שנת הלימודים התחילה השבוע, ולמרבה הצער לא כל התלמידים בורכו במורים אותם הם יזכרו למשך שארית חייהם. מה לעשות, עניין של סטטיסטיקה. בדרך כלל פוגשים במורה טוב באמת, כזה שמשנה לחלוטין את מה שאתם יודעים על העולם, פעם אחת או פעמיים בכל 12 השנים הארוכות שמבלים במערכת החינוך. שאר המורים כנראה יישכחו עם השנים, כמו הרבה מהשיעורים שלימדו.

אך כיום, בעולם הדיגיטלי, יש למורים גם דרכים אחרות לא להישכח. רבים מהם הפכו בשנים האחרונות לכוכבי רשת ויראליים, כאלה שהחותם שלהם ישאר ברשת הרבה אחרי שהם יפרשו ממערכות החינוך בהן הם מלמדים. לא תמיד המורים האלה רצו להיות ויראליים, וכנראה חלקם היו מעדיפים לוותר על התהילה, אבל הרשת לא עובדת ככה. היא זוכרת הכל.

שבעת הסיפורים הבאים יוכלו ללמד את התלמידים, ההורים וגם המורים מה צריך לעשות (או לחלופין - ממה צריך להימנע) כדי להפוך למורים ויראלים.

1. המורה האופנתי

דייל אירבי הפך למורה ויראלי בעקבות החלטה אופנתית גרועה שעשה בשנת 1973. אז הוא החליט ללבוש ביום הצילומים לספר המחזור של אותה שנה אפודה מזעזעת בצבע בז' ומתחתיה חולצה מכופתרת משובצת. שנה מאוחר יותר הוא לבש בטעות את אותו סט. הוא החליט להפוך את הטעות הזאת לאמירה - ומאז הצטלם כל שנה באותה תלבושת בדיוק.

בשנת 2013 הוא פרש מבית הספר בו לימד - ושחרר את כל התמונות שלו. השיער הפך לבן יותר, השפם נכנס ויצא ושוב חזר לאופנה - ורק הבגדים נשארו אותו דבר.

 

2. המורה הקוסמת

ככה הופכים את היום הראשון ללימודים לחוויה בלתי נשכחת: במקום לרשום על הלוח "שלום כיתה א'" משעמם, הופכים את הכיתה לגן עדן למעריצי הארי פוטר - כולל מורה שהתחפשה לקוסמת, כלב תלת-ראשי ועוד הפתעות.

כיתה מקושטת בהשראת הארי פוטר
שיקויים ובובה של "פלאפי". הכיתה של מעריצת הארי פוטר

3. המורה הערכי

אחד משלנו: בסוף שנת הלימודים האחרונה פוטר המורה יוני גלציאנו מבית הספר "שיטים". במהלך טקס הסיום השנתי, הוא עלה להפרד מהתלמידים. הנאום שלו הועלה ליוטיוב ולפייסבוק והפך לויראלי. גלציאנו הוא דוגמה מצויינת למורה שחושב אחרת, שמאמין באינטילגנציה של התלמידים שלו ולא דווקא קונה את כל שיטות הפדדוגיה המסורתיות של משרד החינוך. תכלס - מי לא היה רוצה ללמוד ממורה כזה?

 

4. המורה והסלפי הלא-חינוכי

יש לא מעט מורים שנופלים לתרבות הסלפי. אילנה קורנישונובה היא אחת מהן - רק שתמונות הסלפי הסקסיות שהיא צילמה, חלקן בעירום מלא, הופצו בטעות לתלמידיה. ואז להנהלת בית הספר. אופס.

מורה הפיצה סלפי עירום
ניגנה על כפתור השיתוף הלא נכון

קורנישונובה, שצילמה את התמונות בזמן שהיתה בחופשה והתכוונה לשלוח אותן רק לחברים קרובים, נדרשה להתפטר מהמערכת והיא כנראה מחפש עכשיו עבודה חדשה. כמו מורות רבות אחרות שמקרים דומים קרו להם, היא דוגמה למורה שהפכה לוויראלית וודאי היתה רוצה לשכוח מזה.

 

5. שיעורי הבית שריגשו את ארצות הברית

מסתבר שלא רק מורים יכולים להפוך לוויראליים - אלא גם שיעורי בית. קיילי שוורץ, מורה בכיתה ג' בארצות הברית, ביקשה מהתלמידים שלה לכתוב לה חיבורים קצרים שמתחילים במשפט "אני רוצה שהמורה שלי תדע ש...". התוצאות ריגשו אותה, והיא הפיצה אותן בטוויטר.

קשה לא להרגיש לחלוחית בעין כשקוראים "אני רוצה שהמורה שלי תדע עד כמה אני מתגעגע לאבא שלי, שגורש למקסיקו כשהייתי בן 3 ומאז לא ראיתי אותו", או "אני רוצה שהמורה שלי תדע שלפעמים דו"חות הקריאה שלי לא חתומים כי אמא שלי לא נמצאת הרבה בבית". אלפי שיתופים וכתבות בטלוויזיה לאחר מכן - ושיעורי הבית האלה הפכו כנראה לפופולריים והמשותפים ביותר בהסטוריה.

 

6. הגננת שהזכירה מה זו ערבות הדדית

ההורים התומכים, היום
ההורים מפגינים למען שחר|צילום:

מיכל שחר היא גננת מוערכת ואהובה. הילדים מתים עליה, ההורים סומכים עליה בעיניים עצומות. יש רק בעיה אחת: היא סובלת ממחלה שלא מאפשרת לה לדרוך על רגל שמאל, ומשתמשת בקביים כדי להתנייד ממקום למקום. ועדה רפואית קבעה בשנה שעברה ששחר לא תוכל להמשיך לעבוד ככה, מכיוון שהיא מתקשה להתיישב על הרצפה, "בגובה העיניים" של הקטנטנים בהם היא מטפלת.

ההורים מיהרו להתייצב מאחורי הגננת, והפיצו את הסיפור בפייסבוק, במקביל לקיום הפגנות שקראו למשרד החינוך לחזור בו מההחלטה. הסוף, במקרה הזה, טוב: ועדה רפואית נוספת בדקה את שחר, והחליטה בסופו של דבר לאפשר לה להמשיך לעבוד ולהנגיש את הגן. סביר מאוד להניח שההפצה הויראלית של הסיפור הזה תרמה להחלטה המשמחת הזו.

7. המורה שהוכיחה לתלמידים שהעולם הוא מקום קטן

איך מלמדים תלמידי כיתה ו' שזה ממש לא חכם להעלות תמונות חושפניות לפייסבוק? למורה מליסה בוור היה רעיון מצוין: היא כתבה מכתב, הפיצה אותו בפייסבוק ונתנה לעולם הדיגיטלי לעשות את שלו.

"פייסבוק היקרים. אני מורה לתלמידי כיתה ו' באוקלהומה. התלמידים בני ה-12 שלי חושבים שזה ממש לא ביג דיל להעלות לרשת תמונות שלהם בחזייה בלבד, או כשהם מפנים למצלמה אצבע משולשת. בבקשה עזרו לי על ידי כך שתשתפו את התמונה הזאת ותגיבו בה איפה אתם גרים. ככה התלמידים שלי יוכלו להבין כמה מהר התמונות שלהם יכולות להיות מופצות לכל העולם. תודה!".

הניסוי הקטן הזה עבר, ואחרי שהתמונה זכתה להמון שיתופים ותגובות, חלק מהתלמידים של בוור הגיעו למסקנה שכדי להיות בטוחים, לא מספיק שהם רק יימנעו מהפצת תמונות שלהם - ובחרו למחוק את הפרופיל שלהם בפייסבוק.