"אני גרה עם בן חולה בנפשו. אני אוהבת אותו, אבל הוא מפחיד אותי", כתבה ליזה לונג בבלוג שלה והסעירה את הרשת ברגע. לצד מרבית הקולות שנשמעים ברחבי הרשת ועוסקים בעיקר בהתמודדות אחרי הטבח שביצע אדם לנזה בבית הספר בקונטיקט, צץ לפתע קולה של לונג, עיתונאית מאיידהו, שכתבה פוסט נוקב בשם "אני אמא של אדם לנזה" כאות להזדהות עם האם, בו יצרה השוואה בין בנה, הסובל ממחלת נפש, לבין לנזה.

ליזה לונג (וידאו WMV: צילום מסך מ-abcnews.com)
צריך להסב את הדיון מנושא פיקוח על נשק לנושא של טיפול נכון במחלות נפש. ליזה לונג|וידאו WMV: צילום מסך מ-abcnews.com

"עכשיו אני חזקה ממנו, אבל זה ישתנה"

לונג, אם יחידנית לארבעה ילדים, טוענת שקל להסב את הדיבור לנושא הנשק האישי בארה"ב, אך קשה יותר לדבר בנושא המורכב של מחלות נפש והתמודדות עימן. ביום הירי עצמו העלתה את הפוסט, והוא הפך מיד לויראלי במיוחד, כשתחילה קיבל תגובות חמות והזדהות רבה בקרב הורים לילדים הסובלים ממחלות נפש, ואחר כך השתנו הרוחות, ולנזה החלה לקבל תגובות קשות וחריפות המאשימות אותה בחוסר רגישות, בהיותה אם רעה, ועוד.

חלק מתוך דבריה של לונג:

"שלושה ימים לפני שאדם לנזה רצח את אמו ואז פתח באש מול ילדי כיתות אלף, בני בן ה-13 מייקל (שם בדוי) פספס את ההסעה ללימודים בגלל המכנסיים שלו. הוא התעקש ללבוש מכנסיים כחולים כשבבית הספר שלו מרשים רק שחורים, והפרצוף שלו התמלא בזעם. 'אמרו לי שמותר. את כלבה טיפשה ואני יכול ללבוש כל מכנסיים שבא לי', הוא אמר. אחר כך, באמצע הדרך, באוטו, איים שיקפוץ מהרכב הנוסע ויתאבד. אמרתי לו שאם ימשיך אקח אותו לבית החולים לחולי נפש, וכך עשיתי. מייקל היה כבר בהתקף צרחות ומכות ואני חיבקתי אותו חזק כדי שלא יברח מהאוטו, וסימנתי לעובדים מחוץ לבית החולים שיקראו למשטרה. מזל שבינתיים אני עוד חזקה ממנו, וחוץ מכמה מכות כחולות, לא קרה לי כלום, אבל זה רק עניין של זמן עד שיחסי הכוחות ישתנו. המשטרה הגיעה ולקחה אותו ממני. מילאתי את הניירת, בוכה ורועדת.

"אני חיה עם בן הסובל ממחלת נפש שלא יודעים לאבחן באופן מדוייק, ועכשיו מודה שהוא מפחיד אותי מאוד. לפני שבוע הוא שלף סכין ואיים להרוג אותי, ואז את עצמו, זאת אחרי שביקשתי שיחזיר לספריה את הספרים שלו. אחיו בני ה-7 וה-9 עשו מיד מה שלימדתי אותם לעשות במצב כזה: רצו לאוטו ונעלו את הדלת. הצלחתי לקחת לו את הסכין ואספתי את כל החפצים החדים שבסביבה. מאז הם בקופסה שתמיד נמצאת איתי. כל הזמן הזה הוא המשיך לצרוח, לקלל אותי ולאיים עליי. הכל הסתיים כאשר שלושה שוטרים ופרמדיק נאבקו עם בני וקשרו אותו לאלונקה. הם לקחו אותו באמבולנס לבית החולים, שם מייקל נרגע.

"כאמור, אנחנו עדיין לא יודעים מה יש למייקל. יש כל מיני השערות לאחר אינספור פגישות עם מומחים ומינוני תרופות שונים. הוא על תרופות כאלה ואחרות כבר שנים. שום דבר לא עוזר לו. הוא מחונן, ומצטיין במתימטיקה, האיי.קיו שלו הוא הגבוה ביותר שנראה בבית הספר אי פעם, וכשהוא במצב רוח טוב הוא איש שיחה נהדר שישמח לדבר על איינשטיין וניוטון ועל המיתולוגיה היוונית. רוב הזמן הוא במצב רוח טוב, חוץ מכשהוא לא. וכשהוא לא, כדאי לתפוס מחסה. בלתי אפשרי לצפות מה יעכיר לו את המצב רוח.

"אני חולקת את הסיפור שלי כי אני אמא של אדם לנזה ושל כל הילדים שעשו מעשים כאלה בעבר. הילדים האלה והאמהות שלהם זקוקים לעזרה. אני לא מאמינה שהבן שלי צריך להיות בכלא, אבל לפעמים אני כן מרגישה רצון שהרשויות יקחו אותו ממני. זה בני הגאון והמתוק, שאוהב את הארי פוטר ואת בעלי החיים, אבל בגלל חוסר הטיפול הנכון במקרים כמו שלו, הוא עלול למצוא את עצמו יום אחד מאחורי סורגים. אני מסכימה שיש לעשות צעד רציני, אבל לא בעניין הנשק, אלא בעניין היחס לחולי הנפש והטיפול בהם. רק כך נוכל להחלים באמת, כאומה".

"היא מקדמת את בנה כרוצח הבא של אמריקה"

האם לנזה רצח בגלל אמו? (צילום: צילום מסך abc news)
"הילדים האלו והאמהות שלהם זקוקים לעזרה". אדם לנזה|צילום: צילום מסך abc news
כאמור, תחילה הגיעו קולות מחזקים רבים בתגובה לדבריה של לונג. אחד הבולטים בהם הוא פרופסור איאן היקי, מנהל מכון לחקר המח בוושינגטון, שאמר שיש לשבח את לונג על האומץ שלה. "אי אפשר לבקר אותה", אמר. "זו סיטואציה בלתי אפשרית לחיות בתוכה ואני מבין את ההתמודדות שלה והחששות שעולים מול מקרה כזה. הפוסט של לונג ממשיך לעורר דיון חשוב בהקשר של תמיכה במשפחות חולי נפש. חייבים לפתח יותר אמפתיה לילדים האלה וללמוד כיצד מייצרים להם תנאים טובים ולא מסוכנים. יש לזכור שלרוב בעלי מחלות נפש הם קורבנות ולא המקרבנים. מקרים רבים כמו זה של אדם לנזה קורים בנערים או גברים צעירים שלא קיבלו טיפול פסיכיאטרי מספק".

"לייזה לונג מקדמת את בנה כרוצח ההמונים הבא של אמריקה", כתבה בלוגרית בשם שרה קנזיור, ואליה הצטרפו מאות קולות דומים, "היא עושה לו עוול גדול. היא אכזרית אליו, ואפילו נראה שהיא מנסה להחזיר לו על הקשיים שהוא מעמיד בפניה. היא חיה בקהילה קטנה, היא אדם מוכר, ופרטיותו ושמו הטוב של בנה נפגמו לנצח. היא אמא לא טובה, ועליה להתבייש".

גם מומחים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה ומשפחות לילדים בעלי הפרעות נפשיות שונות, האשימו את לונג בחשיפת ילדיה ובחיזוק הסטיגמות הקיימות בחברה כלפי אותם ילדים.

אבל "מלחמת האימהות", כפי שהיא כונתה, הסתיימה אתמול עם הצהרה משותפת שפירסמו לונג וקנדזיור. "לא משנה אילו מחלוקות היו ביננו, שתינו מאמינות שיש לשים סוף לסטיגמה הקיימת כלפי חולי נפש", כתבו בפוסט משותף, "עלינו לספק שירותי בריאות נפש איכותיים וברי השגה. עלינו לספק תמיכה למשפחות להן יש קרוב משפחה שנאבק בדבר. שתינו חושבות שפרטיות בני המשפחה, בעיקר ילדים, חשובה". השתיים הוסיפו כי מטרתן המשותפת היא "לפתוח דיון רציני בנושא מה ניתן לעשות עבור משפחות הזקוקות לסיוע".

 >> איך תשפיע הטראומה על ילדי בית הספר ששרדו?