים עם וידאו מושקע במיוחד, בו הוא מטפס על גשר השלשלאות בבודפשט ומשחזר את התנועות. דרייק, אגב, הודה לשיגי באופן אישי (כלומר - בטוויטר), על כך שהפך את השיר שלו ללהיט מיידי.
מי שאין להם את התקציב של וויל סמית, הסתפקו בריקוד בלבד. אחרים החליטו, לא ברור למה, לבצע את הריקוד בעודם קופצים מתוך מכונית שנוסעת לאט, ולרקוד תוך שהם מתקדמים יחד עם המכונית - לפעמים מצד הנוסע, לפעמים מצד הנהג. כן. זה מסוכן. למה אנשים עושים דברים מסוכנים? כי זה באינטרנט. יש כמה סרטונים של כישלונות מפוארים ומכאיבים, שהיו יכולים להסתיים באסון גדול יותר. אלה רק הסרטונים הכושלים שעלו לרשת. יתכן שסביב העולם היו כשלונות חמורים יותר שהתיעוד שלהם מזעזע או מביך מדי בשביל שיראו אור יום.
חלק מהרקדנים נפלו מהרכב הנוסע עוד לפני שבכלל הספיקו להפגין כישורי ריקוד. רקדן אחר אף נפגע על ידי מכונית, יצא במזל עם פציעות קלות בלבד והחליט להעלות את הסרטון בכל זאת. אפילו נשיא מצרים התייחס לתופעה בנאום בפני סטודנטים בקהיר, והאתגר כבר הספיק להרוויח לעצמו פארודיות ותת-טרנד נהדר - חיות שעושות את ״אתגר הקיקי״, כפי שהוא מכונה, מכיוון שקיקי הוא השם הראשון שמופיע במילות השיר.
בארץ, חלק מהסלבס קפצו מיד על העגלה, בעיקר המעודכנים ביניהם - בר זומר קפצה מרכב, לאון שניידרובסקי הסתפק בגרסה ללא התפרצות לכביש וקיבלנו גם גרסאות עם טוויסטים מקומיים, כמו אתגר הקיקי המזרחי, אתגר הקיקי החרדי וכמובן - אתגר הקיקי בבסיס צה״ל.
הריקוד עצמו כמובן לא מזיק, והוא אף קל יחסית לביצוע ולכן לא מפתיע שכבש את הרשת. הבעיה? השילוב שלו עם קפיצה ממכונית נוסעת. כאן כבר נכנסת לתמונה שאלת שיקול הדעת - האם אושיות רשת וסלבריטאים צריכים לקחת אחריות ולחנך את הציבור שלא לקפוץ ממכונית נוסעת? או שכל אחד מאיתנו אחראי לעצמו ולשיקול הדעת שלו (ובמקרים מסוימים - של ילדיו)?
ואז הגיעה משטרת המובן מאליו
משטרות וגופי בטיחות בדרכים מסביב לעולם גילו את האתגר, בעודו נושם את נשימותיו האחרונות, והחליטו להזהיר באופן רשמי מפניו. איכשהו מה שמובן מאליו לרובנו - שיוצאים מרכב רק כשהוא עומד, ויושבים חגורים כשהוא נוסע, לא ברור לכולם.
בארץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נזפה בכחלון על כך שהוא מעודד התנהגות מסוכנת. משטרת מומבאי צייצה בטוויטר הרשמי ש״זהו לא רק סיכון עבורכם אלא לחיים של אחרים!״. במצרים וערב הסעודית כבר מזהירים - מי שינסה לבצע את אתגר הקיקי יקבל קנסות. משטרת קטלוניה צייצה שמי שישתתף באתגר יעמוד בפני תביעה וש״בטיחות בכביש אינה משחק!״.
המשטרה במדריד דווקא נקטה גישה אחרת ועודדה את האזרחים להשוויץ בתנועות הריקוד שלהם ולהשתתף באתגר - אבל במכונית שחונה ולא נוסעת. גם הרשות האמריקאית לבטיחות בדרכים פרסמה אזהרה רשמית - אם כי עוקצנית - באתר הבית שלה: ״הנה תזכורת שלא חשבנו שאי פעם נצטרך לציין - אל תקפצו מתוך מכונית נוסעת כדי לרקוד על הכביש״.
מישהו זוכר שרדפנו אחרי פוקימונים?
זו ממש לא הפעם הראשונה שטרנד/אתגר ויראלי מדאיג את הרשויות, ההורים, וכל מי שהסנאפצ׳ט ומיוזקלי זרים לו. פוקימון גו גרם לילדים לקפוץ לכבישים כדי לתפוס את הפוקימונים הנדירים ביותר, אתגר קיילי ג׳נר עודד את ניפוח השפתיים באמצעות מציצת בקבוק עד לשטפי דם והיה גם הטרנד מקפיא הדם שגרם לאנשים להתחפש לליצנים ולהפחיד אנשים ברחובות, בעיקר בשעות הלילה. יש עוד כמה אתגרים שעירבו צריכת דטרגנטים רעילים או שתיה מוגזמת ומזיקה של משקאות רגילים. כל אחד מהם היה מסוכן, גרם לפגיעות, והיה צריך להזהיר מפניו מחדש". יש סיבה לדאוג?
״הדברים האלה קורים בעיקר בקיץ, כשאנשים משועממים ומחפשים אתגרים״, אומרת אורנה היילינגר מנהלת המרכז הישראלי לאינטרנט בטוח. היילנגר נחשפת בעבודתה לטרנדים הללו, ולעדויות מהורים ומילדים. ״הציבור הישראלי מאמץ תופעות ויראליות מהר מאוד, אבל אז זונח אותן. לתחושתי מדובר בשטות חולפת. צריך להבין שהתופעות האלה קורות כל הזמן, וכך הן גם נעלמות״.
אז המשטרות העולמיות צודקות כשהן מזהירות את הציבור?
״אם התופעה מסוכנת צריך להגיד, להזהיר ולהסביר, להבין את המשמעות, אבל גם לחייך ולהמשיך הלאה. צריך להקליל את הגישה ולא להיכנס להיסטריה. יחד עם זאת - אני לא בטוחה שאנשי ציבור וגופים מסחריים צריכים לאמץ אתגרים מסוכנים״.
כחלון, יש לומר, לא בדיוק ביצע את האתגר. הוא התהלך באיטיות תוך שהוא בוהה בדלת, לא במצלמה, וברגע אחד הפך את כל הסיטואציה לממש לא מגניבה. אם דרייק היה רואה את הסרטון הזה סביר שהוא היה מתכווץ בכיסאו. אבל האזהרות עבדו - חברת אופנה מקומית שכבר קפצה על הטרנד, וצילמה קמפיין של דוגמניות וסלביות רוקדות את השיגי נאלצה לוותר עליו, ונדמה שכחלון, לא בכוונה כמובן, הרג סופית את הטרנד.
״אם זה לא יגווע עד סוף אוגוסט זה ימות בספטמבר, עם החגים״, צופה היילינגר, אבל מזכירה שיש גם פן חיובי לתופעות האלה: ״הפלטפורמה הזאת, של הפצת אתגרי רשת, הייתה גם הפלטפורמה של אתגר מי הקרח, שהייתה לו מטרה טובה - אולי העלאת המודעות למחלת ה-ALS לא הייתה גבוהה כמו העלאת המודעות לסלבס, ובכל זאת, לא צריך לשפוך את התינוק עם מי הקרח״.